הכוריאוגרפית רונית זיו מציינת 20 שנות עשייה ויצירה במופע חדש "חחח.דוט.קום". בדומה לעבודות קודמות ופורצות דרך שלה, גם בזו היא משלבת בין טקסט ותנועה, ומתרגמת את המילה לדימוי גופני. והפעם היא מתכתבת עם העולם הווירטואלי העכשווי. "אנו חיים בעידן שבו השיח לא סובל משפטים ארוכים. כל מערכות היחסים הפכו להיות בתוך 'קום', ויש התרחקות מכל דבר שהוא ממשי. אנו פותרים מבוכה עם סמיילי, בלי כל מאמץ ליצור מפגש אישי. הפחד להישאר לבד מביא להמצאת פלטפורמות שמוליכות אותנו שולל וגורמות לנו להאמין שהווירטואלי הוא ממשי", מבארת זיו את המופע הרב־רובדי שלה.
זיו החלה לפעול כיוצרת עצמאית ב־1998. מאז צברה רזומה מרשים ואינספור פרסים. יצירותיה הוזמנו והועלו באנסמבל בת שבע ובלהקות מובילות בהולנד, בפורטוגל, בצרפת ועוד. במקביל היא מנחה בלימודי תואר שני באקדמיה למחול ולמוזיקה בירושלים ומנהלת את מגמת המחול של קהילת העבריים בדימונה.
ב־2017 הוזמנה כמרצה אורחת לאוניברסיטה Claremont בקליפורניה, לימדה טכניקה ורפרטואר והעלתה כמה מופעים. באוניברסיטה חוותה הטרדה מינית מצד אחד המוזיקאים שליוו אותה. ניסיונותיה לפתור את העניין בעזרת הקהילה השוכנת בקמפוס ירוק ושליו גרמו לה להרגיש מוקצה. "כנראה שזה מאוד איים עליהם. הבנתי שגם אם המקום טובל בדשא ירוק, הוא מלאכותי, כי זה מה שאנחנו רוצים לראות, וזה מה שאנחנו רוצים לזכור".
את המעבר בין המרחב הפואטי והווירטואלי לבמה עושה זיו במופע החדש בעזרת מתופף (שלו סרור) ושתי דמויות (הרקדנים לירון קיכלר ואלדר אלגרבלי). "המופע הזה הוא מרתון של 52 דקות, שכולל טקסטים חריפים המתכתבים עם תרבות של אונס קבוצתי, חוסר לקיחת אחריות ומרחב רעיל. על הבמה פרוס דשא סינטטי, שהופך אותה לחלום ירוק, כשברקע אופרה ווינפרי מראיינת דמויות שונות שנמצאות על הקצה".
"חחח.דוט.קום". 25 ביולי, חמישי, 21:00. מרכז סוזן דלל, תל אביב