עסק משפחתי: להקת הבלט הגיאורגית שמשלבת מסורת וחדשנות

עבורה היה מדובר בהחלטה פשוטה וברורה מאליה - להמשיך מהנקודה שאליה הגיעו הסבים שלה, בהנהגה של להקת המחול המצליחה ביותר של גיאורגיה. 
 

להקת הבלט הגיאורגית הלאומית 'סוחישווילי', חוזרת לישראל בחודש הבא עם תוכנית חגיגית ומיוחדת.  הלהקה, שמונה שישים רקדנים וירטואוזים, הלבושים בתלבושות גיאורגיות מסורתיות מפוארות ונושאים חרבות, מעלה מופע המורכב ממיטב היצירות של הלהקה מכל הזמנים, לצלילי תזמורת חיה.

 'סוחישווילי' הוקמה בשנת 1945 והיתה הראשונה מסוגה בגיאורגיה. קודם להקמתה, לא היו הרכבי רקדנים מקצועיים והפקות גדולות בגיאורגיה. 'סוחישווילי' פרצה את הדרך והובילה להקמתו של תחום שלם. 
 

הודות למפעל המשפחתי שלהם, אמנות ריקודי העם הגיאורגיים החלה להתפתח ולמשוך קהל אוהדים לא רק בגיאורגיה, אלא גם מחוץ לגבולותיה, וכיום המחול הגיאורגי הלאומי מוכר ופופולרי ברחבי העולם. “היחס ללהקה הוא מה שהופך אותה לכל-כך מיוחדת,” מסבירה נינו סוחישווילי. “עבורנו זוהי לא סתם עבודה, זוהי דרך חיים, זה האוויר שאנחנו נושמים. אנחנו משקיעים את כל הלב והנשמה בלהקה. אני לחלוטין מאמינה שכאשר אתה עושה משהו מתוך מחויבות כזאת, אתה חיב להצליח.”
 

בשבעים השנים האחרונות, ערכה להקת הבלט הלאומית של גיאורגיה סיבובי הופעות בכל רחבי העולם, כשהיא מעלה את מופעי המחול הגיאורגי על הבמות החשובות ביותר בעולם וזוכה להצלחה פנומנלית. 
 

המשיכה העיקרית של הקהל היא לאלמנטים המסורתיים שישנם במופע, אבל הלהקה לא קופאת על השמרים, ומנהליה ממשיכים כל העת לעדכן את המופעים ולחדש את החומרים של הלהקה. “האנסמבל איננו מוזיאון של מחול,” מסבירה סוחישווילי, “זהו גוף חי שממשיך להתפתח, להשתנות ולהשתפר. הרקדנים משקפים את החיים עצמם. ממש כפי שקצב החיים הפך למהיר יותר, כך הרקדנים הפכו ליותר ויותר מיומנים מהבחינה הטכנית. ההכנות הפיזיות לפני המופע הן אינטנסיביות וממושכות יותר. מאחר שאנחנו מופיעים עם תזמורת ומוזיקה חיה, אז גם המוזיקה הפכה עם השנים ליותר ויותר עשירה, נוספו כלי נגינה ויש כיום יותר נגנים,” היא מוסיפה.
 

האופי המורכב והאנרגטי מאוד של הכוריאוגרפיה, הופך את ביצוע הרפרטואר של הלהקה לתובעני מאוד. בנוסף לאתגר הגופני, חברי הלהקה חייבים להיות מוכנים לבלות חלק גדול מהשנה בדרכים. “יש כמה דברים שהם הכרחיים עבור מי שמחליט להקדיש את חייו למחול בכלל וללהקה שלנו בפרט,” אומרת סוחישווילי, ומציינת את הנתונים ההכרחיים מבחינתה “עבודת צוות, חמלה והומניות, הם מרכיבים אישיותיים הכרחיים,” היא אומרת. “את אולי שואלת את עצמך מדוע אני מציינת דווקא את התכונות האלה, אבל בגלל שאנחנו נמצאים בדרכים בחלק גדול מהשנה, מבלים שבועות וחודשים ביחד, ופועלים בלוח זמנים צפוף ומאתגר, התוצאה היא שאנחנו ממש חיים כגוף אחד, כמשפחה גדולה אחת. אז כמובן שכישרון הוא מרכיב הכרחי, אבל זה ממש בלתי אפשרי להיות חלק מהלהקה, ללא היכולות המנטליות שהזכרתי.”
 

כמנהלים האמנותיים והכוריאוגרפים הראשיים, איליקו סוחישווילי ג’וניור ונינו סוחישווילי, הרכיבו את המופע שהלהקה מעלה בישראל, מהלהיטים של רפרטואר הלהקה, בהם יצירות ישנות וחדשות. “במהלך שנות קיומה הלהקה העלתה בסביבות מאה יצירות, והיה לנו מאוד קשה לבחור אילו מהן להכניס לתוכנית החגיגית,” אומרת סוחישווילי. “בסוף, החלטנו להכניס יצירות שעם השנים הפכו לסימן ההיכר של הלהקה וליצור מעין מונטאז’. חלק מהתוכנית מורכב מריקודים מסורתיים, קלאסיים, והחלק האחר הוא יצירות שהועלו על ידי איליקו סוחישווילי ג’וניור במהלך עשר השנים האחרונות, והפכו מהר מאוד לפופולריות. לדעתי התוכנית היא עוצרת נשימה.”