צלילים מרפאים: אסף אבידן, מהמוזיקאים הישראלים המצליחים בעולם, הגיע לישראל במיוחד עבור מופע התרמה. בראיון לאיריס קול ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" סיפר: "המופע הזה הוא מופע התרמה לפתיחת חדר חזרות נוסף במועדון 'הצוללת הצהובה' שיהיה פתוח בחינם למי שרוצה להשתפר כמוזיקאי. בתמורה הוא יצטרך לתרום מזמנו למחלקות בבית החולים הדסה עין כרם, לנגן לילדים חולי סרטן או לקחת אותם להקלטות. במופע עצמו שיתקיים במגדל דוד בירושלים אני מופיע בלי אף אחד, מופע סולו, 90 דקות על הבמה לבד, עם מילים, לחנים והכאב הפנימי שלי".
"הפרויקט התחיל מתוך הצעה להופעה ב'צוללת הצהובה'", סיפר אבידן, "זה מועדון ירושלמי שחוגג 25 שנות פעילות, וזה לא רק מועדון מוזיקה אלא גם מוסד תרבותי ירושלמי עם מגמה למוזיקאים צעירים ועם חדרי חזרות והקלטות. לפני עשור גם אני התחלתי שם ונהיה איזשהו רעיון. אני חליתי בסרטן לפני 15 שנה ורציתי לעשות משהו מיוחד בירושלים, כי טופלתי בירושלים בבית החולים הדסה עין-כרם, ורציתי לחבר איכשהו בין שני המוסדות האלה. היה לי איזשהו רעיון גחמתי, זרקתי אותו למעורבים בהופעה ונדהמתי איך הוא כל כך מהר הפך למציאות, התפתח, התקדם ולגמרי עשה אבולוציה שרחוקה ממני. כך התחילו להתפתח כל מיני רעיונות של שיתופי פעולה בין המחלקה ההמטולוגית והאונקולוגית של הדסה עין-כרם לבין 'הצוללת הצהובה'. הכוונה היא להביא לשיתוף פעלה ארוך טווח בין שני גורמים שנראים רחוקים אחד מהשני".
"ככל שהתקדמנו גילינו שיש הרבה אנשים שצריכים מוזיקה או סוג אחר של מפלט בזמן שהם עוברים את מה שהם עוברים", הדגיש, "אני בזמנו המשכתי להיות סטונדנט ב'בצלאל' בזמן הטיפולים שלי וזה עשה לי המון טוב. זה מעבר להחלמה, זו ההחלמה. כמובן שהרופאים והתרופות הצילו את החיים שלי אבל אם אתה לא לוקח איזו החלטה עם עצמך להמשיך קדימה אתה מתדרדר אחורה".
"אני בארץ, בתל אביב, הגעתי אתמול מברלין", סיפר אבידן, "אני משתמש בברלין עכשיו כבסיס ממנו אני יוצא לגיחות לכל מיני מקומות. הבית שלי כרגע הוא באיטליה, בארץ יש לי משפחה וחברים. כשאני בא לארץ אני לא נמצא אצל אמא שלי, אבל אני מרגיש כאן בבית בכל מקרה, אני לא צריך בשביל זה פיסת נדל"ן. אני עכשיו בתקופה מעניינת. לקחתי הפסקה יחסית מהקצב שהייתי מופיע בו וכותב בו עד עכשיו כדי לחקור על עצמי מה אני רוצה מהחיים האלה. טיילתי, קראתי, ניסיתי ללמוד קצת - היסטוריה וקצת פיזיקה, כי זה מאוד מעניין אותי. כבר בגיל 13 עברתי לתיכון לאמנויות ולא למדתי אף פעם מדעים, אפילו לא ברמה של חטיבת ביניים, זה תמיד עניין אותי וסקרן אותי כל הצד הזה של העולם".
"מאז שיצאתי להפסקה כמעט לא כתבתי", הודה אבידן, "וזאת פעם ראשונה שלא כתבתי, כי בדרך כלל אני כותב המון, כל הזמן. למה זה קרה מי יודע. לפעמים אני מתרץ לעצמי את המשבר כסוג של בחירה, אבל אני לא יודע אם לקרוא לזה משבר, זה נשמע דרמטי מדי, אבל חוסר חיות, חוסר חשק, עניין ושעמום וחוסר אמון בעצמי, וברגע שפתאום אני טיפה חוזר וקובע את ה'טורים' העתידיים שלי, וחוזר קצת לעניינים, אז פתאום...לא יודע, אתמול הגעתי לתל אביב וכתבתי שיר חדש. אז אני שמח קצת להביט במראה ולהכיר את עצמי שוב קצת. התובנה שלי עם עצמי היא שהפסקות לא עושות לי טוב ואני חייב לחזור לקצב, הקצב של ההופעות והאלבומים לא היה מקרי וסתמי, אלא מצורך אמיתי אינהרנטי להקיא החוצה את מה שנבנה כל הזמן, וכשאני לא עושה את זה אני מאבד חלק מהריגוש".
תוכניתה של איריס קול, כל ערב ב-21:00, "רדיו ללא הפסקה 103FM".
עריכת תוכן רדיו 103FM: אסף נבו.