במסגרת החגיגות לציון 70 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין יפן וישראל, תוצג במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה - החל מהיום ולמשך ארבעה חודשים - התערוכה "מנהרת הזמן – יפן והיהודים", מיזם תרבותי אמנותי ראשון מסוגו בישראל ובעולם, בהשתתפות אמנים יפנים שמגיעים ארצה במיוחד לרגל האירוע.
גולת הכותרת של התערוכה היא מיצב בשם "ים של זמן", יצירתו של האמן היפני המפורסם טאצואו מיאג'ימה שנבנתה במיוחד לתערוכה. את היצירה יזמה אוצרת מוזיאון טיקוטין, ד"ר אתי גלס גיסיס, ביחד עם טאצואו מיאג'ימה, והיא מתבססת על סיפור ההצלה של יהודי ליטא ופולין בתקופת השואה על ידי סגן הקונסול היפני צ'יאונה סוגיהארה, שהנפיק בקיץ 1940 יותר מ־2,000 ויזות מעבר ליפן, ובדרך זו הציל למעלה מ־6,000 יהודים שנמלטו מזוועות המלחמה באירופה.
במיצב "ים של זמן" לקחו חלק 300 איש, רובם ניצוליו של סוגיהארה או בני משפחותיהם. כל אחד מהם התבקש לבחור מספר המייצג עבורו זיכרון אישי. מספרים אלה נשלחו לאמן בתוספת ציון שם המשתתף, גילו ומשמעות המספר עבורו. בסופו של התהליך, מיאג'ימה יצר מיצב המתפרש על פני שטח של 50 מ"ר ובו שזורים יחד מספרים וזיכרונות. המספרים השונים במיצב מייצגים בין היתר את מספר הנכדים שזכו סבים ניצולי שואה להכיר טרם פטירתם; מספר האשרה שהונפקה בידי סוגיהארה לפליט יהודי, שהגיע ארצה והקים משפחה בישראל; ועוד.
"מעטים כל כך נשארו בחיים מניצולי סוגיהארה, לדעתי 20 אם לא פחות", אומרת גלס גיסיס. "ידענו שזו ההזדמנות האחרונה, וזה מה שליווה אותנו כל הזמן. להשיג את התמיכה הכספית לתערוכה היה מאוד קשה, זה לא היה פשוט. בציון חגיגות 70 שנה ליחסים הדיפלומטיים, שיתוף הפעולה היה מתבקש".
כמה זמן עבדתם על היצירה?
"שנה שלמה מרגע הרעיון, לקח זמן גם לגייס אנשים. אנשים בדרך כלל לא מתגייסים למשהו שהם לא יכולים לראות, שהם לא יודעים איך הוא ייראה, כולם אמרו לי בזמנו: 'תראי לנו', אבל היצירה לא נולדה. בסופו של דבר, הצלחנו".
איך נוצר החיבור עם מיאג'ימה?
"מדובר באמן מאוד חשוב ביפן, שאני עוקבת אחרי הקריירה האמנותית שלו שנים רבות. יש לי מספר קטלוגים שלו, ונתקלתי ביצירה מעניינת שבה הוא העניק משמעות מקומית. מכאן הגיח הרעיון לתת משמעות מקומית ליצירה שנבנית כאן. ברגע שהוא הסכים, ידעתי שזה יהיה ההיי לייט של התערוכה".
זו לא יצירתו הראשונה של מיאג'ימה העוסקת בשואה; גם היצירה "רכבת לשואה", שתוצג בתערוכה הנוכחית, עוסקת בנרטיב הזיכרון. החיבור של מיאג'ימה לשואה החל מביקור באושוויץ כשהיה נער שהותיר בו את חותמו לאורך השנים. "זו חוויה שנחקקה בי חזק מאוד", הוא מסביר, "העולם בנוי מכל כך הרבה דתות, אמונות ושוני, ולצערי הרב השוני שלנו מחדד את הקונפליקטים במקום לאחד אותנו עם האנושיות שיש בכולנו. לי היה חשוב להראות את ההפך, אני מאמין שלאמנות יש את הכוח להתגבר על מחלוקות ושונות ולחבר את האנשים יחדיו. אמנות מחברת אנשים יחדיו, ואני ראיתי איך זה קורה בכל העולם כולו".
ברל שור הוא אחד מניצולי סוגיהארה שלקח חלק במיצב. "יש הרבה הוכחות למעשה שסוגיהארה נשלח על ידי משרד החוץ היפני במכוון, כדי לבדוק מה קורה בגרמניה הנאצית וברוסיה של סטלין", הוא אומר. "עד כמה שידוע לי לא היה קונסול יפני לפני שהוא הגיע. ובימים ההם היה ברור שמשהו יקרה. אזור וילנה היה אזור מסוכן, ואני מאמין שסוגיהארה ידע קצת יותר ממה שאנחנו ידענו על המצב. הוא עשה המון בזמן שאחרים רק הביטו לכיוון ההפוך ולא עשו דבר. וגם אחרי שהוא הוציא את הוויזות והציל כל כך הרבה נפשות, הוא המשיך לחיות בצניעות מבלי שהעולם ידע על חשיבות מעשיו. הוא היה האיש הנכון, בזמן הנכון ובמקום הנכון, שעשה את הדבר הנכון ביותר שאדם צריך לעשות".
הבהוב של כולם
"זו התרגשות וגאווה עצומה להשיק את היצירה ואת התערוכה כולה. זהו אירוע אמנותי אדיר וגם ערכו החינוכי עצום", מוסיף מנכ"ל מוזיאוני חיפה יותם יקיר. "השואה, כאירוע הדרמטי בתולדות האנושות, מחברת בין תרבויות וארצות, והחיבור המיוחד בין ישראל ויפן מוצג כאן באופן שלא הוצג בעבר. אני מבקש להודות מעומק הלב לתורמים הרבים שאם לא הם, לא היינו יכולים להקים מקבץ תערוכות בהיקף כזה, וכמובן השותפים שלנו בשגרירות יפן לקחו חלק בפרויקט הזה מראשיתו".
יקיר בעצמו לקח חלק בתערוכה. "גם אני בחרתי ספרה שמשתתפת ביצירה לזכר הוריי, ניצולי גירוש טרנסניסטריה", הוא מספר. "הם כבר לא בין החיים, אבל אני יודע שכך הם היו רוצים. זה מרגש, זה נכון וזה חשוב עבורי ועבורם". גם יושי היגוצ׳י, נספח תרבות שגרירות יפן בישראל, סיפר שלקח חלק במיצב ובחר את הספרה 4.
"המספרים עבורי מייצגים את החיים", אומר מיאג'ימה עצמו. "המחזוריות שלהם, העוצמה שלהם, והבהוב של כולם יחד מייצגים את השוני והדמיון, והאנרגיה שמחברת בין כולנו".