פעם נוספת צריך להצדיע לאנשי נטפליקס ישראל על היצירתיות בעברות שם הסדרה המקורי, "The Lincoln lawyer", ל"סנגור במבחן". איזה מבחן, איזו התרגשות, איזה מתח. למה, נטפליקסים, לא ללכת על "סנגור בהפרעה"? או "הקפיצה לזינוק"?
במקום לתרום את התקציב לצדקה בנטפליקס יצרו את הסרט הזה | ביקורת
"וורטקס": סדרה שמתחילה טוב אך מאבדת גובה, מעייפת ומוציאה את החשק
מילא. לא נקלקל למיקי הולר את החזרה לעונה נוספת. עכשיו הוא כבר לא עובד ממכונית הלינקולן שלו. אחרי שהלקוח הגדול שלו נרצח בסוף העונה הראשונה, מיקי הוא סלב, עיתונאים עומדים בתור לראיין אותו, פניו מתנוססות על שערי מגזינים, ומיקי די נהנה מתשומת הלב הזו. כעורך דין משופשף, המכיר היטב את כל פינות המערכת, מיקי מסבן אותה בטריקים שלפעמים מובנים ופעמים רבות מדי לא מובנים לצופה ההדיוט. לא פעם המערכת מסבנת אותו בחזרה, ואז מיקי מסבן את המסבנת בדאבל כפול ובסוף הוא מנצח. בין לבין הוא מנסה להחזיר אליו את אשתו הראשונה, החשמלים זורמים תחת פני השטח, אבל את המשחק הזה בין שניהם יגררו בסדרה עוד כמה וכמה פרקים.
העליות והמורדות ביחסים בין הדמויות הם אחד מהדברים המעצבנים בסדרה. הם שקופים, צפויים, באיכות שלא מתעלה בהרבה על אופרות סבון, עם גברים מסוקסים שמביטים באיום זה בזה בלבן של העיניים, עם נשים שעוזבות את החדר בטריקת דלת דרמטית, ועם עלילות משנה באיכות שמעניינת פחות או יותר, עם כל הכבוד, את הסבתא.
מיקי עצמו הוא הדמות המרגיזה ביותר בסדרה. ממזר שנון שכמותו, שמכיר ומתחמן את המערכת בקלילות אלגנטית, הופך לגוש חמאה נמס במחבת כשהוא מגיע לידי דיאלוג אישי עם בת המין השני. הוא מפלבל בעיניו, מגמגם, לא מסוגל להישיר מבט מול בת שיחו, ומניע את ראשו באי־נוחות לארבע רוחות השמיים. בין שהמשחק מבוצע כאן על פי הוראות הבמאי, ובין שמיקי (מנואל גרסיה־רולפו) הוא פשוט שחקן מחורבן, התוצאה היא אחת: הסנגור הזה תקוע שלא במקומו והוא נכשל במבחן.
# לראות או לוותר: בטח לא הסדרה הרעה בנטפליקס, אבל המעצבן שבה יכול להיות מעצבן ממש. לוותר.