היה משהו מרענן בלפקוד את הפסטיגל עם בן שש וחצי נטול מסכים וחסר היכרות עם המוסד הוותיק, כזה שאינו יודע כלל מיהם אליאנה תדהר, קים אור אזולאי או אליעד, אין לו מושג מה זה כוכבי רשת או יוטיוברים, ואינו מבין מדוע בכל פעם שרן דנקר עלה לבמה, הנערות מסביבנו פצחו בסדרת צווחות לא מרוסנות ("אמא, למה כולם מוחאים לאיש הזה כפיים?").
בהתאמה, הוא גם לא לקח את זה קשה כשנועה קירל הבריזה (החלמה מהירה). על פניו היה מדובר בפרטנר המושלם לחוויה הזו, אבל אפילו הוא נשבה בקסמיה, ושאל מתי כבר תהיה הפעם הבאה. מהבחינה הזו, יוצרי הפסטיגל (אנחנו היינו במרכז הקונגרסים בחיפה) כנראה עושים משהו נכון.
"סקיי היי" פסטיגל 2021 - "מגלים את מה שבפנים" הוא ללא ספק הפקה מושקעת, עתירת כוכבים, מבוימת היטב, מתוקתקת, רבת אפקטים ונוצצת. סיפור המסגרת הוא של אקדמיה למלאכים, שבה אחת המלאכיות המסיימות (תדהר) לא מקבלת כנפיים ונשלחת למבחן חייה. בפועל, בתוך דקות ספורות מגלים המבוגרים בינינו שמדובר בעיבוד נאמן ביותר לסרט נשכח אחד, "צלילי המוזיקה" שמו, בכיכובה של ג'ולי אנדרוז.
את הסיפור על האומנת שנשלחת לבית משפחת פון טראפ, מתאהבת באב ובילדים, וניצבת בפני דילמה - ערבבו עם הסרט "עיר של מלאכים", בכיכובם של מג ראיין וניקולס קייג' – על סיפור אהבה בלתי אפשרי בין בת אדם ומלאך – והופ, הנה לכם מתכון למופע בן שעתיים שכובש את לב הילדים והנוער. לרובם, אפשר להניח, כל אלמנט בסיפור הזה היה נשמע מקורי במיוחד.
על הצורך ביצירת סיפורים חדשים במקום מיחזור של קודמים – אפשר להתווכח, אבל אין ספק שכוכבי הפסטיגל עושים את עבודתם היטב- מאליאנה תדהר, דרך בר מיניאלי ובר ברימר ועד שחר טבוך, שנשאר בטייפקאסט הזכור מ"שעת נעילה". הם שרים ומפזזים על הבמה בלי הפסקה, והנוכחות שלהם כובשת גם את מי שאינו מעריץ אדוק.
התסריט עצמו מתובל באינסוף קריצות לחייהם האישיים של הכוכבים, שמכונים כאן בשמותיהם האמיתיים (בן אל תבורי ל"מלאך האתגרים": "אתה מספר לי שמשפחה זה אתגר?"), כמו גם בהומור (ישראל קטורזה: "אני נכנס לשנ"צ באפס מאמץ").
לקראת הסוף, יש תחושה שהעונג הזה נמתח חצי שעה יותר מדי כשגם כשהעלילה מסתיימת, והכל בא על מקומו בשלום, עדיין מישהו בהפקה חש צורך לתת לכל כוכב את רגעי התהילה שלו לבד על הבמה תוך שהוא שר כמה שירים. הקטן שלצדי, שהיה מהופנט מן ההתרחשות התזזיתית, ממאות מסכי הטלפון המרצדים ומן ההמולה - סירב לצאת מן האולם בטרם עת והתקשה להתאושש מן האירוע עד שהגענו הביתה. אני לא יודעת אם הוא "גילה את מה שבפנים", אבל הוא בהחלט גילה את מה שבחוץ.