ארונו של אמיר פרישר-גוטמן, שנפטר ביום ראשון לאחר שטבע בשבת בחוף הים כשהציל את אחייניתו בת ה-5, הוצב הבוקר (שלישי) באולם רובינא בתיאטרון הבימה בתל אביב, שם נערך לו טקס אשכבה. מאות בני משפחה, חברים, ומעריצים הגיע לחלוק כבוד אחרון לזמר ולבמאי שהלך לעולמו והוא בן 41 בלבד. בני משפחתו מררו בבכי על הארון, שהיה עטוף לבן ועליו הונחו זרי פרחים לבנים. אייל פרי, אחיו של אמיר, שאת בתו שחר הציל ברגעיו האחרונים, אמר בטקס האשכבה: "אנחנו מודים לך על כל רגע, גם על רגעי האקסטרים, שנלקחו כאילו מהצגה שאף אחד לא יכול לכתוב. עכשיו הגיע הזמן לנוח. תודה על שחר. נאהב אותך תמיד".
בין אלה שהגיעו לחלוק לפרישר-גוטמן כבוד אחרון היו גילה אלמגור, יעל בר זוהר, גיא זו-ארץ, טל מוסרי, יובל (המבולבל) שם טוב, מיכל אמדורסקי שהיתה איתו בחוף ביום בו נהרג וחני נחמיאס, שעבדה איתו וסיפרה למעריב: "הכרתי אותו מקרוב. הוא גם ביים אותי בהצגה ועשיתי איתו כמה פסטיגלים. פשוט אדם מדהים וכריזמטי. אמן גדול. רק שטן יודע לכתוב כאלה תסריטים. הוא הטביע את חותמו ותמיד יישאר איתנו בלב".
את טקס האשכבה פתחה גילה אלמגור, במילים: "ינאי ביקש ממני שאגיע לטקס, אני כרגע יוצאת מהצגה כדי להגיד את הדברים האלו, אני חיתנתי אותם וקשרתי אותם בברית עולם. כאן, כולנו, אוהביו ואהוביו, הגענו כדי להיפרד מאמיר, בעל, ואב אמיץ".
הזמר הראל סקעת אמר על הבמה: "היה לי העונג לעבוד איתך, לא ידעתי שאתה כל כך טוב, שאתה כל כך מוכשר", וביצע את שיריו "קרן אור" ו"שלכת".
נועה ענבר, חברה קרובה שעבדה עם אמיר על מחזמר אמרה: "אנחנו מבטיחים להמשיך לנצח, במוזיקה, ביצירה, במחזמר המשוגע "הוספיטל - דה מיוזיקל" - הסיפור הזה עוד יסופר כמו שחלמת, ברוח בחיוך, בקסם, בכריזמה. ועכשיו, זה הקטע הכי קשה: ביקשת שלא נבכה, ולא יהיה עצב, ונחגוג את החיים - אני יכולה רק להגיד שאנחנו נשתדל. אני אוהבת אותך, תנוח על משכבך בשלום".
אלי יצפאן, אמר בדמעות: "הלוואי והיית רואה באיזה הלם נמצאת מדינה שלמה, כשהבינה שהלכת. טרפת את השנה האחרונה כאילו ידעת שזו השנה האחרונה בחייך, על כמה פרוייקטים נהדרים עבדת, וכמה עצוב וחבל לכולם שהם נשארים יתומים. אמיר, יקירי, תחסר, לי ולכולנו - אתה תישאר בלבנו ובזכרוננו עוד שנים רבות. אתה יכול להיות שמח שאתה משאיר כל כך הרבה דברים יפים בתרבות. אני אוהב אותך חבר יקר, תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים".
אייל פרי, אחיו של אמיר, שהציל את ביתו שחר בשבת האחרונה: "תראה בכמה אנשים נגעת, מחברי הנפש הקרובים, ועד האמנים איתם עבדת. 41 שנות יצירה באו לקיצן. כל הפקה, גדולה כקטנה, עליה עבדת, זכתה לכל תשומת הלב שלך. אבל אין ספק שהיצירה הכי גדולה שלך היא המשפחה שלך. לפני שנה וחצי כבר בכינו, ונפרדנו ממך. מדינה שלמה נדהמה לגלות שבית החולים טעה והטעה - כבר אז היה נראה שהתסריטאי פשוט השתגע", המשיך אחיו בדמעות, "כזה היית, לב גדול, נשמה ענקית, אתה סמל. על חגיגות השנה כבר כולם שמעו, סגרת מעגלים, חיבקת, נפרדת. אמיר אחי, יכולנו לדבר בשפה שרק אנחנו הכרת. היית הבעל והאבא שכל אחד היה רוצה, ואני מקווה שכולם יבינו את המסר החשוב שעליו נלחמת בימי האחרונים: 'LOVE IS LOVE'. האור הזוהר שלך כבה, אתה משאיר בלבנו חלל עצום. אנחנו מודים לך על כל רגע, גם על רגעי האקסטרים, שנלקחו כאילו מהצגה שאף אחד לא יכול לכתוב. עכשיו הגיע הזמן לנוח. תודה על שחר. נאהב אותך תמיד".
הערב ב-18:00 תיערך הלווייתו של פרישר-גוטמן בבית העלמין האזרחי "מנוחת עולם" בנתניה. לבקשת המשפחה, האורחים בטקס מתבקשים להגיע בלבוש לבן בלבד. במקום יחולקו למשתתפים פרחים לבנים. כמו כן, מקורביו של האמן ביקשו מהאורחים להגיע עם זרים ופרחים לבנים. אתמול נודע כי משפחתו של הזמר והיוצר החליטה לתרום את קרניות עיניו.
מאז יום שבת הפך סיפור טביעתו הטרגי של פרישר־גוטמן לשיחת היום של רבים, לא רק מעולם מהבידור. פרישר־גוטמן, שטבע בשבת ליד חוף עתלית, נפטר כיממה אחרי כן, לאחר שכל מאמצי ההחייאה כשלו. "זה נראה כאילו המוות רדף אחריו, ולא ברור למה", אמר אתמול אחד מאנשי הצוות הרפואי ברמב"ם, שטיפל בפרישר־גוטמן.
כזכור, פרישר־גוטמן טבע בעיצומה של חגיגה פרטית שערך לקרובים ולבני משפחה בחוף נווה ים הסמוך לעתלית. פרישר־גוטמן ביקש לחגוג את יום השנה להיוולדו מחדש, לאחר שנודע לו כי אינו חולה במחלת הסרטן כפי שסברו הרופאים שטיפלו בו בבית החולים איכילוב. לאחרונה אף הגיש תביעת נזיקין כנגד בית החולים.
ביום שבת, לאחר שנכנס עם אחייניתו ועם חברה נוספת לים והבין שהן במצוקה, סייע להן להיחלץ מהמים, אולם הוא עצמו טבע ופונה לבית החולים רמב"ם זמן קצר לאחר מכן כשהוא מחוסר הכרה, תוך פעולות החייאה. כיממה לאחר מכן נפטר בבית החולים.
לדברי אחד הרופאים שטיפלו בו: "רמב"ם הוא למעשה בית חרושת לייצור חיים ולהחלמה, אבל גם לא מעט חולים מסיימים את חייהם בבית החולים. המקרה של פרישר־גוטמן אחז בכל הצוות הרפואי ולא רק בו". דנה, אחות בבית החולים, הוסיפה: "זה תסריט אכזרי ביותר. אי אפשר לכתוב תסריט קשה ומצמרר יותר".