20 שנה להצגה המיתולוגית של תיאטרון גשר מאת יהושע סובול

הערב (שני) יחגגו 20 ל"כפר", ההצגה המיתולוגית של תיאטרון גשר מאת יהושע סובול, שחוזרת היום, חד־פעמית, לרפרטואר התיאטרון היפואי. "בגלגול הנוכחי של ההצגה אני מבין טוב יותר את מה שסובול כתב, ומוצא בו יותר עומק לעומת ההצגה ב־96', כשהייתי עולה חדש, רק שש שנים בארץ", אומר ישראל (סשה) דמידוב, כוכב ההצגה אז והיום. "יוסי הוא בחור ללא גיל בארץ ישראל של שנות ה־40, ונחשב ללא ממש נורמלי. לכן כולם קוראים לו יוסי הטמבל. מנקודת המבט שלו, היוסי הזה מסתכל במה שקורה סביבו בכפר ומתבונן ביחסים בין האנשים, עם כל האהבות והבגידות, כשיש בכפר גם שני איטלקים וערבי, שהוא חבר של האבא של יוסי".
 

עם דמידוב חזרה להצגה בתפקיד סוניה, שבאה משם, מהשואה, סבטלנה דמידוב, סווטה שלו, רעייתו האהובה לאורך כל הדרך. "לפגוש אותה כעת על הבמה, לעומת אז, זה פשוט עולם אחר לגמרי", הוא אומר. "אני מרגיש את סווטה הרבה יותר מהאחרים. מצד שני אני מזהה בה צדדים חדשים שאני לא מכיר ורואה אותה שונה על הבמה. פתאום מולי היא אישה אחרת לגמרי. עד כדי כך התפקיד שהיא עושה יוצא מהכלל".
 

(צוחק) "פשוט מדהים כמה שזה מעניין. אני נהנה להיות על הבמה גמיש וצעיר כמו אז. אם אני עומד בזה, זה גורם לי אושר ללא גבול".
 

"אז הצגנו את 'כפר' בהאנגר בנמל יפו, לפני שעברנו לאולם נגה. אם תשאל אותי, אני נמשך יותר למה שהיה בהאנגר ומתגעגע. אולם יותר קטן מקרב אותך לקהל, ואתה עובר את הערב יחד איתו במשהו די משפחתי".
 

"לא בדיוק. הבמאי שלנו, יבגני אריה, עשה כמה שינויים מתבקשים. הרי הזמן רץ והעולם משתנה. המחזאי נשאר אותו סובול, וכמו אז הוא בא לחזרות. אני מאוד אוהב את איך שהיה פתוח איתנו בהן. כך היה גם כשהצגנו את 'טרטיף' מאת מולייר בתרגום שלו".
 

"עם הזכייה ההיא הרגשתי יותר ישראלי, וכמי שממש התקבל לחברה בארץ. זה נתן לי להבין שאוהבים אותי והחזרתי אהבה. 'אוהב אתכם וגאה שיש עם כמו עם ישראל', אמרתי בטקס ובאמת הייתי מאושר".
 

"זה קורה מפני שגשר כעת מחוץ לפרס התיאטרון. כך החליטה הנהלת התיאטרון, ועלינו, השחקנים, לקבל אותה. אני מבין את ההחלטה הזאת. הרי במשך שנים הפרסים הלכו בדרך כלל לקרובים של אלה שמחלקים אותם. אז אולי עדיף להישאר בחוץ".
 

"אני לא צריך עוד פרסים. הפרס שלי הוא כשאני מבצע את התפקיד הכי מדויק שאפשר וכשהקהל מבסוט ממני".
 

אני חוזר עם דמידוב אל "כפר" של 96', שלצד הפרס שלו קטפה ארבעה פרסים נוספים, בהם פרס הצגת השנה ובמאי השנה (יבגני אריה), ואנחנו מצטמררים להיווכח ששישה מבין 34 השחקנים שהופיעו ב־20 תפקידי ההצגה כבר אינם בחיים, וגם שלושה נוספים מצוות ההפקה הלכו לבלי שוב. "זה מאוד עצוב", הוא מעיר. "אבל לעומת זאת, לא רק סווטה ואני ממשיכים מההפקה של אז".
 

ואכן, הזמרת הוותיקה עדי עציון־זק חזרה לנבחרת גשר כדי לשחק את פראו דאנקשיין. נטשה מנור שוב משחקת את תפקיד רבקה, שבה שיחקה אז גם לבנה פינקלשטין. אלכסנדר סנדרוביץ' ואלון פרידמן חוזרים אל תפקידי יצחק ואינדיק שגילמו בראשית דרכם, בעוד שגלעד קלטר עבר מתפקיד עמי - שבו התחלק אז עם מרק - לתפקיד ד"ר ארדה, שבין שחקניו במקור היה ישראל גוריון. בוריס אחנוב, שהחליף אז במספר תפקידים, מופיע כיום כרב ש"ץ השוחט. ומי שהייתה במאית המשנה לצד אריה, לנה קריינדלין, היא כיום מנכ"לית התיאטרון.
 

בהשוואה בין שתי ההפקות, אני מפנה את תשומת לבו של דמידוב לתפקיד דיצה, העז. דורית לב־ארי שיחקה אותה ראשונה. בהמשך החליפו אותה שלוש שחקניות צעירות – נתלי שילמן, שירי גדני ו... "כמובן עלמה זק, הבת של עדי עציון־זק", הוא נזכר בצהלה. "היא הייתה כל כך יפה, כל כך עדינה, פשוט כמו מלאך, כששיחקה מולי. פתאום גילינו אותה עם חוש הומור חזק ב'ארץ נהדרת'".

"אני לא יכול להגיד. אומנם אני מאוד אוהב מחזות ישראליים, שמבטאים את הפנימיות שלי עכשיו ומדברים על נושאים משמעותיים שחשובים לנו. אבל אני לא פחות אוהב את המחזות הקלאסיים. ככל ששיחקתי במחזות רבים כאלה, לא חסרים שם עוד תפקידים שהייתי רוצה לשחק".
 

"אין לי סודות. בכלל. כמו כולם, אני אוכל בשר מטוגן, לפעמים שותה פה ושם וודקה, ועושה קצת ספורט. אני רץ, מתעמל, ועושה תרגילי כושר. יחד עם זאת, אני לא מגביל את עצמי בשום דבר".
 

(צוחק) "לא יודע. בוא נראה. זה כוחו של השחקן, שבגיל 20 יכול לשחק אדם מבוגר לגמרי, וגם להציג בחור צעיר, אפילו בגיל 80. אז יש לי עוד הרבה זמן עד אז".
 

"כפר", 1.2, שני (היום), 20:00, תיאטרון גשר, אולם נגה, יפו