שואו ביזנס: לא מעט פרסונות מתחומי התרבות בוחרים להצמיח עסק משלהם

סיום הקריירה הספורטיבית של אנדי רם הוביל אותו לנקודה ידועה: כשהחליט לפרוש מהטניס המקצועי ב־2014, אחרי שכבש כמה מהמגרשים החשובים בעולם, ענף האימונים כבר המתין לו בדלת פתוחה, כשם שהוא ממתין לכל ספורטאי מצטיין. אבל רם (35) החליט שזה הזמן לפנות לכיוון בלתי צפוי ולצלול לעולם העסקים. שנה וחצי מאוחר יותר הוא עומד בראשות חברת סטארט־אפ קטנה ומבטיחה, שעומדת להשיק גאדג'ט לשחקני כדור חובבים: Pulse Play – צמיד חכם למעקב אחר ניקוד שכולל עוד פיצ'רים מגניבים.
 

"אחרי שפרשתי לא רציתי לאמן טניס כמו שרוב השחקנים עושים", מסביר רם. "הדליק אותי הרבה יותר להציב לעצמי אתגרים חדשים. רציתי להיכנס לעולם שאני לא מכיר, ואם יכולתי לשלב את העסקים והספורט, זה היה מושלם. בגלל זה התלהבתי מהרעיון הזה של שעון חכם לטניסאים ומשחקי מחבט־כדור אחרים. אני גם נשאר בתחום וגם חווה אותו מההיבט העסקי. מבחינתי זה היה ווין־ווין. אני לומד המון מהשותף שלי, ינון לנדנברג. נו, אני טוב בצמדים. אם זה אנדי־יוני או אנדי־ינון".
 

לא מעט פרסונות במעמדו של רם, מתחומים שונים כמו אמנויות הבידור, התקשורת והספורט, בוחרים להצמיח ולטפח עסק משלהם לצד הקריירה הענפה והפרסום. יש שמשקיעים בנדל"ן, בחיי הלילה או במסעדות, מנתבים את הכישרון והידע שלהם לכדי עסק רווחי כלשהו. רק לאחרונה פורסם שאלירז שדה, בשיתוף עם יזמים נוספים, הקים את רשת "החלקאי", רשת פירות וירקות ארצית, שסניפיה הראשונים נפתחו באשדוד. 
 

זו לא בשורה חדשה - גם מעבר לים נוהגים כוכבים רבים להשקיע מכספם ומרצם בעניינים שאינם שייכים לחיי הזוהר. רק ששם ההון נאמד במיליונים, וגם אם ייכשלו, לא יקרה דבר. ג'סטין טימברלייק, דיוויד בקהאם וקים קרדשיאן הם רק חלק קטן מהכוכבים שניסו את מזלם בזירה העסקית, במידה כזו או אחרת של הצלחה.

 

בישראל המצב קצת שונה. לעתים הכניסה לעסקים היא צורך קיומי להבטיח פרנסה, שבמקרים רבים אינה יציבה וברורה. לפעמים מדובר בצורך שנובע מהידיעה שהתהילה מגיעה עם תאריך תפוגה. ליהיא גרינר, למשל, היא גם בעלת מותג איפור בשם "סאנשיין קוסמטיקס", ציון ברוך הוא בעליה של מסעדה יפנית ברמת גן ולחברו שלום מיכאלשווילי יש אתר לשיווק צעצועים, אייל קיציס החזיק לאורך השנים בעסקים בתחום האופנה וחיי הלילה, יהודה לוי הוא בעליו של מכון כושר בתל אביב והסופר מודל בר רפאלי שותפה ברשת הבגדים אורבניקה.
 

כך או כך, כמעט תמיד הנוכחות של הסלב עושה את שלה בכל מה שקשור להצלחת העסק. הסטארט־אפ של רם, למשל, מעורר לא מעט עניין ובימים אלה הוא ושותפו נמצאים בעיצומו של גיוס משקיעים. העובדה שטניסאי מצליח עומד בראש המיזם רק תורמת לכל העניין. "עוזר שמכירים אותי, אבל גם גורע", אומר רם. "אני יכול לפתוח דלתות בכל מקום שאליו אני הולך, וכולם רוצים להיפגש ושמחים לשמוע. ומצד שני, במקומות שנכנסתי אליהם, כבר לא מספיק להיות אנדי רם. אלה אנשים מאוד רציניים, ואתה צריך לדבר איתם ביזנס. אז הצלחת בטניס, יופי, אבל פה בעולם העסקים אתה עדיין חדש ויש לך עוד הרבה מה ללמוד. לכן טוב שיש לי שותף שמכיר את העולם הזה טוב ממני".
 

"זה בהחלט שינוי, אבל איך אומרים? כוכבים יש רק בשמיים. בטניס היה לי מזל לעשות משהו שאני מאוד אוהב וגם להתפרנס ממנו, וככה אני מרגיש עכשיו. זה משהו חדש בשבילי: להגיע למשרד, ללבוש חליפות, לשבת בישיבות ארוכות ולצאת לפגישות עסקים. כמו בכל מקצוע, גם בזה יש עליות ומורדות. פעם אתה רב עם איזה ספק ופעם עם המתכנתים, ועדיין אני אדם שמסתכל על חצי הכוס המלאה ונהנה מכל דבר. הדבר הכי חשוב שקרה לי כתוצאה מהשינוי הוא שהפסקתי לגדל ילדים דרך הסקייפ. פעם הייתי טס שמונה חודשים בשנה, וזו אחת הסיבות שפרשתי. פתאום אני לא מפספס רגעים חשובים בחיים שלהם".
 

גם השחקנית טלי שרון (36) הייתה על המסלול הבטוח עם קריירה רוויית תפקידים ראשיים בקולנוע ובטלוויזיה, פלוס שלל ההטבות שכרוכות בעניין כמו קמפיינים ופרסומות; אבל כשילדה את בתה הבכורה ב־2010 גילתה שהיא לא יכולה להסתמך רק על החלטות של מלהקים ובמאים ועל פרויקטים שמגיעים וחולפים. כך נולדו סדנאות המשחק שלה שנקראות בפשטות "טלי שרון - סדנאות המשחק", שבהן היא מלמדת מבוגרים שלא בהכרח חולמים לעלות על הבמה לפגוש את עצמם מזווית חדשה ומאתגרת (גילוי נאות: הכותבת היא תלמידה בסדנה).
 

בשנים האחרונות לימדה שרון עשרות מבוגרים בגילים שונים את יסודות המשחק ובמקביל היא גם מעבירה הרצאות וסדנאות "יוצרים תקשורת מנצחת", המיועדות לחברות ולארגונים, יחד עם השותפה שלה יליב בוקובזה. 
 

"רציתי למצוא יציבות כלכלית במקצוע הזה, שהוא רעוע וחסר יציבות", שרון מסבירה. "משחק הוא מקצוע מדהים, אבל רציתי שתהיה לי היכולת להיות בשליטה על הפרנסה שלי, כי גם בתור שחקנית עובדת את לא יכולה לדעת מתי יהיה הפרויקט הבא, ויש איזה חוסר ודאות. המצב הזה ערער אותי. חיפשתי להיות עצמאית ולשלוט בחיים שלי, במקום להיות במקום פסיבי ותלותי, שאליו המקצוע הזה לעתים דוחק אותך. אבל זה לא רק העניין הכלכלי - קיוויתי ליצור לעצמי את ההזדמנות להפיק ולהקים משהו משלי".

"במשך הרבה זמן רציתי ללמד, אבל לקח לי זמן לאזור אומץ ולעשות את הצעד הזה. עניין אותי לעבוד עם אנשים שאין להם ניסיון במשחק, והסדנאות שלי בעצם נותנות כלים שלא קשורים רק למשחק. משך אותי להביא את הכלים של המשחק לאנשים שהם באמצע החיים ולהעביר אותם תהליך משמעותי. מספק אוותי להיות עדה לתהליך הזה ולעבור אותו איתם. בנוסף זו הייתה בשבילי הזדמנות לצאת מהבועה של התעשייה, שלא פעם מגיעה עם הרבה תחרותיות ואגו".

 

"יש כאלה שבכלל לא מכירים אותי ויש כאלה שמכירים אותי ובהתחלה קצת נבוכים, אבל תוך עשר דקות מהמפגש הראשון, כשאני חובשת את כובע המורה, המבוכה מתפוגגת כי היא לא רלוונטית לדבר עצמו. אני מניחה שהעובדה שיש מאחורי רזומה והרבה תפקידים שעשיתי נותנת לי פרספקטיבה אחרת על המקצוע, והדברים שעברתי על בשרי הם לא רק תיאורטיים. אני לא אומרת שכל המורים צריכים להיות שחקנים, אבל זה יכול להיות פלוס רציני".

"חברות שחקניות אמרו שזה מדהים שיש לי את הדבר הזה, שהוא לא משאיר אותי במקום של חוסר ודאות. אני לא מתעסקת במה עובר לכל אחד בראש. אני מניחה שיש נשמות טובות שכבר מספידות אותי כשחקנית, אבל אני בוחרת להתרכז במטרות וביעדים שלי. עסק משלך מייצר איזון בריא, וככל שאני פחות נזקקת כשחקנית, פחות תלויה בזה כמשהו שמגדיר אותי, אז אני במקום הרבה יותר רגוע ובוגר, וזה ניכר גם בעבודה שלי כשחקנית. אני לא יכולה שלא לשחק".
 

בימים אלה היא מצלמת סרט חדש, אבל זה לא מונע ממנה להמשיך לעבוד ולפתח את הסדנאות הבאות שייפתחו בחודש מרץ. "עולם הזוהר הוא פיקציה, אי אפשר באמת לחיות בו", היא אומרת. "זה גם משעמם. אני כבר מזמן לא בעולם הזה של השקות, פפרצי וכל זה. למעשה אף פעם לא התחברתי לאירועים האלו. אני מחפשת אתגרים, להתפתח, ללמוד ולתת לאנשים, ויש לי שאיפה להיות מקצועית בכל דבר שאני עושה, אם זה כשחקנית, כמורה או כמדריכת סדנאות. כל הדברים שאני עושה מדברים זה עם זה".

אבל למרות הכל, הפרסום לא מבטיח הצלחה. מפורסמים רבים ניסו את מזלם בעולם העסקים וגילו שהתהילה אולי פותחת את הדלת, אבל לא מבטיחה שתישאר בפנים. בר רפאלי, למשל, כבר הייתה מעורבת ב"אנדר מי", מיזם עסקי משותף של הלבשה תחתונה יחד עם דודי בלסר, שנסגר. אייל גולן השיק בושם שנשא את ראשי התיבות של שמו Ego, אך ייצורו הופסק. קרן פלס השקיעה בעסקי המסעדנות, אך יצאה מזה די מהר. אם תשאלו אותם על האפיזודה הזאת בחייהם, סביר להניח שיעדיפו להדחיק אותה.
 

לגיא גיאור (35), בוגר "הישרדות" ו"הרווק", עולם העסקים היה מוכר היטב לפני שהשיק את Easy2Give, עמדות לתשלום בכרטיס אשראי המוצבות בחתונות ובאירועים אחרים. כיום הוא משקיע את עיקר זמנו בפיתוח הסטארט־אפ ובניהול החברה שמונה כבר למעלה מ־30 עובדים, מרחק אלפי שנות אור מהחיים ככוכב ריאליטי ומנחה טלוויזיה. אף על פי שגיאור הצליח לשמור על קשר הדוק עם תעשיית הזוהר - כולל העניין הכביר שעוררה החתונה שלו עם מלכת היופי במיל' לירן כוהנר, שנערכה לפני כשלושה חודשים - בחודשים האחרונים תוכלו למצוא אותו בעיקר במשרד.

 

"הרעיון לעסק הזה נולד לפני שלוש שנים בערך", הוא מספר. "זו הייתה תקופה עמוסה בחתונות ואני וחבר לא הבנו איך אין אפשרות לתת מתנה בכרטיס אשראי באירועים. היה לי כבר ניסיון בתחום, עם פלטפורמה בשם Wedding Book, שהייתה מעין רשת חברתית שנותנת לספקים לפרסם את עצמם בקרב זוגות שמתחתנים, כך שמשם הייתה לי כניסה ברורה לענף העסקים ועולם החתונות".
 

גיאור ושני חברים יזמים הגיעו עם הרעיון לחברת ישראכרט וקיבלו אור ירוק לבנות את המודל העסקי. באמצע 2014 היה להם פיילוט למוצר והם יצאו לגיוס כספים. "עשינו מתיחת פנים והקמנו מערכות חדשות", הוא מתאר. "ישראכרט נכנסה כשותפה והפכנו להיות סוג של שירות סליקה בענף החתונות. אפילו הצלחנו להעלות את ממוצע המתנות ב־150 שקלים, מ־400 ל־550 שקלים".
 

נכון להיום המוצר של גיאור נכח בקרוב ל־5,000 אירועים, עם למעלה מ־40 אלף משתמשים. "אני מאמין שהמיזמים הכי שווים הם אלה שהצליחו לשנות התנהגות. למשל Waze או Gett, ששינו את הדרך שבה את נוסעת ממקום למקום. גם המוצר שלנו שינה התנהגות וכיום אנשים נותנים מתנה באשראי", הוא אומר.
 

"שלום הוא חבר ושותף, בנאדם טוטאלי ושחקן נשמה. הוא נדלק על הרעיון ואז הפך להיות גם שותף, גם פרזנטור וגם אחראי על השיווק. יש לנו עוד שותף חזק מאוד בשיווק, לירון סוויסה, ושניהם סוגרים את פעילות השיווק. אני בכל מקרה מזוהה עם השירות, הוא שלי. ויתרתי על המון דברים כדי להיות מחויב אליו, אז בכל מקרה אני סוג של פרזנטור".
 

"עוד לפני 'הישרדות' הייתי בתחום העסקים. 'הישרדות' היא לא משהו שאתה יודע מה יקרה אחריו. יש אנשים שנכנסים לשם כדי להתפרסם ויש מי שמגיע לתוכנית מתוך ידיעה שאחריה הוא ימשיך לעשות את מה שעשה. אתה לא מחליט להשתתף בתוכנית ריאליטי ואז מודיע שאתה מתחיל להיות שחקן, זה הימור שקשה לקחת אותו במדינה כמו ישראל. כשסיימתי עם 'הישרדות' פתחתי שמונה עסקים שונים, בעיקר דברים שהתחלתי לעשות לפני. במקביל לנטורופתיה, עבדתי במשך ארבע שנים בייעוץ עסקי. טלוויזיה ומדיה זה כיף חיים, זה לונה פארק מדהים. כיף לצלם תוכניות בניו יורק ובצרפת ולהנחות פינות בתחומים שאתה אוהב כמו בריאות, למשל. אבל צריך להיות משוגע כדי לבנות על התעשייה הזאת. כיום אני יותר איש עסקים ויזם מאשר סלב ואומר להרבה דברים לא, כי אני צריך להקריב הרבה כדי לעשות במאה אחוז את מה שאני עושה".
 

"אני מת על העבודה שלי. כיף להיות מול המצלמות, אבל חיי הזוהר הם סוג של פיקציה. אתה לא קם בבוקר ואומר: היום אחיה את חיי הזוהר. אני קם בבוקר לרוטינה קבועה, מגיע למשרד ומנהל משהו כמו 30 איש מחברה שהתחילה כשהייתי לבד לגמרי. זו יצירה בעשר אצבעות והדבר שהכי מרגש והכי חשוב לי בעולם. מאוד קשה לנהל עסק משלך, יש המון דאגות ומעט מדי שינה, אבל כשאתה רואה איך העסק מתפתח ומצליח, אתה עף. בניגוד לסלבס, חיים של יזם הם לפעמים הפסגה ולפעמים התחתית של שרשרת המזון".