בימים אלה הסטנדאפיסט והפובליציסט קובי אריאלי מעלה מופע במסגרת פסטיבל מספרי סיפורים בשם ״ברוח התקופה״. מדובר בשיתוף פעולה שלו ושל המוזיקאי מיקי רוזנבאום בו הם מנסים לדבר על המצב הנוכחי במדינה דרך סיפורים ושירים. בראיון מיוחד ל״מעריב״ שיתף בניסיון שלו לשרטט חוט מקשר בין שירה בציבור לחווית התפילה בבית כנסת, על האופן בו הוא מנסה להצחיק ועומד עם דמעות על הבמה, ולמה הוא החליט ׳לסתום׳ ולא להשמיע דעותיו מאז השבעה באוקטובר.
״אני משדר ברדיו ובטלוויזיה וכותב. יש לי את מופעי הסטנדאפ שלי אבל מאז השבעה באוקטובר הייתי צריך לתת תשובה במתית למצב. לפני כמה חודשים חברתי למוזיקאי מיקי רוזנבאום, וביחד יצרנו איזשהו מופע שקוראים לו ׳ברוח התקופה׳, שנוגע בהומור והתמודדות, לגיבורי התקופה ובין לבין שירים העבריים שאנחנו קוראים להם ׳שירי תפילה׳. למעשה אני ומיקי שנינו בחורים דתיים, כל אחד מסוגו, ושנינו עוסקים בתרבות ישראלית – ושנינו מזהים קווי דמיון בין שירה בציבור לבין חוויית התפילה בבתי הכנסת. ואנחנו רואים את זה במופע – אני מעביר איזה קטע שקשור להתמודדות באמצעות הומור של קורבנות התקופה. זה עובר לשירים שעוד יותר מובהקים לתפילה, כמו למשל שולי רנד. אני מזהה את הדוסים בקהל כשהם שרים ומתנדנדים כמו תפילה. אנחנו עוברים טלטלה אחת גדולה בין אסונות לבין גילויי גבורה. בעיקר בואו נצחק כי אחרת נמות״.
בכל זאת, אנחנו נמצאים בשיא המלחמה, שבעה באוקטובר לא עבר – איך אתה מצליח לשלב בין הומור לתקופה הלא פשוטה בה אנו נמצאים ונמצאות?
״אני פותח את המופע בסיפור על משהו שקרה דקה אחרי האסון, איך קרה משהו קטן בטלוויזיה בו הכתבת צחקה ולא הצליחה להיות רצינית. ואותו חיוך פשוט הרים אותי. ומתוך זה אני יוצא לכך שההומור נועד בדיוק לרגעים האלה. התחלתי לנסוע להופעות בפני מפונים – וזה הקהל שצחק הכי טוב מאז שאני זוכר עצמי. אנשים כמוני וכמוך, יצירה באשר היא צריכה להתעורר ולתת עבודה. אני מאמין שאם לא היו משדרים את ארץ נהדרת מיד אחרי המלחמה היו מתרחשים אסונות ברמת התאבדויות. לא יודע מה. במקרה שלנו, זה לא רק ההומור שלי אלא מיקי מביא את המוזיקה ושירי נעמי שמר – וכולם מתפללים ושרים״.
״במקרה שלי זה הרבה יותר פשוט. אני רוצה להביא את האקמול הזה – את הצחוק. אנשים רוצים לצחוק והמחמאה הכי טובה לשמוע זה ׳ואו ארבעה חודשים כבר לא צחקנו׳. אנשים שאין להם הומור לא מכירים את אמצעי ההישרדות הזה. ויש אנשים שעברו דברים מאוד קשים ואני מבין שזה לא מתאים להם. רוב המופע יש לי דמעות בעיניים זה לא מופע רק אסקפיסטי ומצחיק״.
תספר לי על המחשבות שלך בנוגע לניהול המלחמה כרגע – הצלחה לסטות מהדעות שהיו לך לפני כן?
״אני בשבעה באוקטובר החלטתי לא לדבר על פוליטיקה בכלל. אני מאוד מודאג ממה שקורה בחברה הישראלית ויהיה טוב. מגיע לשבעה באוקטובר את המתנה הזו של לסתום קצת ולעשות רק מה שצריך ולחשוב בשקט. לא מפגין שום צד ובעיקר לא מדבר. אני לא חושב שהדיבורים של פרשנים כמונו תורמים משהו. אם כולם היו חושבים כמוני אני מניח שהיינו במצב אחר – אבל זה לא ככה. אז אני מעדיף לא לדבר״.