מיטב המאיירים ואמני הקומיקס בישראל יתאחדו לחגיגת איור וקומיקס בנחלה, שתתרגש השבוע במסגרת אירועי הקיץ שמארגנת עיריית תל אביב.

מי שיבוא לראות יוכל לשטוף עיניו בנחלת בנימין בעשרות מאיירים ואמני קומיקס, שיציגו עבודות חד־פעמיות במה שנקרא בעגתם "מוזיאון רחוב". חלקם אפילו יציירו בלייב מול הקהל.
בין המאיירים והקומיקסאים שישתתפו בחגיגה: זאב אנגלמאיר, אילנה זפרן, טדי גולדנברג, אורטל אברהם, גלנדון ואיזבלה, איתן אלוא, לילך מדר, חבורת הטושים, מיכל צורי ורבים נוספים.
 
זו הזדמנות לשבת עם זאב אנגלמאיר (53), אחד מבכירי המאיירים ואמני הקומיקס בארץ, הנחשב ל"ילד הרע של האיור הישראלי", כשעבודותיו מתאפיינות בהומור פרוע, נושך, מושחז היטב וחריף.

מה הוא יציג בנחלת בנימין? "את חוברות הקומיקס שלי, 'סירופ', ספרים מאוירים כמו 'היהודי הנודד' ורקמות של שושקה, דמות הקומיקס, שרקמו ארבעה קשישים בנפאל", הוא אומר. "וגם הדפסים, כמו אלה שעשיתי השנה ל'שרלילה הבדו' ולמפלגת 'הזית היהודי'".
נראה שהקומיקס מקבל עם הזמן הכרה מהממסד פה. אני עוד זוכר אותך ואת דודו גבע מחלקים חוברות לאנשים ברחוב.
"יפה שאתה זוכר. לפני קצת יותר מעשר שנים הסתובבתי בנחלת בנימין עם דודו גבע, והפצנו להמונים עיתוני קומיקס של 'חור בלב'. אני באמת נחשב לזקן השבט: באירוע תימכר החוברת 'לזכר זאב' שיצרו שני אמנים - טדי גולדנברג ובועז קדמן - לזכרי. אם הם לא היו כל כך מעולים ומצחיקים, אולי הייתי מתעצבן מזה".
 
מה עם שושקה?
"עד היום אני מתגעגע לשושקה, לחוברות הקומיקס 'סטיות של פינגווינים', ובכלל לסצנה שהייתה בשנות ה־90. בעידן האייפונים נראה שאין סיכוי שהאווירה שהייתה אז תחזור להתקיים. אני שמח לבשר ששושקה תופיע בקרוב, עירומה ושמחה, בספר חדש שלי, 'מסע לוולגריה'. חוברת הרפתקאות שכולה שושקה. היא גם הופיעה השנה כאורחת בסרט התיעודי 'גיבור העל העברי'. ככה שהיא שמחה שאתה מתגעגע ומבטיחה לחזור בגדול".
 
הקומיקס בפרינט לא מת?
"נראה לי שאירועים כמו בנחלה, 'פסטיבלי הפנזינים' ואחרים הם בועות נדירות שיש בהן הזדמנות לחובבי קומיקס לפגוש את היוצרים, וליוצרים את הקוראים. לדפדף בחוברות מודפסות על נייר, ולא במסכים מרצדים. נכון שמשהו השתנה מימי שושקה ו'סטיות של פינגווינים', כשקיבלנו מכתבי מעריצים ופגשנו אותם ולא לייקים. העיתונים והפנזינים הופצו ידנית בתיכונים וברחובות העיר. קומיקס מודפס על נייר נטול עץ, שמדפדפים בו והוא מתלכלך, מצחיק, בוטה ובועט. זה הדבר האמיתי. זה כמו להחליף סקס בסרטוני פורנו. יכול להיות שאחרי זמן הסרטונים האלה הופכים להיות הדבר האמיתי? אולי פעם נתגעגע לאייפונים שהחזקנו ביד, שראינו בהם דימויים צבעוניים, ולא באיזה צ'יפ שהושתל לנו במוח?"
 
זוכר את הציור הראשון שעשית?
"הציורים הראשונים שאני זוכר, מגיל 4־5, שמורים בתיקיית קרטון בבוידעם של ההורים שלי בקריית אונו. הם של פילים ובדואים בכפיות. אולי זה קשור לזה שכששאלו מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, אמרתי בדואי".
 
לא חשבת שתתחמק מלספר לי על הקטע שהיה לך בבצלאל עם ה־LSD.
"אני רואה שעשית שיעורי בית. בשנה השנייה שלי בבצלאל נכנס בחור ושאל אם מישהו רוצה עבודה. בתור סטודנט דלפון, הייתי להוט להרוויח קצת. הוא הזמין 100 ציורים קטנים של פופאי. כל אחד על סנטימטר מרובע, עם הפרדת צבעים, והיה דיסקרטי לגבי המטרה. אמר שזה למדבקות. נפגשנו כמה פעמים בבר של בית האמנים שצמוד לבצלאל. מסרתי לו את האיורים, והוא אמר שיבדוק בבית הדפוס אם הם מתאימים. ואז נעלם. פגשתי אותו שוב וביקשתי שישלם על העבודה, והוא אמר שעדיף לי לא להסתבך איתו, כי הוא השתחרר לא מזמן מהכלא, והיה משכנע. כמה חודשים אחר כך ראיתי אצל סטודנטית שלמדה איתי טריפים. קרטונים של LSD מצוירים עם פופאי מודפס עליהם. זאת הייתה העבודה המאוירת הראשונה שעשיתי. אולי אז הבנתי שמטרת האיור היא להגניב מוחות של אנשים".
 
היו לך הרבה דמויות ומדורים לאורך השנים. זוכר מה עורר את הסערה הכי גדולה?
"בזמנו קיבלתי הרבה תגובות על המדור 'סוטה העיר', כולל מחאה מבית הנשיא, כשאחד הסיפורים היה על שתי בנות שמעריצות את נשיא המדינה ומטרידות אותו. הרבה לפני שהנשיא עצמו הטריד. ב'ידיעות אחרונות' קיבלתי הרבה תגובות על קריקטורה מימי מלחמת לבנון, שצוירו בה ילד ערבי וילדה יהודייה על ענן בשמיים שאמרו: 'בי פגע אפאצ'י, בך פגע זילזל, מה זה משנה עכשיו כשאנחנו ז"ל?'. קוראים התרגזו על ההשוואה בין נפגעים יהודים לערבים. קיבלתי תגובות על הפוסטר 'שנה טובה מכבוד אנסי', שבו קצב משלב ידיים בכלא על רקע דגל ולוח שנה עם דוגמנית עירום. הכי הרבה תגובות קיבלתי על איור שער שעשיתי בזמנו ל'עכבר העיר' לראש השנה. באיור: עץ דקל עם ישבן מחרבן במדבר, וזבוב שר: 'בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד'. קוראים איימו להפסיק את המינוי ל'הארץ'. העורכת ננזפה על שאפשרה את הפרסום של זה, והיו לא מעט שממש אהבו".
 
מה דעתך על סערת התרבות שפקדה אותנו לאחרונה, באדיבותה של שרת התרבות והספורט מירי רגב?
"זה בעיקר משעשע, ההתנגחות הילדותית הזאת. מלחמות בוץ. כשהיא אמרה: 'אנחנו קיבלנו 30 מנדטים ואתם רק 20'. ממש התחשק להפוך את זה לסרטון אנימציה נוסח: 'עלילות מירי נגד מפלצת האמנות המשתכנזת, הסמולנית, עוכרת ישראל, המסוכנת נורא'. בעניין של סתימת פיות, יש לנו עוד המון מה ללמוד מצפון קוריאה. בקיצור: מירי, עצתי לך, תרדי מהשחקנים ותשקיעי בקומיקס האלטרנטיבי!". 
 
חגיגת איור וקומיקס בנחלה, 18.8־21.8, שלישי־שישי, 10:00־18:00, הכניסה חופשית