לא הפסקתי לשמוע על "ולריה" – סוף סוף הבנתי למה | ביקורת נטפליקס

עוד שבוע עבר עלינו ביעף, וגם הפעם לא הספקנו חצי ממה שתכננו, וזה אחרי שנאלצנו להבריז לחברים כי רצינו לישון. אז בסימן פסטיבלי הגאווה ברחבי הארץ שיותירו אותנו מחוץ לטווח המזגן לזמן לא מבוטל, מזג האוויר השפוף והעומס בעבודה ששוב עלה על גדותיו, זה הזמן להרים לעצמנו  באופן רשמי ולעשות הפסקה מהכל. ובמקרה מקרי בהחלט, יש לי רעיון לניצולה כהלכה. 

משתפים עם חברים את הסיסמא לנטפליקס? אתם תשלמו על זה

ולריה: Valeria

מזה כמה ימים אני שומעת שחברותיי צופות במשהו שנקרא "ולריה" בנטפליקס, ומעדיפות לעשות זאת גם כשאני מציעה להן לצאת מהבית. לכן אני מודיעה חגיגית שהתירוצים נגמרו - נכנסתי בעצמי לקלחת כדי לבדוק במה מדובר. 

לפי הטריילר, ציפיתי לקליפורניקיישן פינת כל סדרה שבנויה על שלוש חברות. כמה דקות לתוך הצפייה הבנתי שמדובר ביצור כלאיים שונה לגמרי, שלצד הקלאסיות הזו שכאילו נלקחה מימי קדם, יש שם סיפור ששווה להשקיע בו זמן.

ומדוע זרקתי בכזה ביטחון את המילה קליפורניקיישן? כשאני שומעת את צמד המילים סופר מתוסכל, ישר עולה בראשי האנק מודי, שללא ספק הצליח להעביר לי שעות רבות מחיי בהנאה צרופה. אז גם כאן, ולריה, או בקיצור ול, מתמודדת עם מחסום כתיבה שמאיים על חייה האישיים. וגם כאן היא לא ממש בוחרת באופציה האחראית ביותר על מנת להתמודד איתו. אבל הדרך הזו ללא נודע? מהנה עד מאוד. ברמה שאפילו קשה להוסיף. היה שווה. 

הללויה: לאונרד כהן, מסע, שיר | HALLELUJAH: Leonard Cohen, A Journey, A Song

עשרה קבין של כישרון ירדו לעולם. בדיוק כמו המשפט הידוע, תשעה מהם נטל לאונרד כהן, זמר, יוצר, מוזיקאי, סופר וצייר שהפיח חיים חדשים בבלדות הגדולות של פעם. מפעם לפעם, נוכחתי להבין שלעיתים מתקשים לזכור את דרכו של אדם להצלחה אחרי כל כך הרבה שנים. במקרה של כהן, כל שנותר הוא להיזכר בדרך הנפלאה הזו שוב ושוב. 

בסרט התיעודי שלפנינו, תוכלו להיווכח בכמות ההשפעה של לאונרד על עולם המוזיקה בארץ ובעולם, כאשר הזרקור הוא על שיר אחד ספציפי, שהוא מן תפילה לימים טובים באמת - הללויה. הכינו את עצמכם לטיול בתוך דפי ההיסטוריה, בימים בהם האומנות וההשראה לא היו עניין של מה בכך.  

סקופ | Scoop

ככל שנוקפים הימים, בייחוד סביב הלך הרוח הפוליטי־מדיני בישראל, נהיה יותר ויותר קשה לומר בגאון את דעתך מבלי לסתור לפחות חמישים דעות אחרות שניצבו בדרך. בעידן הרשתות החברתיות, הדעה הזו שולחת כמות אדוות שלא מביישת אגם בגודל הכינרת. 

ובתזמון מעניין למדי, נתקלתי בסדרה ההודית הזו שכאילו מבשרת מה יקרה כשהמטוטלת תנוע לכיוון הקיצוני ביותר. בששת הפרקים שלפנינו, כתבת לענייני פלילים מחליטה להיכנס לנבכי רצח מבעית של עיתונאי, ולספר לכל העולם מה עומד מאחורי הנפשות הפועלות, בעודה מסכנת את חייה ואת עתידה המקצועי.

חשוב לצפייה עבור כל מי שחפץ בחופש ביטוי הלכה למעשה, בלי קלישאות או מתק שפתיים, גם כשיש דברים שלעולם, בשום מצב, לא נסכים עליהם עם האדם שלצדנו. 

תחרות הגריל הגדולה | Barbecue Showdown  

אני מקווה שהספקתם לאכול משהו לפני הקריאה, כי במידה ולא, כדאי שתתארגנו על דבר מה שיסגור לכם את הפינה. "תחרות הגריל הגדולה", כשמה כן היא, תחרות בסמוך לגריל, במסגרתה שמונה טבחים שהפכו את המנגל ללחם חוקם מתחרים האחד בשני על תואר אלוף הברביקיו של ארצות הברית. 

מהם החוקים, אתם ודאי שואלים? אש יוקד בשלל צורות, צבעים ופורמטים, כל עוד הטעם מצליח לעמוד בתו התקן הקפדני של חבר השופטים. עלול להיות מורכב לצפייה במידה ואתם צמחונים, בעיקר מאחר ומדובר במזון פוטוגני, ולשלוח אתכם לקצביה הקרובה. גם להעיף מבט בלבד זה בסדר.

ברקודות | Barracuda Queens

והנה הגענו בהתרגשות רבתי לעוד הפקה מיותרת, לפחות בעיניי, שמוטב היה לוותר עליה לטובת חיסכון לסדרה שבאמת שווה את המאמץ הכרוך בה. ומדוע אני פותחת בארשת פנים כזו חמורת סבר? 

ובכן. במתרחש לפנינו, קבוצת צעירות בפרבר עשיר מדי בסטוקהולם, בירת שוודיה, מחליטות לבחור את הפעולה הלא הגיונית ביותר מהסל, ולשדוד את הבית של השכנים. כי זה מה שצריך לעשות כדי לבנות לעצמך אליבי מוצק. 

בדיוק כמו סיפור עץ הדעת והבגדים, זמן קצר לאחר מכן יתפקחו חברות הרביעייה העליזה, ויבינו שהן עלולות לשלם על השוד הזה בהרבה זמן באותו רדיוס. מאותו רגע ואילך, כל מה שיקרה בהמשך פשוט לא הגיוני, גם אם כתוב שמדובר באירועים אמיתיים. אין שום סיכוי. ואם הזמן שלכם חשוב לכם, ממליצה גם לא לנסות ולבדוק בעצמכם. אני הייתי יכולה לישון. בדיעבד, חבל שלא.