שעה שליאת וחילמי, גיבורי הצגת "גדר חיה", מאת נגה אשכנזי על-פי רב המכר של דורית רביניאן, העולה מחרתיים, האחד ביולי, על במת התיאטרון הקאמרי, בבימויו של אילן רונן, ניצבים באהבתם מול מחסום בין-דתי, רוגש לבה של שני שאולי, ממשתתפי ההצגה, לקראת חציית גדר חיה משלה בהצגה זו.

"לאחר כמעט עשור בקאמרי, מזדמן לי כעת להופיע בו לראשונה בהצגה בלי שירים ובלי ריקודים", נפעמת שאולי, שאין בין צופי מחזות הזמר שוברי הקופות בתיאטרונה מי שלא ראה בהם את דמותה בהירת השיער מתעופפת על הבמה בחן ובאלגנטיות. "אני מתפללת לרגע שבו יחזרו למסלול המיוזיקלס שהקורונה עצרה את המרוץ שלהם, אבל ההצגה החדשה מאפשרת לי לחשוף פן אחר במהות שלי כשחקנית".

"בהצגה אני משחקת את ג'ויס, צעירה אמריקאית לא יהודייה, המתאהבת באנדרו (שוהם שיינר), צעיר יהודי ניו-יורקי ונישאת לו", היא מספר. "זה נותן לה הרגשה שאיך שהיא ואנדרו הצליחו להתגבר על הניגוד ביניהם, גם היחסים בין חברתה הטובה, ליאת (אביגיל הררי) לבין אהובה, חילמי (אמיר חורי), יכולים להתממש. זה מה שמנחה את ג'ויס, המאמינה באהבת אמת".

אני משוחח עם שאולי ערב יום הולדתה ה-37 ובדמיוני אני מפליג בדיוק 50 שנה לאחור שעה שאני נזכר באמה, עירית ענבי, הילדה בת ה-11, סולנית מקהלת הילדים ע"ש צדיקוב, קונה את עולמה בזכייה עם אבי טולדנו הצעיר בפסטיבל שירי הילדים הראשון עם "למה ככה?", להיטו של שייקה פייקוב.

"יש לי אמא מאוד חמה ואוהבת", מתברכת שאולי, "אבל זה לא היה פשוט לה לראות אותי הולכת בעקבותיה אל הבמה לאחר שפחדה שאשבר בין כל העליות והירידות שיש בתחום הזה. למרות זאת, תמיד היה לי ברור מה הכיוון שלי עד שבתקופת לימודיי במגמת התיאטרון בבית הספר התיכון בהרצליה הופעתי במחזמר 'אוליבר טוויסט' אצל מנחם גולן. לפני כן לא הרשו לי".

איך הותר הרסן?
"זה היה מרד הנעורים שלי יותר משהותר הרסן. אף פעם לא הייתי ילדה רעה. רק היה לי עניין המשחק שעליו הייתי מוכנה להילחם. אמרתי לאמא שלי שאם היא לא תיקח אותי לאודישן אצל מנחם גולן, אקח אוטובוס ואסע לבד".

לקחת אוטובוס?
"בסוף אמא לקחה אותי וכמי שאז העריצה את מייקל ג'קסון, הרבצתי קטע ריקוד בסגנון שלו. מאז אי אפשר לעצור אותי. לאחר שירות בצוות הווי משטרה צבאית, לא חשבתי שנייה על טיול של אחרי צבא. הלכתי להיבחן לבתי ספר למשחק ומהשלושה שהתקבלתי אליהם, בחרתי את מגמת המשחק בסמינר הקיבוצים. עם זאת, בחופשות הקיץ יצאתי לטיולים קצרים במזרח".

שאולי, שלאחר לימודי המשחק הופיעה בהצגות ילדים, החלה את דרכה בשדה המחזמר ברגל שמאל, כשהפסידה על הקשקש בתוכנית המציאות "גריז", שזכייה בה הייתה מאפשרת לה להיכנס לנעליה הנחשקות של אוליביה ניוטון-ג'ון.

היא החלה את דרכה בקאמרי ב"קברט". בהמשך שאולי פיזזה ושרה במחזות הזמר "קזבלן", "כנר על הגג", "סיפור הפרברים", "שיער" ("האמא!"), "מצחיקונת", "שורת המקהלה". "שיגעון המוזיקה" ואולי שכחנו איזה מחזמר. הרשימה מדהימה ושאולי מבטיחה להרחיב אותה אם כי לא על חשבון הצגות "גדר חיה", זאת לאחר שנראה שהיא מכורה לעניין.

עד כמה?
"אין 'עד כמה'. אני לגמרי מחויבת. לאחר שאני ובעלי הראשון החלטנו על גירושין, ישר עליתי על הוואן בדרך להצגת 'סיפור הפרברים' בירושלים. בכיתי כל הדרך עם הקאסט, המשכתי לבכות על הבמה, אבל נתתי את הקטעים שלי כי ההצגה חייבת להימשך".

בעלה דנן עשה לאחר לימודי המשחק הסבה להייטק. בחיר לבה השני רחוק מעיסוקה. "ככה יותר טוב", סבורה שאולי. "אני צריכה רוגע. הרי גם ככה המקצוע שלנו מספיק מטורף".

מה לגבי הצגה משותפת, אולי אלבום משותף, עם ..."גברת מפעל הפיס"?
(צוחקת) "בעבר הופעתי לצד אמא ולצד חברתה חני נחמיאס בהצגת 'שמלת השבת של חנה'לה', גם התארחתי בהפקה משותפת שלהן. כיום, אני צריכה לשקול את זה".

את רצינית?
"כן, אני רצינית. תמיד נזהרתי מכך שיאמרו עלי שאני מקבלת תפקידים הודות לה".

עכשיו "גדר חיה"!
"הגיע הזמן, לא? הרי הקורונה תפסה אותי כשהייתי בשיא של עשייה. לצד החזרות על 'גדר חיה' הייתי במקביל בחזרות על ההפקה המוזיקלית 'החיים הם קברט' ובערבים הופעתי בהפקה מוזיקלית אחרת, 'לילה בפאריז' לצד המחזמר 'שיגעון המוזיקה'. פתאום הכל נפסק".

וכעת?
"כעת, אני בהתרגשות גדולה לקראת המפגש המחודש עם הקהל. די, אנחנו רוצים כבר להרגיש אותו".