"ההיביג'יביז, הרכב הבלוז העסוק בארץ הקודש, מגיע להופעה מיוחדת לכבוד פסטיבל ניו אורלינס אונליין מבית היוצר של ימית הגר!", כך התבשרתי באחד מימים אלה והסתקרנתי.
"ההיביג'יביז", מי מכיר, מי יודע, מה מסתתר מאחורי השם הזוועתי הזה. מסתבר שכך קורא לעצמו צמד בלוז כחול-לבן, שבשישי, מחרתיים, בשעה 17:00, תועבר ברשת בחי הופעתו מהפסטיבל האמור. חבריו הם המולטי-טאלנט גיא דגן ורעו המוזיקלי, נגן הגיטרות והזמר אסף ברק.
מה לך ולמוזיקה של ניו-אורלינס? - אני שואל את דגן, אם כי ידוע לי שהוא מסוגל להפתיע כמעט מכל כיוון. "איזו שאלה?", הוא מגיב. "במוזיקה הזאת אני מרגיש בבית מאז נישואיה בשנית של אמי לצייר יעקב קצמן. יענק'לה למד באוניברסיטת טוליין בניו-אורלינס והודות לו שמענו הרבה בלוז שהביא משם".
דגן מלווה את שירתו באקורדיון, במפוחית וב...קרש-כביסה, שלדבריו גויס למוזיקה כתחליף לתופים, שהאנגלים בהיותם שליטי אמריקה אסרו את השימוש בהם. דגן מוכן להישבע שאין לכך כל קשר לפרסומת לאבקת כביסה,שבה הוא נראה זה מכבר. "טבעי לנצל כל כישרון שיש כדי להתפרנס", הוא מעיר.
כבן של זמרת ושל שחקן הוא שוחה מאז ומתמיד באמנות. מפוחית הבלוז שבה ייראה ויישמע מלהטט מחרתיים בפסטיבל, הייתה הכלי השני שלו לאחר הפסנתר ואחריה תמרן גם בין כלי-הקשה וגיטרה. על חליל הפאן, שאיתו הפתיע לפני שנות דור בנגינה אה לה זמפיר בתפקיד מימיקו, שוטה הכפר, במחזמר "זורבה היווני" השתלט בעצמו, כשאביו הביא לו את הכלי מנסיעה לפריז.
לצד המוזיקה, דגן הבן מכור לתיאטרון מאז שראה את אביו מככב בהבימה בתפקיד פוק בהצגת "חלום ליל קיץ". "מבחינתי, כשראיתי בהצגה ההיא על רקע תפאורת היער הקסום, זה היה כמו להיכנס לתוך אגדה", הוא נפעם. לימים דגן ג'וניור, בוגר מגמת משחק בתלמה ילין ויוצא להקת הנח"ל, הפך מאחורי הקלעים לשותפו האמנותי של אביו.
זאת, לאחר שכיכב וריגש בתפקיד רבי יעקב לברטוב ב"רשימת שינדלר", סרטו של סטיבן שפילברג, החל עזרא דגן יוצא כמו דון קישוט להופעות ברחבי הארץ עם סיפוריו מההסרטה, גיא - מולטי-טאלנט, כבר אמרנו? - נהיה הסאנשו פאנשו שלו, כמפעיל הציוד הטכני המורכב בהופעות אלה ו"יש לנו הווי משלנו בנסיעות ברחבי הארץ".
גיא דגן, שהביא לבמה את כישוריו במחזות-זמר כמו "עלובי החיים", "סלאח שבתי" ו"הגיבן מנוטרדם", נשוי לרינת, מרפאה בעיסוק ואב לאורי, בן 12 וחצי וליולי, בת שמונה, ששרה במקהלה.
איך אפשר להגדיר אותך? - אני שואל אותו שאלה בלתי אפשרית. "בראש ובראשונה אני רואה את עצמי כמורה לנגינה במפוחית ולהגשת שירה", גיא משיב בדרך ההולמת את היותו תמיד אחד שאף פעם לא חיפש להיות כוכב.
איך אתה עובר את תקופת הקורונה?
"זאת חצי שנה מהקשות בחיי. חוץ מקצת הופעות בזום, הופעות - 'גורניש', כלום. מזל שאשתי עובדת. אני נמצא במצב אבסורדי של מובטל שאיננו זכאי לדמי-אבטלה כמו הרבה עצמאים".