במהלך פרקי השבוע חלפו במוחי כמה שאלות. שאלה אחת היא הדילמה מה לעשות כשצד אחד לא נמשך לצד השני. האם עליהם להתאמץ? להישאר בסביבה? לתת לזה הזדמנות? או שמא הוא נידון מראש לכישלון? אנשים רבים טוענים כי ללא ניצוץ ראשוני או חיבור, הקשר לא יעבוד. עם זאת, ראינו זוגות שלא חוו משיכה מיידית אלא ניגשו לסיטואציה בלב פתוח ובראש פתוח, ובסופו של דבר גילו את ההתאמה שלהם ופיתחו רגשות חזקים יותר אחד כלפי השני.
רבותיי, אפשר להירגע: נמצא השידוך המושלם בחתונמי
משה ונועם
קשה לי לראות סיכוי אמיתי למשה ונועם. אני לא בטוחה אם משה באמת מרגיש דחייה כלפי נועם. אולי יש עניין, אבל זה נראה בעיקר חברי יותר. נעים להם ביחד, אבל אני לא רואה אותם מצליחים כשמשה באמת מאמין שזה לא השידוך הנכון. בלי להתכוון, הוא עושה הכל כדי להרחיק את נועם. אחרי כל ההערות הפוגעניות של משה, אני לא מבינה למה נועם עדיין נשארת.
למשל, כשמשה מדבר על הכלב שלו ומשתף את נועם, היא נפתחת ומשתפת גם על הכלב שלה. ומיד הוא מעיר: "תפסיקי להעביר הכל עלייך". היא נפגעה מההערה הזאת ואמרה לו שהיא לא תשתף אותו יותר בשום דבר. תגובתו? "תפסיקי להיות כל כך כבדה". האם יש יותר גזלייטינג מזה?
כשהיא שואלת אותו מתי יתחיל לארוז, הוא עונה: "בגדול, אף פעם". אישית, לא הבנתי למה היא שאלה אותו, "ובקטן?" מה היא מצפה שהוא יגיד? אם הם ממשיכים בתהליך בתוכנית, הוא יפעל עפ"י הכללים שלה. אבל גם כשהוא נותן לה את ההרגשה שהוא לא באמת מעוניין ולא רואה אותם יחד בזוגיות, אני לא מבינה למה צריך להכריח אותו. בעיניי, זה רק יוצר עוד טינה מצידו ויביא לתוצאה הפוכה.
ואז כשהוא אומר לה, "איך את מרגישה טוב עם זה, אה?" יש מרירות וכעס במשפט הזה. נועם, תתעוררי! מתי את מתכוונת כבר לעזוב? ואני אומר שוב: - הלב שלה עומד להישבר. היא רגישה מאוד וצריכה לראות את הדברים כפי שהם.
נועם כל הזמן חווה דחייה, ומשה פשוט לא בעניין, ונראה שהוא מחכה שנועם תעזוב לבד. הוא לא רוצה להיראות ה"רע" או להיות זה שמוותר והולך. נראה כי נועם רוצה כבר בזוגיות, כמעט בכל מחיר, למרות הדגלים האדומים וסימני האזהרה שיכולים להופיע בשלב מוקדם של מערכת היחסים. אנשים רבים עוצמים בתחילה את עיניהם לנושאים אלה, וחושבים, "אולי זה יעבור, ישתנה או יהיה בסדר". אבל תגובות כאלה ואמירות פוגעניות הן דגלים אדומים עצומים, וסביר להניח שהיחסים יסתיימו במפח נפש.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
מור ושניר
מצבם של מור ושניר די דומה לזוג הקודם. שניר לא נמשך למור ורוצה לברוח מהמצב כמה שיותר. שניהם מאוד משימתיים, מקדמים פרויקטים ומנהלים משימות. אני מאמינה שאם שניר היה נמשך באמת למור, היינו רואים שניר רגוע ופתוח יותר במקום מישהו לחוץ, נבוך ומתבייש. נראה שכל ההגנות שלו נובעות מחוסר המשיכה שלו למור.
שניר מתמודד על ידי צריכת כמויות גדולות של אלכוהול כדי להתנתק מהמצב, מחפש הנאה באמצעות שתייה כי הוא לא אוהב את הבחירה. משפחתה וחבריה של מור מספרים לה ללא הרף כמה שניר חמוד, וגבר גבר וכמה הם משתלבים זה בזה, מנסים לרומם את רוחה מבלי להכיר באמת במציאות של מצבם.
הם הבחינו בחוסר הרצון של שניר להחזיק את ידה, בריחוק שלו ובזמן המועט שבילה איתה במהלך החגיגה. מור ממשיכה לפרש את התנהגותו כמופנמות וביישנות. אבל שניר לא מופנם או ביישן – הוא אדם בטוח בעצמו. מור מתוקה באמת; היא מנסה כמיטב יכולתה ולא מכריחה דברים, נותנת מקום ובה בעת מראה שהיא באמת רוצה שהקשר יעבוד.
מור היא אולי לא הטיפוס הכי עדין, רך או הכי נשי, אבל יש הרבה גברים שיעריכו וימצאו התאמה לאיכויות שלה. נראה ששניר מחפש ללא הרף סיבות מדוע הם לא מתאימים. כשמור מזכירה דברים שהיא אוהבת ומנסה למצוא דברים משותפים – כמו אוכל תימני ותבלינים – שניר בעיקר מצביע על ההבדלים ביניהם. כל אמירה שלילית כזו שלו, היא עוד היא דחייה עדינה, שבעצם רוצה לומר למור: "אני ואתה - לא יקרה".
בבוקר, כשמור מנסה לעזור לשניר ולהציע דרכים להשיג מעיל לחופשת הסקי שלהם, הוא מגיב בהערה עוקצנית: "הרגע קמתי ולא מספיק שהערת אותי, עכשיו אתה גם זורקת עליי לוגיסטיקה!". הוא מדגים את חוסר ההתאמה שלהם בכל הזדמנות, ומור מתחילה לראות לאט לאט את המציאות כפי שהיא.
זה פשוט: כשמישהו בעניין, הוא עושה מאמץ, ניגש לסיטואציה בלב פתוח, ורוצה שהקשר יצליח. אבל כשמישהו לא בעניין, הוא באופן לא מודע הודף, חוסם, ומנסה להרחיק ולהתרחק. מור ושניר מתחילים את הבוקר, עם ארוחת בוקר מפונקת הכוללת עוגת גבינה טעימה. מור אמיתית, עם לב פתוח, וכשהיא נפתחת, שניר מעירה הערה: "אם את כבר אוכלת, אז למה לא לאכול משהו בריא?". משפט ממש לא במקום. הוא מנסה לרמוז לה שהיא סובלת מעודף משקל?
מור פשוט היא עצמה. אם שניר יאהב, נהדר! אם לא, גם זה בסדר! ברגע שמור החלה להתמתח, שניר נסוג עוד יותר, ומייד לבש את כובע הקפוצ'ון שלו והתכנס. למעשה, כל שפת הגוף שלו אומרת שהוא רוצה לברוח. הטעות של מור, לדעתי, היא הניסיונות הבלתי פוסקים שלה לשבח אותו, מתוך מחשבה שזה יגרום לו להתעניין בה יותר. אנשים רבים עושים את הטעות זאת, משקיעים בשני יותר מידי ומוקדם יותר. הם מאמינים שלהראות כמה הם מקסימים ומדהימים בסופו של דבר ינצח את חוסר הרצון של האדם השני. למרבה הצער, התוצאות הן לעתים קרובות בדיוק ההפך.
יוהאנה ותומר
יוהאנה ותומר הם זוג מקסים. למרות שהמשיכה וההתלהבות הראשונית שלהם לא היו ניכרות מההתחלה, הם נתנו למערכת היחסים שלהם הזדמנות כנה, הניחו בצד את הרושם הראשוני ותקשרו בפתיחות זה עם זה. ייתכן שהשקיפות הזו יצרה עבורם הזדמנות להתקרב גם כן.
בכל פעם שהם נפתחים ומתקשרים, זה מחזק את הקשר ביניהם ומעצים משהו טוב ובריא באמת. שניהם מתמודדים עם פחדים בדרכים דומות, וזה באמת מדהים. ההקנטות השובבות שלהם מגיעות ממקומות שונים: פחד, רצון להרים אחד את השני, או פשוט לומר, "אני מחבב אותך". שניהם מבינים ומעריכים את ההתלוצצות הזו, ויוצרים פלירטוט בלתי פוסק וריקוד חיזור. זה מקסים ועוזר לטפח את הקשר והמשיכה ביניהם.
בעבודתי עם לקוחות, אני תמיד מעודדת לתת הזדמנות נוספת למערכות יחסים ולאפשר למשיכה לצמוח ולהתפתח. רושם ראשוני אינו תמיד מדויק, ומה שנגלה מאוחר יותר יכול להיות שונה בתכלית. עם זאת, ישנם מקרים נדירים בהם אחד מרגיש תחושה חזקה של דחייה כלפי האחר ושם אין הרבה מה לעשות או לשכנע.
יוסי וחן
השידוך של יוסי וחן מדהים. על הנייר, והיה בניהם א הם נראים מושלמים זה לזה. חן היא כל מה שיוסי חיפש – היא אפילו מבינה כדורגל ומגיעה ממשפחת דריקס היוקרתית. מה עוד הוא יכול לרצות? היא בלונדינית יפה, מקסימה ועדינה. יוסי מלא חיים, מגניב, פתוח, בעל חוש הומור ואוהד מכבי.
היה מענג לראות אותם באמת נרגשים אחד מהשני, מתקרבים ככל שחגיגת החתונה שלהם נמשכה. עם זאת, זה לא מבטיח הצלחה, שכן קשרים רבים בחיים מתחילים עם התאמה אידיאלית ומשיכה אינטנסיבית אבל מהר מאוד מתפוגגים ונגמרים. בסיפור שובה לב של אהבה והבנה, נפרש לפנינו סיפורם של יוסי וחן עם רמזים לאתגרים העומדים בפניהם. למרות הקשר המושלם לכאורה ביניהם, שניהם נאבקים בפתרון סכסוכים, ולעתים קרובות נוקטים בשתיקה או הימנעות כאשר מתעוררים מתחים.
עם זאת, כמו בכל מערכת יחסים, שלמות היא אשליה. המבחן האמיתי מגיע כאשר דברים לא הולכים כמתוכנן, ואכזבה, תסכול וספק מתגנבים פנימה. האופן שבו יוסי וחן יתמודדו עם המשוכות הללו יקבעו את עתידם המשותף. אולי המפתח טמון בלקחת את זה לאט – לתת זמן להתרגש, להתבשל ולהכיר באמת אחד את השני בקצב נוח לשניהם.
תפנית מסקרנת התרחשה כאשר יוסי בחר לסיים את הערב המשותף שלהם בללכת לישון לבד, והותיר את חן מופתעת וכמהה להמשך הערב כפי דבריה. הרגע הזה עורר תגובות שונות ברשתות, כשרבים פקפקו בהחלטתו של יוסי ותהו מדוע הוא "דוחה" את חן.
עם זאת, מצב זה מעלה נקודה חשובה לגבי ציפיות חברתיות וסטנדרטים כפולים. אם התפקידים היו מתהפכים וחן הייתה זו שמחפשת בדידות, אף אחד לא היה מאשים אותה שהיא דוחה את יוסי. במקום זאת, הצורך שלה במרחב אישי ובזמן לעיבוד ייתפס כטבעי ומובן.
מדוע, אם כן, אנו שוללות מגברים את אותו שיקול? זוהי תזכורת בולטת עד כמה סטיגמות מושרשות יכולות להשפיע על התפיסות והתגובות שלנו למצבים כאלה.
ככל שהמסע שלהם מתקדם, אני מצפה לעקוב אחר ההתפתחויות החדשות, גם כדי לראות אם הניתוח שלי כאן נכון. האם יוסי וחן יתגברו על המכשולים ויתחזקו יחד? רק הזמן יגיד בחקירה מרתקת זו של אהבה, תקשורת ואותנטיות.
