"השוטרים", עונה 2, קשת 12
בסוף העונה הקודמת נשלחו אלון, ראובן ויואב לכלא, כאשר גם היעד שלהם, מאור עזרא, לובש כתום בין הסורגים. העונה השנייה נפתחת עם שחרורם של שלושת השוטרים מהכלא, בעיקר בזכות המסע הציבורי שניהלה מיקי, אשתו של אלון (שאותה מגלמת בקלילות שני כהן, שלמסך נולדה).
שלושת השוטרים לשעבר מחכים בקוצר רוח לחזור לחייהם - למשפחותיהם ולעבודתם, אלא שהחוץ, כך מתברר להם במהירות - צופן להם אכזבות קשות. בשל עברם הפלילי, המשטרה אינה יכולה לקבל אותם בחזרה לשורותיה. מאותה סיבה הם אינם רשאים אפילו לקבל רישיון לאקדח כדי להגן על עצמם מכל צרה, ובעיקר מנקמתו של מאור עזרא. המצב הכמעט בלתי אפשרי דוחף אותם בעל כורחם להצטרפות למבצע משטרתי לא כשוטרים, אלא כעבריינים בתחפושת, והשאר יסופר בפרקים הבאים.
“השוטרים" חוזרת בטיימינג מצוין. הפשיעה ברחובות, שיצאה מדעתה, היא כבר לא משהו שמתרחש רק במגזר הערבי. השבוע התפוצץ אופנוע ברחוב מרכזי ברמת גן. בנתניה ניצל אדם מניסיון חיסול בעזרת רחפן. בנווה שאנן בתל אביב ובשכונה ד' בבאר שבע פשוט מומלץ לא להסתובב. ועוד לא דיברנו על חניוני אוטובוסים עולים באש ואסמים וטרקטורים שנשרפים.
נהריה - שבה מתרחשת עלילת “השוטרים", על בסיס סיפור אמיתי למי ששכח - היא המשל לתחושת הביטחון ההולכת ומצטמצמת של מר ישראלי. מהבחינה הזאת, סיפורם של שלושה שוטרים שלא מצאו דרך אחרת ובחרו לפגוע במנהיג כנופיה בדרך שאינה חוקית, וככל הנראה גם בעונה הנוכחית ילכו על הקו הדק שבין חוק לפשע, הוא לא בלתי מתקבל על הדעת.
כשמפקדי משטרה בכירים מדברים על חוסר בכוח אדם במספרים שמגיעים לאלפים, לא קשה לדמיין את האפשרות שכמה מאלה הנותרים בכוח, מותשים, מאוימים על ידי עבריינים, יאבדו את סבלנותם וייצרו מהדורה נוספת של “השוטרים הנוקמים".
ומי שלא חושב בלב שיופי, שיכסחו את העבריינים כשאף אחד לא רואה, שיקום. ככה בדיוק, אגב, נרקבת המסגרת החברתית. כשחברה מפסיקה להאמין במוסדותיה, אז אלה מכסחים, ואלה מוחאים כפיים, עד שבאים לכסח אותם בעצמם וכל העסק הולך לעזאזל. מהבחינה הזאת
“השוטרים" יושבת מצוין על נהריה. פעם היא הייתה סרט הוליוודי: עיר קטנה, פושע משתלט, ממסד מאבד את הרסן. אלא שפעם נהריה הייתה מקרה יוצא דופן. עכשיו היא כבר המשל.
מהבחינה הטלוויזיונית “השוטרים" היא מוצר ישראלי בשל. היא לא גורמת לצופה להתעלף מהתרגשות. היא לא גורמת לצופה להתנועע בחוסר נוחות על הכורסה. היא מחזיקה אותו מתעניין, מאפשרת לו לדלג בלי מאמץ על פני החריקות בטקסטים ובתסריט - היא בילוי זמן יעיל ולא מרגיז, אם רק לא הייתה מזכירה כל כך את מה שקורה מעבר לקיר, מחוץ לדלתות האולפן.
# לראות או לוותר: חביב, לא היסטרי, אפשר בהחלט לראות.