סיפוריו הקצרים של אתגר קרת זכו לעיבוד בימתי מצוין, בשם "פתאום דפיקה בדלת", המשלב וירטואוזיות, בובנאות וקולנוע בסגנון Puppet Cinema: סגנון ייחודי העושה שימוש בשילוב וידיאו־ארט, שחקנים ובובות. הדמויות של קרת מתקיימות בעולם אפוקליפטי ונטול תקווה ומנסות למצוא מפלט בסיפורים כדי לקבל משמעות לקיומן. הכתיבה של קרת, הכוללת אלמנטים פרועים, בשילוב מציאות יומיומית, הופכת בהצגה למרכיב חשוב שאחריו מתחקות הדמויות.
המעבר בין עלילה אחת לאחרת מגלה כי מציאות אחת עשויה להיות אכזרית עבור דמות אחת וטובה עבור אחרת. כל סיפור שלקוח מספר אחר של קרת נטען על ידי הסיפור הקודם, וכך מתקיים רצף דרמטי תיאטרלי (הכולל דמויות המצויות בקונפליקט) המעניק כבוד לכל סיפור. אין ספק שמדובר בהישג של כל צוות השחקנים ושל הבמאי יוצר השיטה צבי סהר, ושותפו עודד ליטמן. צוות היוצרים מצליח לעמוד באתגר של עיבוד הסיפורים לבמה - רצף התיאורים בסיפורים השונים של קרת הופכים באמצעות הדרמטורג ליטמן לדרמה הגורמת לצופה להיות אקטיבי ולגלות עניין במתרחש במשך כשעה.
המפגש הדחוס בין הקהל לשחקנים על הבמה עובד נפלא, והתוצאה היא שהקהל מגיע לתיאטרון ותיק וממוסד ועובר טלטלה במשך שעה - זוויות הצילום משתנות מעת לעת, תריסים הופכים לחדר מדרגות ושילוב הבובות יוצר ממד שונה ומורכב, שהופך את הצפייה בהצגה לפעולה מורכבת המאפשרת לצופים לחשוב על מה שהתרחש במשך שעה על הבמה, גם בתום ההצגה.
צוות השחקנים, הכולל את שמחה ברבירו, יובל סגל, אסף סולומון ונטע פלוטניק; בשיתוף איליה קריינס (צילום), גוני פז (הפעלת בובות), גיא שרף (מוזיקה), קובי שמואלי (סאונד אפקטס), איה צייגר (עיצוב חלל) ועופר לאופר (עיצוב תאורה), יוצרים דמויות מורכבות ומשכנעות, והתוצאה היא יצירה של קרת, המשתלבת היטב באולם האינטימי של תיאטרון הקאמרי. בעזרת השחקנים המצוינים וצוות הקריאייטיב, הקהל עובר מסע מרגש, מצחיק ודרמטי בין הסיפורים.