מכירים את זה שאתם חולמים שלא התעוררתם לעבודה, ועל הדרך הגעתם באיחור בלי נעליים, ומגלים שבעצם רק שלוש לפנות בוקר? אז הפרק של אתמול בחתונה ממבט ראשון, שהתחיל בדרמה הגדולה של יואנה, הלחץ שלה בזמן החתונה עם תומר, והפרומואים שלא נתנו מנוח.

כן, בדיוק כמו שחשבנו, שיערנו ונוכחנו לדעת, ההיעלמות המסתורית של הכלה לא הייתה אלא חשש רגעי ורצון לשאיפת אוויר צח, בדיוק כמו שקרה בעונות הקודמות ובאופן לגיטימי למדי אגב. לא מכירה אף אחד שרגיל לחתונה מול כל הארץ, בידיעה שכל צעד שלו מצולם ומוקלט. 

יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>

אז אחרי שעברנו את הדרמה התורנית הזו, חזרה יואנה אל האולם ושוחחה עם מי שהרגע הפך לפלוס וואן הרשמי שלה. וזה הלך לא רע, גם כשהשניים הגיעו למלון והבינו שמפה זה הם נגד העולם והמצלמות. פרט שמאוד אהבתי בדרך בה יואנה תפסה את הסיטואציה - המודעות שלה לתהליך, גם כשממש קשה להסתכל על הדברים ולנשום לתוכם.

במהלך הפרק של אתמול, היא הודתה שתומר לאו דווקא היה הבחירה הראשונה שלה, וידוי שלחלוטין לא קל לעשות בתחילת התהליך, ועדיין, היא הדגישה שהמטרה היא להבין את עומק השידוך, בידיעה שיש כזה. וכנראה שזו המטרה שלשמה התכנסנו. אני כבר לא פסימית כמו שהייתי שלשום. 

יואנה ותומר, חתונה ממבט ראשון (צילום: צילום מסך קשת 12)
יואנה ותומר, חתונה ממבט ראשון (צילום: צילום מסך קשת 12)

אני חושבת שהגיעה העת לסיכום ביניים קצר: יואנה ותומר התחתנו ופניהם אל עבר החופשה המיוחלת במלדיביים. אך מי שכבר חזרו לארץ והתחילו את החיים המשותפים הלכה למעשה הם עינב ורז, שהספיקו לארוז את הפקלאות ולמצוא דירה ניטרלית שתכיל את שניהם, פלוס רונה הכלבה, פלוס הדאגות ההדדיות מהעובדה ששלב ירח הדבש חלף ביעף. והדאגות הללו אכן הורגשו, במיוחד ברגע בו נכנסו השניים לדופלקס התל אביבי ונאלצו להעלות חלק מהדברים לקומה השנייה. מוסר השכל: תמיד בית עם קומה אחת, יעלה כמה שיעלה. 

במהלך מעורר שבחים, הצליח רז להפיג את האווירה המתוחה, שלף לא פחות משתי טרופיות וקשיות צהובות, וסיים בהצטיינות יתרה את השיעור הראשון במבוא לגברים חביבים ומכילים: נתן לחרדה של עינב מקום. וגם לזו של עצמו. כן, היה מאוד כיף להסתכל על זה, לא אשקר. עוד משהו שאני לא יכולה לשקר לגביו: בדקתי איפה מוכרים טרופית קרוב לביתי. כולל הקשית. אנחנו כבר לא בשלב של סודות. 

בין המגורים המשותפים לחתונה עם אדם לא מוכר, יש, כאמור, את הטיסה לחו"ל, בה מעכלים בני הזוג החדשים לאן הם נכנסו. משה ונעם ממש שם, מנסים להבין מדוע חיבר ביניהם הצוות המיומן, ובעיקר להתמודד עם הזרות שאמורה להתחלף בקשר קרוב. כפי שראינו אחרי החתונה, עניין הגיל צף גם הפעם, כשמשה אומר שוב שזה לא היה מוביל להתאמה לו היו בעולם הרגיל. בכל זאת היה נראה שבין השניים יש הרבה מעבר, פרט לרכיבת הסוסים המשותפת שהשתבשה מעט. האם ארבע שנות ההפרש בין נעם למשה יהיו מקום המפלט בכל פעם שזה לא יהיה זה, או שדווקא ההפרש יוביל לגישת ה'הכל או כלום' שנוטה לפרק כל מגננה שנשארה בתיק? קשה לדעת. מה שכן, הם באמת מסתדרים בשונה מלא מעט זוגות, בעיקר בעונות הקודמות, וזה לא נראה כאילו נפגשו יומיים לפני. לא מובן מאליו. האתגר הבא: החזרה לארץ. בלי טרופיות.