כבר שנים אני לא מאוהדי “ארץ נהדרת". היא הזדקנה, הרעננות העוקצנית אבדה לה לטעמי עם הזמן. דמויות באות, מחליפות את קודמותיהן, פולטות ויצים יבשושיים שאינם מצדיקים גם את עבודת הטכנאי המפעיל את הצחוק המוקלט והיידה, לגוטליב ולגולדקנופף הבאים. גם כשנשמע כמו - כמו קול אבוד במדבר - משפט שמעלה חיוך, הוא אינו מצדיק את ההמתנה הארוכה אליו עד שהגיע.

השר בן גביר עדכן את רה"מ על עלייתו להר הבית? כך השיבה רעייתו
חה"כ גוטליב: "מאשימה את היועמ"שית בחילול הפרטיות והביטחון האישי שלי"

מי שמחפש סאטירה שאינה מתעייפת, מוזמן להקדיש חצי שעה ל"זהו זה" של כאן 11 למשל. אם שלמה קרעי הרדיואקטיבי מחפש סיבה אמיתית לנעוץ ציפורניים בתאגיד, האופן שבו מתייחסת הנהלת התאגיד ל"זהו זה" מספק לו אחת מצוינת. “זהו זה" מצליחה לשמור על מעמדה הנצחי בראש ובראשונה בגלל מעשה שב"ארץ נהדרת" די נראה ששכחו - כתיבה משובחת.

אחר כך באים חמשת הבלתי נגמרים - מושונוב, גוב, בראבא, קושניר וגליקמן. ביחד, ביישוב דעת, בלי ריקודי שבט סביב המדורה, בלי צווחות גוטליב ובן גביר עם פיתות על הראש, הם מעמידים בכל פעם מחדש מופע חכם שאי אפשר שלא להתמוגג ממנו, שמשביע את רעב הצופה לנקום למשך רגע קטן בפוליטיקאים הממררים את חייו, וגם, פשוט, גורמים לו לצחוק.

אני רואה את מושונוב וצוחק. כמו שקורה לי כשאני רואה את שייקה מהגשש. גם לקושניר יש את זה. בעצם לכולם. יש להם את הדבר הזה שלקיציס אין ולא יהיה לעולם. וכאן 11 כאמור עושים ככל שביכולתם להסתיר את “זהו זה". שעות שידור נידחות רחוקות מהפריים, עריכה מפוהקת, גרפיקה תוצרת המאה הקודמת, תפאורה המצהירה שבתוכנית הזאת אין לאיש כל כוונה להשקיע כסף, שהיא כמו מילוי מקום בעצם. עקב ביטול שידור משחק הכדורגל נשדר היום את התוכנית “זהו זה". הציבור מתבקש אומנם לא לשבור את הטלוויזיה אבל מוזמן, אם בא לו.

צפיתי השבוע ב"ארץ נהדרת", בערב שלפני ההצבעה בכנסת. זו הייתה תוכנית לא פחות ממעצבנת. תפלות נערמה על תפלות, דקה חסרת הנאה רדפה דקה חסרת הנאה, כמעט שלא היה ברור לאיזו מטרה נאספו האנשים האלה באולפן מלבד להחתים כרטיס המצדיק את המשכורות המשולמות להם.

גוטליב צרחה, גולדקנופף אנפף, קרעי חישב גימטריות, בדיחה ארוכת זקן רדפה בדיחה ארוכת זקן. הוויתור על הסאטירה החדה (ובעצם על סאטירה בכלל) ועל הצחוק שהיא אמורה להביא בעקבותיה היה גמור, מוחלט, ובעיקר גלוי לעין. איש מהמשתתפים לא נראה נבוך מכך שהוא מוכר מוצר פגום למצלמה. אם כבר אז להפך. במיוחד בלט קיציס, שקרן מנחת. לך תבין למה. אולי סיפרו לו כמה בדיחות טובות מ"זהו זה" לפני שעלה לשידור.

לראות או לוותר: הארץ כבר מזמן לא נהדרת וגם התוכנית לא. כבר מזמן אפשר לוותר.