"לדעתי עדיין לא הגעתי לשיא שלי. יש עוד כמה הצגות בארסנל שהייתי רוצה לעשות. הייתי רוצה להיכנס לתפקיד דרמטי עמוק. כשקומיקאי טוב פושט את מדיו הקומיים, מתגלה משטח דרמטי שהייתי רוצה לחשוף אותו. זה אחד החלומות שאני רוצה להגשים", אומרת מיקי קם, שחקנית, זמרת, קומיקאית ומדבבת, שמככבת כאן כבר יותר מארבעה עשורים ברציפות. קם (63), אשתו של המוזיקאי יהודה עדר ואמו של המוזיקאי אלון עדר, פרצה לתודעה כשכיכבה בסרט הקאלט "גבעת חלפון אינה עונה", אף שלפני כן כיכבה (לצד דורון תבורי) ב"סרט וארוחת בוקר" של פרדי שטיינהרדט, שלא ממש הטביע את חותמו על הקולנוע הישראלי.



בימים אלה חזר סרט הפולחן "גבעת חלפון אינה עונה" לתודעה, בעיבוד לתיאטרון על ידי דניאל לפין, ויעלה בהבימה החל מהחודש הבא בבימויו של משה קפטן. בעיבוד התיאטרלי עטור הכוכבים משתתפים, בין השאר, גם חבריה לסרט המקורי, טוביה צפיר וניצה שאול. "סירבתי להצעה לשחק בהצגה כי סיפור המסגרת לא הלם את מידותיי", מסבירה קם. "אבל אני מאוד מאמינה בבמאי משה קפטן, שיש לו כישרון יוצא דופן לעבד הצגות. אני אישית משחקת בהבימה ויש לי אינטרס שהדברים שם יצליחו. בעבר שיחקתי בהצגה על פי הסרט 'חגיגה בסנוקר'. היו עוד כמה ניסיונות לתרגם סרטים ישראליים למחזות. לצערי, הניסיונות האלה לא ממש הצליחו, אבל אני מקווה שהפעם זה יצליח להם".





במקביל להשתתפותה במחזמר "מיקה שלי", שרץ בהצלחה בהבימה, ולמופע הסטנד־אפ שלה, "מיקי דוט קום", קם תשתתף בשני מופעים שונים במסגרת פסטיבל "אישה" בתיאטרון חולון, שייערך בין ה־6 ל־9 במרץ: "ליגת האלופות" – מופע סטנד־אפ מיוחד לפסטיבל, עם חנה לסלאו ואודיה קורן (8 במרץ, שישי, 22:00); ו"שלכם לשעה קלה – תיקי דיין וחברים" (9 במרץ, שבת, 21:00).



על המופע הראשון עם לסלאו וקורן היא אומרת: "כל אחת מאיתנו נותנת קטעים מערבי היחיד שלנו. אני, למשל, נותנת קטע מהמערכון 'פרלה גוטרמן' מדליקת המשואה, ונאמבר מוזיקלי על ההבדלים בין בעלי יהודה עדר, שהוא רוקיסט, וביני, שאני יותר בסגנון שירי ארץ ישראל הישנה והטובה".





המופע השני הוא מופע מחווה לתיקי דיין, בו היא משתתפת לצד אורנה בנאי, קרן מור, נתן סלור, דרור קרן, שרה וינו אלעד, טלי אורן ועוד. "אני אשיר שם את 'איך זה שכוכב אחד מעז' מהרפרטואר של תיקי; ועם דרור קרן את 'שחש וביג תוחס' של חנוך לוין", היא מגלה. "חשוב מאוד לעשות מופע כזה לאמנים ותיקים ולהראות להם כמה אנחנו אוהבים, מעריכים ומוקירים אותם, עוד בחייהם".



את לא מרגישה החמצה בתחום הזמרה, שגם בו את מצטיינת?
"לא, ממש לא. אני גם זמרת לכל דבר וגם שחקנית לכל דבר. אין פה שום ניגוד. אני לא רואה שום החמצה או פספוס בנושא הזה. תמיד הייתי ותמיד אהיה זמרת".




מה דעתך על הדור החדש של הקומיקאים והקומיקאיות היום?
"יש המון חבר'ה צעירים מאוד מוכשרים שקורעים אותי מצחוק. אני מתה על תום יער וגאיה באר גורביץ'. 'ארץ נהדרת' זו אחת התוכניות המבריקות והמצחיקות ביותר. אני שמחה שפותחים דלתות לקומיקאים. יש חומר מדהים היום. בכלל, התעשייה הזו התפתחה בשנים האחרונות. עובדה שמכל מיני מקומות בעולם, קונים תוכניות ויצירה ישראלית קומית. זה נהדר שיש פריחה מטורפת כזו של קומיקאים. אני אוהבת גם את דור האמצע של ליאת הר לב ועדי אשכנזי".

את מרגישה לפעמים נוסטלגית?
"מי לא נוסטלגי? אנחנו כל כך נוסטלגיים, עד כדי כך שאנחנו מסתכלים על השעון ורואים שהשעה שלוש ואז אומרים: 'וואו, איזה כיף היה ברבע לשלוש'".