טל ורון הולכים לראות דירה באזור טוב באמצע (תלוי את מי תשאל), ביבנה. רון מבקש מטל לא להיות ביקורתית כלפי הדירה, וכשאני מסתכלת אחורה על הזוגיות שלהם עד כה אני לא מצליחה לחשוב על רגעים בהם טל הייתה ביקורתית, בשונה מרון שמביע לא מעט ביקורת כלפיה ונשמע שמגנון ההשלכה שלו עובד שעות נוספות.
קשת ורשת במתקפה חריפה על קרעי: "החדשות יישלטו על ידי השר"
"דפ נגד הרד": עוד דרך של נטפליקס להושיב אותנו לראות משהו שאנחנו לא צריכים
טל עדיין לא עיכלה לגמרי את הרעיון של יבנה, כשרון כבר מתקשר ומציע לה רעיון מצוין שאי אפשר לסרב לו - מגורים בגדרה. כי למה שטל תיסע שעה לעבודה אם אפשר שעתיים. טל נרתעת, אבל מיד מתקפלת כשרון מסביר לה שכך הם יהיו קרובים לאחיו ואשתו ולחברים שלהם.
מתחילת העונה ועד כה, רון דואג בקנאות לנוחות שלו ולאינטרסים שלו, בעיקר סביב אזור המגורים אבל לא רק. ובכל זאת, כשרון מעלה בפני טל את הרעיון שלו לגור בגדרה, טל לא שוללת כלל את הרעיון דבר שקצת מעורר בי כצופה אי נוחות. הקושי שלה להביא את עצמה, להיות היא ולהתעקש על הדברים שחשובים לה מולו מדליק נורות אדומות בקרב הצופים לגביי האופי של רון וטיב היחסים ביניהם.
אומנם טל לא מתקשרת את זה כמו שצריך, אבל בצעד ממשי, היא מחליטה לפתוח את העסק שלה באזור רמת השרון איפה שחיה עד היום. רון חווה את זה כחוסר אמון בקשר, אבל אני רואה את זה כדרך להשאיר לעצמה עוגן במרכז, כדי לא להיות בתחושה שהיא נתלשת לחלוטין מהחיים שלה ומתמזגת במאה אחוז בחיים של רון.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
העניין הוא, שרון לא רואה את טל בכלל ולצערי גם טל לא רואה את עצמה. התקשורת הנזהרת שלה מולו וחוסר היכולת שלה לראות בו את הצדדים השתלטניים והמניפולטיביים שאנו הצופים נחשפים אליהם, נותנים את התחושה שטל מסנוורת. טל הגיעה לתוכנית בהצהרה שזה המוצא האחרון לפני שהיא מביאה ילד לבדה. הגישה הזאת בעייתית כי כובלת את טל לתוך המערכת היחסים הזאת ותחושה של חוסר ברירה אלא שזה יצליח.
מהמקום הזה, היא בוחרת להביט ברון באופן סלקטיבי, כאשר היא בעיקר בוחרת לראות בעיקר את התנהגויות חיוביות שלו אבל נמנעת לראות התנהגויות בעייתיות שלו כלפיה. אנחנו בעיקר רואים את טל עושה מאמץ שהדבר הזה לא יתפוצץ בכך שהיא עושה המון ויתורים, חלקם מאוד קשים, בעוד שרון לא יוצא כמעט בכלל מאזור הנוחות שלו.
ובינתיים, עוד פיצוץ מבית היוצר של נעם ומשה, תראו מופתעים. נעם ומשה לא מצליחים לתקשר אחד עם השנייה. הדינמיקה בניהם מתוחה מהרגע הראשון ואם להיות כנה, אני מופתעת שהם הצליחו להחזיק מעמד עד עכשיו. משה מביע אמפטיה ורגישות כלפי נעם, אבל איך שהוא מסובב אליה את הגב הוא מגלגל עיניים בחוסר סבלנות. נעם מהצד השני לא ממש מצליחה להסביר את עצמה במילים ולתקשר את הרגשות שלה, מה שגורם לה ללכת סחור סחור.
בחדר הפסיכולוג, נעם מבקרת את משה בכך שהיא מרגישה שהוא לא מצליח לקבל את הביקורת דבר שגורם לו להגיב באופן תוקפני וקורבני, ובהתאם, משה מגיב בדיוק כך כששומע אותה אומרת את זה.
על אף הדרמה הקצרה מחוץ לפסיכולוג, משה מחליט בכל זאת לחזור לנעם כדי לדבר על מה שהיה. על האף הנרות, האורות המעומעמים והאווירה, השיחה לא מקבלת תפנית רומנטית או פייסנית, ושני הצדדים עומדים על שלהם. יש משהו בנעם שלא באמת רואה את משה.
הרבה פעמים שמשה אומר שקשה לו, או שהוא מתוסכל, או שהוא מרגיש שהוא עושה מאמצים, היא עונה לו "גם לי קשה", "גם אני מתוסכלת", "גם אני מתאמצת". כשהיא מגיבה ככה לחוויות ולתחושות שלו היא בעצם מבטלת אותם ולא נותנת להם מקום. היא מיד מנכסת את רגשותיו לעצמה ולא מאפשרת לו להתלונן, או לכעוס עליה, כי גם היא מרגישה ככה ואז שוב הוא צריך להיות רגיש כלפיה בעוד שהיא לא תמיד רגישה כלפיו.
אבל דווקא בדרך לחברים קרה דבר מאוד יפה. נעם אמרה למשה "נפגעת", משהו באמרה הזאת פתח את משה, כי סוף סוף היא הראתה לו שהיא כן רואה אותו. היא הכירה ברגשות שלו ונתנה להם תיקוף מה שאפשר להם להתפייס.
נעבור ליואנה ותומר. הסוד הגדול של יואנה זה שהיא סובלת מחרדות. בילד אפ מוגזם וטרחני ביותר מצד ההפקה. אני לא מזלזלת בזה, אבל, כל אדם שני במדינה הזאת חווה התקף חרדה או מתמודד עם חרדות. אנחנו חיים בישראל, מספיק להיות במקומות הומי אדם כדי לחוש חרדה.
בהקשר לזוגיות, יואנה משתפת שהיא מרגישה חרדה לפתוח את הלב לתומר, אבל אם לדייק את הדברים, זו לא ממש חרדה אלא פחד, כי לפתוח את הלב ולהיפגע זה באמת מפחיד. הסוף מתקרב, הדד ליין מרחף מעל ראשה והיא עדיין לא מרגישה בטחון מלא בקשר שלהם, ואולי בצדק, כי למרות כל המחוות הרומנטיות של תומר, וישנן לא מעט, הוא עדיין לא אמר לה מה הוא מרגיש כלפיה, אנחנו יכולים רק לנחש.
נקנח עם עינב ורז כי חייבים לסיים עם מתוק. עינב ורז יוצאים לטיול בחיק הטבע, פוטנציאלית מקסים בפועל קטסטרופה שלמה. אחרי מספר טעויות בדרך שכמעט עיצבנו את רז, הם הגיעו ליעדם רק כדי לגלות שהטעות הגדולה ביותר הייתה בכלל לצאת מהבית. אפילו הצלמים לא יכלו לעמוד לידם מרוב הגשם ובאיזשהו שלב במקום לראות אותם ראינו רק את הצל שלהם בתוך פריים גשום וערפילי.
לא די בכך, אלא כשהם מחליטים להתקפל ולחזור לאוטו אחרי שהקימו שם פיקניק כולל גזיה ושקשוקה הם מאבדים את המפתח לאוטו כשבחוץ גשם זלעפות. למרות כל הסיטואציה המזעזעת, שניהם הגיבו בקור רוח הזוי שכל רמת האמינות שלו נותנת וייב של - קראתי ואני מאשר את התנאים.
כל הסיטואציה הבליטה מאוד את חוסר הנוחות שלהם אחד מול השנייה. עינב ורז צריכים לעלות הילוך ויפה שעה אחת קודם. מלהיות נחמדים ומנומסים הם צריכים להיות קצת לוהטים וחצופים. המסקנות של עינב חשובות, רז צריך יותר להעז להביע את עצמו ולהיות אותנטי לרגשות שלו ופחות לרדד את התחושות שלו כדי לשמור על עינב. לכעוס, להתעצבן ולהתבאס זה חלק טבעי בכל מערכת יחסים, עם זאת, עבור רז זה סיפור חייו ככל הנראה ולא התנהלות חד פעמית ובקשר הזה, הוא מבקש מעינב להיות סבלנית כלפיו.