שחקן והמחזאי אורי פנירי כתב את "גו סטרייט" ומשחק בו; זהו מחזה חדש שכתב בדם לבו בעקבות סטריאוטיפים שנתקל בהם כשחקן לאור העובדה שהוא הומוסקסואל.
איך נולד המחזה?
"לא תכננתי לכתוב מחזה על חיי. לפחות לא בשלב זה של חיי. אבל רצף אירועים משמעותי בחיי, שהצטרף למלחמה הקיומית שלי כשחקן ויוצר, גרם לי לשפוך הכל".
מה היה הטריגר?
"הטריגר היה כשהפיקו הצגה חדשה בתיאטרון שאני משחק בו. ראיתי שעושים אודישנים, אבל לא פנו אלי. התשובה שקיבלתי מהבמאית - אגב, אני מעריך אותה מאוד - הייתה: 'התפקיד נועד לדמות שצריכה להיות לה תשוקה חזקה מאוד לאישה, ואני חושבת שלא תצליח לשחק אותו'".
נעלבת?
"בתמימותי הנהנתי בהסכמה. רק אחרי כמה שעות נפל לי האסימון. הרגע הזה העיר אצלי חוויות דומות ואירועים שונים מהעבר שלי, שבהם המהות שלי כהומו השפיעה על הדרך שבה תפסו אותי והתייחסו אלי. תהליך הכתיבה עצמו התחיל כמו כתיבת יומן. מונולוגים שמספרים את האירועים. אחרי שהמחזה התקבל לפסטיבל ישראל האחרון, התחילה עבודה הדרמטורגיה עם במאי ההצגה ציון אשכנזי. זה היה שלב קשה, כי פתאום אני צריך להעביר אירוע אמיתי שלי, על במה לקהל".
אז זה בסדר או לא?
"ודאי שזה בסדר, זאת מהות המחזה. אני מבטא את התסכול שלי מהמצב הזה, דרך הרגעים הפרטיים בחיי. אני מבטא את התסכול שלי על כך שעצם היותי הומו מונע ממני להיבחן על תפקיד סטרייט בתאטרון, על זה כך שאני צריך להסביר לאנשים למה הומו אוהב ספורט ויש לו כרטיס מנוי ליציע של הפועל ירושלים. אני מדבר מתוך הכאב האישי שלי, מתוך התסכול שלי, ממצב שאני פשוט חושב שצריך להשתנות.
והוא אכן משתנה לאט לאט, אבל אי אפשר להתעלם מהקולות שעולים וצפים בכל שנה לפני מצעד הגאווה בירושלים, לדוגמה. ההצגה הזאת היא בעבור כל אלו שעדיין לא אזרו אומץ להיות מי שהם. יותר מזה, ההצגה הזאת היא בעיקר למי שלא מאפשר לנו להיות מי שאנחנו.
מה הדבר שהכי חשוב לך להגיד בהצגה הזאת?
"יש הרבה אנשים שכשהם שומעים את המילה הומו, הם רואים את ההומו האולטימטיבי, המוחצן, זה שרוקד על משאיות בתחתונים במצעד הגאווה, שמדבר כמו אישה או מתאפר. לי אין בעיה עם זה. אני חושב שכל אחד יכול לעשות מה שטוב לו. אני, לדוגמה, פשוט לא כזה. ברגע שרואים אותך קודם כל כהומו, קשה לך להיות מי שאתה באמת. אתה צריך להתאמץ להוכיח אחרת. במחזה אני מספר על הרגעים מהילדות שבהם רציתי לגלם את דמות הנסיכה ולא את דמות הנסיך. אני מספר על בן הזוג שלי שקורא לי 'סטרייט', כי אני צופה בליגת האלופות והולך למשחקי כדורסל. המסר של ההצגה הוא פשוט: כל אדם הוא אדם בפני עצמו".
יש לך כרגע אהבה?
"יש לי אהבה מדהימה. אני בזוגיות כבר שלוש שנים וחצי. בן זוגי משתתף גם הוא בהצגה. הוא מי שיצר את הווידאו־ארט של המחזה. ואני גאה בו מאוד על התהליך שעבר איתי".
"גו סטרייט". מוזיקה: גל לב. וידיאו־ארט: תום דבש. אנימציה: מיש רוזנוב. עיצוב תאורה: שי סקיבא. 9.10 (ראשון) ב־21:00. הקאמרי, תל אביב