"יצאנו במופע חדש ומלהיב, 'אל ארביאטה', שפירושו בתרגום חופשי מאיטלקית 'הרוטב הכועס'", מספרת כוריאוגרפית המופע ליאת דרור. "מדובר ברוטב על בסיס עגבניות ובצל חריף ומעקצץ. החריפות של המנה לא משתלטת על כל הטעם - אלא רק דופקת נוכחות. הלהקה מציעה אירוע בתנועה שנבנה במיוחד לחלל לא קונבנציונלי למופעי מחול ותיאטרון, כמו גלריות, מוזיאונים, שדה חיטה, חדר אוכל, אפילו ברחוב".
"הכוונה של הכוריאוגרפיה היא להנגיש את המופע לקהל בגישה של 'באנו לפתוח בסטה'. בדיוק חזרנו מסיור הופעות בבלגיה ובגרמניה שבו הופענו ברחוב, בשוק, בפארק ומול בניין העירייה, והיה מרתק לחוות ככה את הקהל גם בפסטיבל בת ים. הופענו על שפת הים כחוויה שונה לגמרי של מופע מחול. אנחנו מתוכננים להופיע המון בחודשים הקרובים".
"אל ארביאטה" הוא הפרויקט האחרון מבית היוצר של הרקדנים והכוריאוגרפים ניר בן גל (58) וליאת דרור (57), שני קיבוצניקים לשעבר (בן גל מראש הנקרה, דרור מלוחמי הגטאות), שלפני 30 שנה כבשו בסערה את תל אביב בשורה של עבודות, כצמד וכלהקה, והפכו לנקודות מפנה מהפכניות בתולדות המחול הישראלי: "דירת שני חדרים" (1987), "חמורים" (1988), "הריקוד השלישי" (1990), "במערבולת התשוקה" (1991), "תאנים" (1993), "אינתא עומרי" (1994), "לשבת לקום אהובי" (1996), "חקירה" (1996) ועוד. הם זכו בשלל פרסים מקומיים ובינלאומיים, כיכבו בעיתונים, היו סופר־סטארים, הופיעו בחו"ל והפכו השראה לדור שלם של רקדנים וכוריאוגרפים.
ולמרות ההצלחה, היוקרה, הכבוד וההכרה, השתן לא עלה להם לראש, ולפני 17 שנה, לפתע ביום בהיר, הם החליטו לעזוב את הכרך הסואן לטובת מצפה רמון הדרומית, שם מצאו מנוח לנפשם הסוערת בשקט המדברי והקימו את להקת "אדמה". בתום 17 שנה בין ההאנגר במצפה רמון לסבב פסטיבלים פלוס
הופעות ברחבי אירופה, הם החליטו להמציא את עצמם מחדש, ארזו את הפקלאות ועקרו לשדרות, שם ייסדו במכללת ספיר מסלול לימודים חדש: "כוריאוגרפיה ותנועה למסך ולבמה". בחול המועד הם יצאו בסדרת הופעות בשלל פסטיבלים.
למה בעצם עברתם ממצפה רמון לשדרות?
בן גל: "היינו 17 שנה במצפה רמון והפרחנו את השממה. זו תקופה מאוד משמעותית בשבילנו. למדנו מה זאת פריפריה ואיך ליצור יש מאין. הפריפריה, במיוחד בדרום, לא מקבלת עזרה ותמיכה ממשרדי הממשלה, ככה שהיינו צריכים להמציא את עצמנו מחדש, לוודא שאנחנו לא קורסים כלכלית ועדיין נשארים נאמנים לקו האמנותי ולדרך הריפוי שהנחתה אותנו. שאלנו הרבה שאלות: איך מחברים בין אמנות גבוהה וריפוי? איך מנגישים מחול לאנשים שלא רוקדים? איך תרבות ואמנות יכולות להיות מנוף כלכלי? מצפה רמון היא מקום מדהים עם אנשים טובים ונוף מעורר השראה".
"היה לנו מאוד מאתגר ומאוד חי ליצור, לעבוד ולרקוד במדבר. המרחק מתל אביב לימד אותנו לקחת כל חיסרון, כביכול, ולהפוך אותו ליתרון, כמו המרחק שגרם לאנשים לבוא אלינו לשלושה ימים, ולא רק למופע מחול, אלא לחוויה כוללת של מדבר, שקט, התבוננות תנועה, אוכל טוב, אהבה ופשטות. המקום פרח ואלפי אנשים עלו לרגל ל'אדמה'".
איך הייתה הנחיתה בשדרות?
דרור: "עיריית שדרות ואלון דוידי, ראש העיר הנפלא, קיבלו אותנו בזרועות פתוחות. משהו באזור המוכה הזה ריתק אותנו, כמו גם השילוב הבלתי אפשרי הזה של טבע פסטורלי עם אנשים חמים ואמיצים שחיים על הגבול עם עזה, כשהמתח כל הזמן באוויר, בתפאורה של חיטה ושדות מהפנטים של חמניות צהובות".
:עיריית שדרות העמידה לרשותנו מבנה ישן והרוס והשבוע התחילו השיפוצים במבנה, שמיועד להיות 'מרכז התנועה שדרות אדמה'. מרגש לראות כמה רצון טוב, אהבה ומשאבים משקיעה העירייה בהקמת מרכז למחול ותנועה בשדרות. אנחנו מרגישים אסירי תודה ובני מזל שעברנו לכאן. בדצמבר אנחנו מתכננים אירוע פתיחה למקום החדש, ונקיים פסטיבל מחול בינלאומי בשדרות, וזה מאוד מרגש ומסעיר".
עם המעבר גם פתחתם תוכנית חדשה במכללת ספיר. מה החידוש?
בן גל: "ספיר היא המכללה הכי מיוחדת בארץ, ובית הספר לאמנויות הקול והמסך שם הוא מקום מעורר השראה ופתוח לתוכניות לימוד שונות, חדשניות ומרתקות. רוב המרצים בספיר הם אמנים יוצרים, ואנחנו הקמנו את מסלול 'כוריאוגרפיה ותנועה למסך ולבמה', מתוך הבנה שהשילוב של קולנוע ותנועה הוא הדבר הבא, כי כולנו זזים עם הגוף שלנו וכולנו כל הזמן מצלמים ומצולמים, והתחום הדיגיטלי כל הזמן מתפתח ומשתנה, ורצינו שגם המחול שלנו יגדל ויתקשר עם אמנויות נוספות. איזו התרגשות ואיזו התחלה חדשה ושונה".
"כולנו מבינים שמשהו חדש, מלהיב ומעניין קורה כאן. כוריאוגרפיה ותנועה למסך ולבמה זה בעצם אומר הכל, השילוב המתבקש של תנועה ומחול עם המצלמה ועולם הוויזואליה יוצר אפשרויות מסעירות ובלתי צפויות".
דרור: "הגענו לשדרות בידיעה שנעשה פה דברים בצורה שונה. זה מה שכל כך מרתק - לקחת את כל המידע שצברנו ולראות אם אנחנו יכולים ללמוד וללמד שיעור חדש. בסוף דצמבר 2017 נקיים את פסטיבל המחול הבינלאומי הראשון בשדרות. זו ההתחלה שלנו, ונגדל איתו משנה לשנה. פנינו לחברים ולקולגות מהתחום וביקשנו שיעניקו מתנה לחנוכת הבית החדש. אנחנו מתכוונים לפתח פה מרכז שיהיה מקום של למידה והתנסות, תנועה ואהבה".
בשדרות יש מגוון תרבויות אתניות דומיננטי, ולהקות מחול בולטות בצביון אתני מובהק. האם תשתפו פעולה עם להקות אלו?
"שדרות היא מקום של המון צבעים ותרבויות ודעות, וזה מה שמשך אותנו לפה. אנחנו בקשר עם המון מוסדות בעיר וכמובן שנעבוד יחד ונשתף פעולה, לא רק במחול, גם באמנויות אחרות כמו מוזיקה, תיאטרון, קולנוע ואמנות פלסטית".
ניר בן גל וליאת דרור - "אל ארביאטה", פסטיבל סוכות בשדרות, 8־9 באוקטובר, ראשון־שני, 10:30 ו־14:00, רחבת הסינמטק בשדרות; פסטיבל "דרך הגוף", 12 באוקטובר, חמישי, 20:00, "מעבר" (האנגר "אדמה" לשעבר), מצפה רמון; פסטיבל אינדינגב, 20 באוקטובר, שישי, 13:00, מצפה גבולות