סוף השבוע. רגע קטן להרים את הרגליים על הספה לפני שחוזרים ללחץ הרגיל, שהבטחנו לעצמנו להותיר אותו בצד הדרך. ללא הצלחה. אז בנוהל הקבוע שלנו, הכולל בין היתר החלטה מודעת לא לצאת מהבית ולהישאר על אותה ספה מהמערכה הראשונה, הנה כמה סדרות וסרטים שהכינו עבורנו בנטפליקס כדי שהשבת תהיה בדיוק כפי שדמיינו לעצמנו. אל תשכחו את הנ.צ בו הנחתם את השלט של המזגן – מוגש כשירות לציבור. 

שעת אפס | Sh'at Efes

אדם ורטה, מורה בקריית טבעון, פוטר מעבודתו בתיכון בו לימד אי שם ב־2014 לאחר שאחת מתלמידותיו התלוננה שהביע את דעותיו הפוליטיות במהלך השיעור. זמן מה אחרי שהסיפור הזה, שצבר תאוצה, כבר כמעט נשכח, הרימו ב'כאן 11' את הכפפה, והזכירו לנו שאין הר גבוה מדי עבורם. 

וכמתבקש, השמות שונים, העלילה דומה. ליאן (מיה לנדסמן), תלמידת תיכון, מרגישה שאינה מצליחה להביע את עצמה כראוי בשיעורו של אמיר (דורון בן דוד), מה שגורם לה להתחצף אליו לעיני כולם. כמוסר השכל, נותן לה אמיר, המורה שלה לאזרחות, מטלה הקשורה לתחום, והיא מצדה מציעה לאסור על כניסת ערבים לבריכות שחייה. הסיבה לכך, לדבריה, היא  מקרה לא נעים שאירע לה ולחברותיה באותו הקשר. 

שעת אפס (צילום: צילום מסך כאן 11)
שעת אפס (צילום: צילום מסך כאן 11)

משמתנגד אמיר לדבריה בתוקף, משווה את דעותיה לדעה הרווחת בימי מלחמת העולם השנייה, ואף מוסיף הערה מיותרת על משקלה, חילופי הדברים יוצאים מקנה המידה של הכיתה, ואפילו מקנה המידה של בית הספר. הסדרה מאפשרת הבנה של שני הצדדים, משימה קשה במיוחד אם אתה חושב רק כמו צד אחד בלבד, וכאילו נכתבה במיוחד להלך הרוח הנוכחי, בו השקפה אידאולוגית הופכת לחזות הכל. מצוין. 

טוב מראה עיניים: Make Me Believe

סבתות. החברות היחידות במשפחה שמותר להן לומר הכל ולעשות הכל, והן לא ישמעו ולו מילת ביקורת אחת. ומדוע? כי הן יודעות הכי טוב. אגב, גם דודות יכולות לומר הכל, אבל בדרך כלל זה ממש לא לגיטימי. למי שתהה. 

ב'טוב מראה עיניים', הסרט הטורקי החביב שנתקלתי בו השבוע, שתי סבתות המתקשות להתעסק רק בעולמן בלבד, מצליחות לגרום לנכדים שלהם, בן ובת, להיפגש במקרה כדי שיוכלו להתאהב. תקווה סולידית לגמרי כמובן. 

טוב מראה עיניים (צילום: באדיבות נטפליקס)
טוב מראה עיניים (צילום: באדיבות נטפליקס)

לא אספר לכם אם זה עובד אבל מדובר בקומדיה רומנטית, אז תבינו לבד. כן אומר לכם שציפיתי ל־104 דקות נדושות, בסופן אבין שהרוח האמריקאית הטיפוסית מרחפת מעל כל הגלובוס. בפועל, נהניתי מהדרך. מזל שלא ויתרתי.  

מלך השיבוטים: King of Clones

אני לא יודעת מה אתם חושבים על הבינה המלאכותית, אבל אני באופן אישי די חוששת מהחדווה שכולם חשים נוכח הכלי המשונה הזה. בדיוק כמו השקפקפים לים, גם כאן אין ספק שמישהו צריך לעצור את זה ויפה שעה אחת קודם, או לפחות להגביל את השימוש בתוכנה לפני שהיא, בשפה לא מכובסת, תתהפך עלינו. 

ולמקרה שנראה לכם שהמודאגים, כמוני, סתם לחוצים, הנה משהו שיזכיר לכולנו כמה חשוב להגביל בכוח כלים שעלולים לסכן אותנו כבני אדם. 'מלך השיבוטים', דוקו חדש וקשוח לצפייה, מביא את סיפורו של מדען קוריאני שהציב לעצמו מטרה - לשבט מישהו. מכבשים הוא השתעמם מזמן. לצד ההצלחה המטאורית לכאורה להגיע לתוצאות שטרם נראו, מתואר גם הסוף הכואב של המחקר שלו, ושל בלון הניסוי שניסה להפריח. 

יש ביטוי נפלא באנגלית שאומר בתרגום חופשי "תיזהר ממה שאתה מאחל לו", ובקיצור - ישנה משמעות לכך שאנחנו, כישות אנושית, לא יודעים הכל. הסרט שלפנינו הוא דוגמה מצוינת ומרתקת לכך.

מלך השיבוטים (צילום: באדיבות נטפליקס)
מלך השיבוטים (צילום: באדיבות נטפליקס)

דליט | Delete

משהו מוזר ללא כל ספק, והפעם תוצרת תאילנד השמשית. בתפריט: בני זוג שבחרו לנהל רומן מחוץ לנישואים, על כל המשתמע מכך, מגלים לפתע מכשיר טלפון שיכול למחוק את קיומם של אנשים אחרים. לצמיתות.

חרף היותם אנשי משפחה נורמטיביים לכאורה, השניים מנסים לפתוח יחד בחיים חדשים, גם אם זה אומר שעליהם להשאיר את קרובים הרבה מאחור, נתונים לטיפולו של הפלאפון המשוכלל. משונה, ועם זאת מצליח להעביר את הזמן לא רע. 

דליט (צילום: באדיבות נטפליקס)
דליט (צילום: באדיבות נטפליקס)

נתראה בגלגול ה־19 | See You in My 19th Life

משום מה, הגיחה אלינו עוד סדרה העוסקת, איך לא, בגלגולי חיים שונים ומשונים ובקאמבקים מעוררי אי נוחות אל פני האדמה. שוב. כאילו תמו נושאי הסדרות, וכל שנותר הוא להנדס מקרה מחריד של חידלון בעירבון מוגבל. אז אני כאן כדי לומר אחת ולתמיד: הגיע הזמן להפסיק עם זה. 

בסדרה הקוריאנית הנ"ל, צעירה מקבלת אפשרות להיוולד שוב ושוב, אחרי שחייה תמו באופן טרגי למדי. מאז, היא חוזרת לחיים על מנת למצוא אהבה ישנה, שהתבגרה מאז כי החיים שהותירה מאחור המשיכו בלעדיה. 

לא היה לי קל אפילו לכתוב לכם על מנת הקרינג' הזו, בעיקר כי היא הוגשה קרה וקודרת במיוחד. מצטערת על הנחרצות לרגל סוף השבוע שלפנינו, אבל אני לא זוכרת שהתחרטתי כל כך על צפייה במשהו כמו עכשיו. ואני לא חוזרת בי מדבריי.