שנתיים אחרי שנתפס בקלקלתו, ושנה וקצת אחרי שחזר לבמות, לואי סי.קיי שב לישראל. קבוצה קטנה של מפגינות המתינו אתמול בערב למעריצים שהגיעו להאנגר 11 בנמל תל אביב, לראשונה מבין שלוש ההופעות של הקומיקאי האמריקאי בארץ. בשירותים לפני תחילת ההופעה מצאתי כמה בחורות מתפקעות מצחוק מהמצב האבסורדי שבו התור לשירותי הגברים ארוך מזה של הנשים. הסיבה ברורה: הרבה פחות נשים באו לראות את סי.קיי בסיבוב הזה.
אחרי שלוש הופעות חימום קצרות, של סטנדאפיסטים אמריקאים שכמו קיבלו הוראה לדבר כמה שיותר על נושא ההטרדות המיניות, עלה גיבור הערב השנוי במחלוקת. בהופעת הגישוש הראשונה שנתן סי.קיי בניו יורק, תשעה חודשים אחרי שהוגלה מעולם הקומדיה, הוא איכזב את הנוכחים בכך שהתעלם ממה שקרה. עכשיו הוא כבר לא מתעלם. הוא מדבר על זה, וצוחק על זה, לא מעט. ההסבר שלו למה שקרה: "לכל אחד יש את הסטייה שלו. אני אוהב לאונן ואני לא אוהב להיות לבד כשאני עושה את זה. אני אוהב שיראו אותי, כי אני כל כך טוב בזה".
גם מי שמחרים אותו מן הסתם לא מפקפק בכשרונו הקומי של סי.קיי, והסט שלו, על אף שברובו הורכב מחומרים שמעריצים אדוקים כבר מכירים, קורע כצפוי. והוא קיצוני ומלוכלך אפילו יותר ממה שניתן היה לצפות. סי.קיי נכנס במשטרת הפוליטיקלי קורקט בכל הכוח, בצורה חכמה המצביעה על האבסורדיות של התופעה, עם בדיחות על כל נושא שגורם לאנשים לנוע בחוסר נוחות בכסא, מפדופיליה, גילוי עריות וסקס עם חיות, עד השואה, הג'יהאד ותינוקות מתים, פלוס בדיחות על מותה של אימו, שנפטרה לפני כמה חודשים, שהוא חשד כי הבחור שהסיע את גופתה לקרמטוריום ביצע בה את זממו. כפי שהבחורים שישבו מאחורינו סיכמו בסוף ההופעה: "הוא חולה נפש".
אחת הבדיחות בסט של סי.קיי הייתה שזה נהדר שכולם מקבלים הומואים בימינו, אך האם זה לא היה יותר מרגש כשזה היה אסור? הבדיחה הזאת הרגישה כמו מטאפורה להופעה של סי.קיי עצמו, שמעתה לצפות בה תמיד יהיה מלווה ברגשות אשם.