אחרי שהוציא את הספיישל הישראלי הראשון במדיה החברתית, טבע את המונח "סכינתיפאדה" וסחף את המדינה עם סיפורים על אמא גזענית, אחות צמחונית, אבא ארגנטינאי וסבתא עם ויברטור, יונתן ברק משיק מופע חדש בתיאטרון היהלום ברמת גן. סיבה טובה להיפגש עם האיש שבשנה וחצי האחרונות נעלם מהרדאר של צופי הטלוויזיה.
ברק, גרוש בן 34, חי בזוגיות עם הקומיקאית נועה מנור, אותה הכיר כשכתבה לתכנית שבה השתתף. כשאני שואל אותו אם לא קשה לשני קומיקאים לגור בדירה אחת הוא אומר: "לא. זה מאוד נוח. אנחנו יכולים לדבר על היום שלנו בכיף ולמצוא את הדבר המצחיק שקרה בו. החיסרון הוא שאנחנו תמיד מחפשים את הבדיחה הבאה".
לדברי ברק, "מצבו של הסטנד אפ מעולם לא היה טוב יותר. יש בארץ שלושה מועדונים לסטנד אפיסטים, שזה משהו שמעולם לא היה. גם בעולם התחום הזה פורח. יש הרבה ספיישלים. אמנים כמו לואי סי קיי מרוויחים בשבוע את מה שהסטנדאפיטסים של שנות ה-80 הרוויחו בשנה".
מי הסטדנאפיסט שאתה הכי אוהב?
"בחו"ל אד ברן. בארץ אסף יצחקי, גורי אלפי, רועי לוי ואלי ומריאנו".
יש דברים שלא תצחק עליהם?
"לא. אפשר לצחוק על הכל. השאלה איך אתה מגיש את הבדיחה. אנשים חושבים שאתה עולה על הבמה לקבל צחוקים. זה נכון אולי בשנה הראשונה. במופע השלישי והרביעי השאלה אם אתה מצחיק לא רלוונטית, אלא רק על מה אתה רוצה לדבר".
היית צוחק על קמפיין me too?
"בטח. יש לי סטנד אפ שלם על הטרדות מיניות. זה שאתה צוחק על זה לא אומר שאתה הופך את הנשים שהותקפו ללעג".
מה עם פוליטיקה?
"מאוד אוהב. החלום שלי זה להיות פוליטיקאי. אני רוצה להגיד הרבה דברים, אבל נכון לעכשיו אני מבין שאני יכול להגיד דברים בצורה חופשית יותר בסטנד אפ. אולי זה יקרה בעתיד".
איזה שר היית רוצה להיות? שר התרבות?
"לא. זה תפקיד כפוי טובה כי אתה אחראי על תקציבים ואתה לא יכול לשמח את כולם".
מה אתה חושב על מירי רגב?
"מירי היא לא האדם שמצטייר בתקשורת. באחד על אחד היא מקסימה. אני מסכים שצריך להיות יותר ייצוג למזרחים על פי מסקנות ועדת ביטן. אני מבין את המקום שהיא מגיעה ממנו. היא חושבת שבגלל שהיא שולטת על התקציבים היא צריכה להחליט מי יקבל כסף ומי לא. יש בזה משהו. קח אותי ואת אייל גולן. שנינו לא מקבלים תקציב משרת התרבות ושנינו אנשי תרבות. המטרה שלנו היא לעשות מקסימום כסף ולהגיע למקסימום קהל ולכן אנחנו לא מקבלים כסף ממשרד התרבות".
"לעומת זאת, האמנים שעושים אמנות לא מסחרית חייבים לערער על המוסכמות. הם חייבים לעשות את הסרטים האלה והיא חייבת לכעוס עליהם. אלה כללי המשחק. באופן עקרוני כל שר בממשלה הזו מופקד על האנשים שהוא הכי שונא. מירי שונאת את האמנים. ביבי היה שר התקשורת והוא הכי שונא את התקשורת. שר החינוך שונא את המורים ושר החינוך לא אוהב חיילים. כקומיקאי אני מאוד אוהב את זה. אני רוצה שתפרוץ פה מלחמת עולם שלישית כדי שיהיה פה מעניין, אבל הצד ההומינטרי שבי רוצה שכולנו נתאחד".
אתה אופטימי לגבי עתיד המדינה?
"אני די בטוח שתמשיך להיות פה מדינה עוד 50 שנה. לא יודע מה יהיה הצביון שלה ומה היחס של מדינות העולם כלפיה. איראן הייתה מדינה מפותחת בשנות ה-70 והיא עשתה סוויץ'. ארצות הברית עשתה את הכיוון השני. רוב החברים שלי חושבים שהמדינה שלנו הולכת לאבדון. אני לא מאמין בזה. יש מחרחרי שנאה בכל מקום. האהבה תמיד מנצחת בגלל זה דעאש לא השתלט על המדינה. תהיה פה החמרה, אבל בסוף יהיה טוב".
אתה מופיע בשטחים?
"אני מופיע בכל מקום שמזמינים אותי, כולל אריאל. אני חושב שאמנים שמקבלים תקציב מהמדינה חייבים להופיע בכל מקום. עם זאת, לא צריך להעניש את כל התיאטרון בגלל שחקן אחד שלא רוצה להופיע שם".
תל אביבי בנשמה
בשנת 2006 הגיש ברק פינת סטנד-אפ על אירועי השבוע בתכנית של יאיר לפיד, הוא היה המגיש הצעיר ביותר שהגיש את הפינה, כבר בגיל 23. בשנת 2012 החל להשתתף ולכתוב את התכנית הקומית "מחוץ לחוק" בערוץ הוט קומדי סנטרל.
כשאני שואל אותו אם הוא חולם להיות חלק מהקאסט של "ארץ נהדרת" הוא אומר ש"אני לא אוהב טלוויזיה. התחום שלי זה להצחיק את האנשים לייב על הבמה".
ומה לגבי פרנסה?
"הכסף הגדול הוא בסטנד אפ, לא בטלוויזיה. הייתי בהרבה תכניות טלוויזיה, אבל שנה וחצי האחרונות לא הייתי בטלוויזיה והקהל שלי רק גדל. בעידן הרשתות החברתיות המקום שבו צורכים אותך נהיה פחות רלוונטי. הסטנד אפ יהיה עוד עשר שנים אותו דבר. זה ימשיך לנצח. לגבי טלוויזיה אין שום הבטחה שתמשיך לנצח".
אתה תל אביבי טיפוסי.
"כן, גדלתי פה. יש לי דירה בתל אביב. יש מקומות שקוסמים לי כמו נתניה. יש לי חברים מאוד טובים שם. אני יכול לבלות גם באילת, אבל אני צריך את מנת התל אביב שלי".
מה היית משנה בתל אביב?
"חניה זה הבעיה הכי בסיסית. צריך לעשות פה כמו ברומא שם רק מי שהוא תושב העיר יכול לחנות בה. בגלל שהתחבורה הציבורית פה לא מספיק יעילה זה לא יעבוד פה. בסופו של דבר זו לא עיר גדולה ואפשר להגיע מנקודה לנקודה די בקלות, אפילו באופניים".
ומה לגבי בעיית המסתננים?
"הקאמל קומדי הישן היה בתחנה המרכזית החדשה. אני חייב להגיד שדרום תל אביב הייתה מוזנחת הרבה לפני הסודנים. אוהבים להפיל על הסודנים את הבעיה, אבל זה לא כך. מראש הביאו אותם לשם כי הממשלה אמרה שהתושבים שם חלשים והם לא יתנגדו. אם היית מביא אותם לצפון תל אביב החבר'ה היו מתקשרים לחולדאי ועושים לו חור בראש עד שהיה לוקח אותם. הסודנים ברחו לפה והמדינה מתייחסת אליהם כאילו הם אנשים רעים. זו סיטואציה מאוד עצובה".
ומה לגבי האלימות שלהם כלפי תושבי השכונות?
"אני חטפתי יותר מכות מאשכנזים מאשר מסודנים. האלימות היא לא מנת חלקם של אנשים מצבע עור מסוים. אנשים שתויים שאין להם עבודה ומחפשים להוציא אגרסיות תמצא בכל הצבעים. חברה טובה שלי נשואה לפליט מחוף השנהב ויש להם שני ילדים והם מאוד מאושרים. אז אתה לא יכול להכליל".
"שובו של נסיך היהודים", 23.11., 21:30 תיאטרון יהלום ברמת גן