"יוסי שריד", הוט 8, הוט VOD,
23.7, 21:15
כשהייתה ליוסי שריד סוף סוף אפשרות להוביל שינוי, הוא הסתלק ממנה. למי הועיל שהיה אופוזיציונר נצחי מלבד לאגו של יוסי שריד? אין חדשות לוהטות בסרט על יוסי שריד שיוקרן בשבוע הקרוב בהוט 8. אבא שלו, אמא שלו (ההתאבדות, לא עלינו), יוסי כתב שירים, הגיע במקרה לפוליטיקה, המעבר למעלות, וכו'. ואחר כך, כשהגיע סוף־סוף אל השררה, כשהתיישב על כיסא השר במשרד החינוך, מירר את החיים לש"ס (על 50 מיליון שקל, שהיו מיועדים למורים שלא קיבלו משכורת חמישה חודשים) ומירר את החיים לראש הממשלה אהוד ברק, והתחיל לפורר לו את הקואליציה.
הוא היה אופוזיציונר בנשמה, אומר בנו של שריד, הסופר ישי שריד.
איזו עזות מצח מצדו של יוסי שריד. כאילו המדינה, הצמאה להנהגה שפויה, לניעור בסיסי של מערכת החינוך הגוועת שלה, היא צעצוע בארון הצעצועים הפרטי שלו, ומורים שלא הביאו הביתה כסף בחמשת החודשים האחרונים לא נספרים בחשבון. מכל עבר התחננו בפניו שישחרר את הכסף, אבל יוסי טהור. הראה לכולם אצבע משולשת.
שם, בצומת שריד, החלה ההתפוררות הגדולה של מרצ, שהביאה את המפלגה בבחירות האחרונות לאנחנו יודעים לאן. שם, בלילה שבו הגיעו שלושת שרי מרצ לביתו של אהוד ברק להודיע על התפטרותם, הותוותה דרכה העתידית של המפלגה ועוצבה תדמיתם הצודקת כמנותקים מן המציאות, צרחנים על דוכן הנאומים, וחסרי תועלת בעולם הממש, היכן שיש מי שזקוקים להם באמת.
אני הנחתי בקלפי מרצ באותן בחירות וגם באחת או שתיים לפניהן. הרגע שבו שריד בחר לפורר את הקואליציה, לגביי, היה קו אדום. לא בקלות בלעתי עד אז את אהבת עצמו הניכרת, את תאוותו לשמוע עצמו מרצה לפלבאים סביבו בשפע “איזמים" ובטון השמור לתלמידי כיתות נמוכות בבית ספר. אבל בקלפי, מאחורי הפרגוד, היד זחלה כמו מעצמה אל הפתק מרצ, גם מכיוון שלא הייתה אלטרנטיבה טובה יותר לישראלי, חילוני, מתמוגג משינקן מטוגן בחמאה לארוחת בוקר כמוני.
לא ראו על שריד איזו חרטה אחרי נפילת ממשלת ברק ועליית אריאל שרון. בעיני עצמו הוא נשאר הצח והטהור, המתנאה במוסריותו, המדריך את העם במדויק ולפרטים מה ואיך יש לעשות. מרצ בראשותו כבר איבדה חצי מכוחה האלקטורלי, הוא התפטר מתפקיד היו"ר, אבל המפלגה המשיכה לצעוד בדרך הלא רלוונטית שהתווה - תמר זנדברג בתמונה על קבר ערפאת, זהבה גלאון ודרישותיה התמידיות לוועדות חקירה כלשהן נגד חיילי צה"ל, ניצן הורוביץ וכו' - עד לחשכה שמתחת לאחוז החסימה.
אז יוצא לי ככה שבכל מערכת בחירות - ולאושרנו נתברכנו ברבות כאלה - אני מחכה בשקיקה למודעות הפרסום של מרצ על מסכי הענק ברחובות. לשנינה, לחידוד, לקופירייט המתוחכם שבצוותא יעשו את המודעה תמוהה ובלתי מובנת לקהלים חדשים, ומיועדת בעיקר לפרכוס עצמם מול החבר'ה בברנז'ה.
יאמרו האומרים על יוסי שריד שחזה את העתיד. שהתעקש על שיבוץ לימודי ליבה במערכת השעות של הישיבות החרדיות, אחרת יכולתם להתפרנס בעתיד תיפגע קשות, והתופעה רק תתגבר. אז חזה. הצליח לו משהו מזה? פתר איזה חלקיק של הבעיה העצומה הזו? חשב שהרב עובדיה עם כל עוצמתו וכבודו יכרע ברך בפניו? ואיפה הם היום? דרעי וש"ס שולחים זרועות לכל פינה במדינה, מייסדים אימפריות נדל"ן, מתחזקים ישיבות ענק, ומרצ של יוסי שריד, האופוזיציונרית הנצחית, עמוק באפלה תחת אחוז החסימה.
לראות או לוותר: מוזמן מי שזקוק לתזכורת כיצד מפלגה פוגעת בעצמה ובבוחריה. אחרת אפשר לוותר.