השחקנית רונית אלקבץ נפטרה הלילה בגיל 51 לאחר מאבק במחלת הסרטן. הבמאי הישראלי-בינלאומי עמוס גיתאי, ספד לה היום (שלישי) בתוכנית הבוקר של גבי גזית ב"רדיו ללא הפסקה 103FM": "ידעתי שהיא נלחמת על חייה אבל לא ידעתי שזה כל כך קרוב. היא היתה שחקנית טוטאלית, שהשתמשה בכל מרכיבי האישיות שלה - כישורים, יופי, מחשבות פוליטיות על המקום שאנחנו כולנו חיים בו, והיא לא מפחדת, היא אמיצה, הולכת עם זה. היא לפעמים סופגת משרת תרבות הערות, אבל זאת רונית. היא היתה מצחיקה, שחקנית מאוד אלסטית, שאתה יכולה לעשות איתה המון דברים, כאילו יש לה איזה קו פנימי שמכוון אותה, שהיא רוצה לומר את הדברים שהיא אומרת, וזה עד הסוף. עד כמו שראינו כולנו לפני כחודשיים, שהיא עוזבת אולפן טלוויזיה כשמתחילים לקשקש יותר מדי, זה גם רונית אלקבץ".
על העבודה המשותפת סיפר גיתאי: "הזמינו אותי מהביאנאלה לאמנות פלסטית בוונציה להעלות הצגת תיאטרון. הזמנתי את רונית ואת שולי רנד. כבר אז ראיתי איזה דמות היא רונית. אני לא למדתי בימוי והיא לא למדה משחק והיה לנו חיבור מצוין. זה היה תענוג גדול, כיף גדול. היא באמת טוטאלית, אולי בזכות זה שהיא לא למדה משחק, כי לא טחנו לה את השכל עם כל מיני פורמולות של איך לשחק ואיך להסתכל למצלמה, והיא מחוברת למרכיבים הכי חשובים בשחקנית. היא היתה ילדה מבאר שבע שהיה לה את הרצון להגיע לבמות הכי גדולות בעולם, וגם אמת פנימית שהיא הולכת איתה. בפרויקטים שלה עם אח שלה היא חוטפת נזיפות ולא מתקפלת והולכת עם זה. וזה נוגע ללב. האמת הזו שלה נוגעת ללב".
גזית הזכיר את התפקיד המהפנט של אלקבץ בסרט "שחור", וגיתאי הסכים איתו: "כן, ב'שחור' של הספרי היא עשתה תפקיד נהדר, אבל בכל תפקיד היא כזאת. ביימתי הרבה שחקניות אבל רונית היא מיוחדת. ביום היא משחקת שוטרת ובערב שכנה הזויה ועושה את שני הדברים האלה היטב. כל מי שאומר את האמת שלו הוא פורץ. מי שמנסה רק לעלות על שטיחים אדומים, לא יפרוץ. מי שאומר את הדברים שכואבים לו ולוחצים לו, וגם כישרון וגם חריצות וגם דרייב ואמת פנימית. בסופו של דבר הדברים הכי מקומיים הם הכי אוניברסליים וזה גם רונית. אנחנו נחסר אותה מאוד. יש לה ממשיכות, כמו עינת ויצמן, שחקניות שממשיכות אותה עם האמת שלהן".
עריכת תוכן 103FM: אסף נבו
עריכת תוכן 103FM: אסף נבו