"כשחקן שמאוד אוהב לעבוד, אם אני רואה חומר טוב שמדליק אותי, אני ישר אומר כן, ואין לי בעיה לנסוע בשביל זה אפילו עד דימונה", כך דני שטג, מכוכבי "דינה" של תיאטרון דימונה, שתעלה בהצגה חגיגית ב־15 באוגוסט בהיכל התרבות ביבנה (20:30). "הנסיעות והמרחקים לא מפריעים לי. אני הרי למוד ניסיון, לאחר ההצגות שהיו לי בתיאטרון באר שבע, שעה וחצי הלוך, שעה וחצי חזור".
לשטג (52) זהו מפגש מקצועי ראשון עם חנה אזולאי־הספרי, יוצרת ההצגה והכוכבת שלה. לא כן לגבי רוני ניניו, במאי ההצגה. "עם רוני קרה לי דבר מופלא", מעיר שטג. "בשבוע שבו יצאה ההצגה בדימונה, יצאה בטלוויזיה העונה השנייה של הסדרה 'כבודו', שבה הוא ביים אותי. זה, כמובן, אותו רוני ניניו, שאצלו שיחקתי לפני 18 שנה בתיאטרון חיפה, במחזמר 'אירמה לה דוס' (שטג כיכב בה לצד רמה מסינגר המנוחה. י. ב"א)".
תמצית הסיפור של "דינה": דינה דהאן, רווקה בת 55, פועלת במפעל אלקטרוניקה, יוצאת לפנסיה מוקדמת. בדידותה גורמת לה להתחרט על שמסרה לאימוץ את התינוק שנולד לה בצעירותה. היא מחליטה לחפש אותו, אבל שלושת אחיה מתנגדים. היא יוצאת למאבק נגדם. המאבק והחיפוש סוחפים אותם למערבולת של רגשות ויצרים, המאלצים אותם להתמודד עם ההיסטוריה המשפחתית והשלכותיה על הבחירות שנעשו.
"בהצגה החדשה אני משחק את שמעון, האח הגדול של דינה", מספר שטג. "כשהוריו התקשו לתפקד, הוטל עליו לדאוג לשלושת אחיו הקטנים. מאחר וזה תפס אותו בגיל מאוד צעיר, זה גרם לו לעשות טעויות. טיפוס לא קל. כבן 60. 'אתה נראה לי יותר מדי צעיר', העיר לי רוני, מה גם שחנה, אחותי הקטנה בהצגה, קצת יותר מבוגרת ממני במציאות. כשהוסיף שנצטרך לשנות משהו, נבהלתי, אבל מצאתי סוג מסוים של הליכה שביגרה את הדמות, שיניתי קצת את הקול ולצורך העניין גידלתי זקן. 'לך על זה', אמר לי רוני".
הלכת?
"מה זה הלכתי. יצא לי טיפוס מוקצן שאני נהנה להציג על הבמה. שמעון ממורמר, חזק מאוד, קשוח ביותר, אם כי בתוכו יש איזה לב רך של אדם שרוצה טוב. מרוב שהוא נובח, לא רואים את זה עליו.
"איך שאני רואה כעת את הדברים בתיאטרון דימונה, בניהולו של אורי וידיסלבסקי, יש לי הרגשה שמנסים לעשות שם משהו איכותי מאוד. אחרי 37 שנים כשחקן, אני יכול לקבוע שרוני תפר פה מעיל מאוד מדויק, עם הרבה פרטים והרבה עומקים. באשר לחנה (אזולאי־הספרי) כבר אמרתי לה שדינה שלה הוא תפקיד חייה, בהצגה שאמורה לאפשר לתיאטרון דימונה לפרוץ החוצה".
כשרונו של שטג התפרץ בגיל 17, כשהתגלה בהצגה "הניצול", בתיאטרון חיפה, שעלילתה התרחשה במהלך המרד בגטו ורשה. לאחר שירותו הצבאי בלהקת פיקוד הצפון, שם היה עם אחינועם ניני ממבצעי להיטה של נעמי שמר "כד הקמח", שיחק במרבית התיאטראות בתפקידים מרכזיים, אם כי איכשהו, למרות הצלחתו הרבה בהופעותיו על המסך, לא תקע יתד באף לא אחד מהם. מדוע? - "תשאל את מנהלי התיאטראות. יש דברים שלא תלויים בנו, השחקנים".
הופעתו המזהירה בהצגת היחיד "מר בגין", מאת גבריאל עמנואל, שבה הוא מתמיד כשש שנים בהפקת תיאטרון הנפש, היא גולת הכותרת של הקריירה הבימתית של שטג. את הצלחתה הענקית הוא לא מייחס רק לכישרונו. "יש בציבור כמיהה למשהו יותר נקי בפוליטיקה, יותר אידיאליסטי, לא מקמבן ולא מטייח", סבור שטג.
"נראה לי שלא במקרה הגעתי לבגין", אומר שטג. "הדמות שלו תפסה אותי מילדות, ומאז אני יודע לחקות אותו כמו שאני יודע לחקות גם את אריק איינשטיין, שהערצתי מילדות ולימים הפכנו לידידים קרובים. אחרי שראה כמה דברים שעשיתי בטלוויזיה, אריק הזמין אותי אליו דרך חברים משותפים. כשנכנסתי אליו, הוא קם לקראתי ואמר: 'הופה, האח של דריקס, הפוך, הבחור של שולי, אוהב אותך, בן אדם!".
איינשטיין הזכיר אחדות מהופעותיו הרבות בטלוויזיה של שטג, ממייסדי שח"ם, איגוד שחקני המסך, שכללו, בין השאר, את "אהבה מעבר לפינה", "טקסי דרייבר", "כיפת ברזל", "שבאבניקים" ו"יש לה את זה". בין סרטי הקולנוע בהם כיכב: "צומת וולקן" (1999), "מישהו לרוץ איתו" (2006), "אבנים" (2004), "הכל מתחיל בים" (2008) ו"העולם מצחיק" (2012).
הקיץ יצא בהשתתפותו "מבצע שלאגר", סרט על מעלליו של קצין או"ם באזור, בבימויו של במאי זר. "לא התחברתי להומור שם", הוא אומר בכנות. "אבל היה לי כיף באחלה סט".
כל זאת לצד תהליך החזרה בתשובה שלו, שלא הרס לו את מרוץ הקריירה, מתוך אמונה שעל אדם להמשיך לעבוד, גם כשהוא מתקרב לדת. "התורה לא קוראת לניתוק, לסיגוף ולהתבדלות", הוא אומר. "בהתאם לכך אני ממשיך לעבוד כרגיל".
כאן מן הראוי להתייחס לדבריו: "לפי תורת ישראל, הדרך שבה מתנהלת כיום המדינה היא שגויה. מערכת החינוך קורסת. הבריאות על הקרשים. תאונות הדרכים מתגברות. רמת החיים יורדת. יש בלי סוף רציחות. לתורת ישראל יש פתרונות לכל אלה, אבל מנהיגי המדינה פוחדים להפנות אליה את הראש".
מבסוט שחזרת בתשובה?
"היום יש לי פחות בעיות מפעם. עבדתי על המידות שלי, בידיעה שהטוב גובר תמיד על הרע".