פרק הסיום של חתונה ממבט ראשון. זוכרים איך הכל התחיל? כמה התבגרנו, למדנו להכיר את עצמנו לצד הזוגות שניבטו אלינו מהמסך, והבטחנו לקחת מהם את הטוב ולהימנע מהפחות טוב? כנראה שבפועל זה לא קרה, אבל כן ישבנו שלושה חודשים מול אנשים שמעולם לא פגשנו, והפכנו אותם לחלק משמעותי, אולי מדי, מחיינו שלנו. ואתמול זה הגיע לסיומו.
מי ביחד ומי לחוד? ההחלטות הדרמטיות של זוגות "חתונמי"
עכשיו אפשר לחשוף: זה מה שבני הזוג החדשים של מור ושניר חשבו על מערכת היחסים שלהם ב"חתונמי"
בניגוד לכל מה שחשבתי, פרק ההחלטות היה בנגלה אחת, בלי יותר מדי פרסומות, פרומואים וחלוקה לשלושה ימי שידור נפרדים. לפני שאגיב על הפרומו שאחרי כל המתח לכאורה, בואו נתחיל בכן הצפוי ביותר – זה של עינב ורז. היה ברור מאליו ששני החברים החמודים הללו, המתאימים כמו קפה וסודה, יגידו' איי דו' וימשיכו להעמיק את הקשר.
אגב, כשעינב אמרה שלא הייתה בטוחה שלהכיר מישהו בדיוק כמוה זו המטרה, היא דיברה קצת בשם כולנו. בשם כל אלה שהייתה להם רשימה, והבינו שכדאי להם לצייר כוכביות קטנות ליד רובה. אמנם עינב צדקה, אנחנו לא תמיד האופציה הטובה ביותר עבורנו, חוץ מבמקרה שלפנינו. גם רז, שהדבר האחרון שהיה עושה הוא ללכת לחפש אהבה בתוכנית ריאליטי, הבין שמכרה הזהב הזה הוא כל מה שחיפש. אין לי ספק שהצמד הנפלא ורונה עדיין ביחד, ואין לי אלא לאחל ערימות של הצלחה ולומר תודה על כמות הפעמים שצחקתי בהזדהות ובתחושה של בית מהנעשה ביניהם.
חן ויוסי. פרט חשוב: הפרומו המדובר, זה ששודר מיד אחרי כל הכנים שראינו, הציג את יוסי כשהוא מתאר רכבות הרים בקשר. אני עדיין חושבת שכל הרכבות שבעולם לא גרמו לשניים להיפרד. ולא בכדי. מרגע החופה היה נראה שחן ויוסי הם לתמיד. בין אם בהתאמה הוויזואלית למה שביקשו, עד לרמת תכונות האישיות הספציפיות שהיו פשוט בול. הכן היה מרגש, וברור, וזה יהיה פספוס אדיר אם היעדר המצלמות הוביל לוויתור על הביחד המיוחד שיש להם. גם לגבי יואנה ותומר לא חשבתי אחרת.
היה שם כן, ומכתבים יפים האחד לשנייה, ואפילו כמה רגעים מרגשים, בדיוק כמו של בני הזוג שלפניהם. ושוב מרחפת שאלת הפרומו, גם כאן – האם האהבה הגדולה, ההתאמה שלקח זמן לעבוד עליה, והסוף הטוב, הספיקו? חשבנו שזו התוכנית האחרונה, אבל נחכה גם לבאה. כל הנאמר תקף כמובן גם על טל ורון שהיו מקסימים למדי בהצהרת הכוונות ההדדית, בטבעיות שלא הייתה מביישת חצי שנת מגורים משותפת פלוס חיית מחמד.
אני חושבת שהזוג היחיד שעורר כל כך הרבה עניין במהלך העונה, ברמה שמתקרבת לזו של מור ושניר, הם רותם ורונן. היה להם מורכב לחיות יחד באותו בית, לנו היה מורכב יותר לצפות בזה קורה. רונן תיאר זאת היטב במילותיו שלו. היה שם כעס, וקשיים בתקשורת, וסולחה מדי פעם, ושוב כעס, וחוסר הבנה, ופרשנויות כאלה ואחרות.
מתחת להכל, גם אם לרוב לא שמנו לב, גם הייתה שם אהבה, וכנראה שבכן ההדדי ששניהם החליטו לומר, הם הסתכלו עליה. על הרגש הזה שהצליח לנהל אותם למרות שלא היה רגע דל ב־42 הימים שחלפו. בעיקר סקנדלים, בלי פסטיבל. אם הם היו אופטימיים לגבי ההמשך, מי אנחנו שנפקפק?
באותה תחושה יצאתי גם מהכן של נעם ומשה, אם כי ברגשות מעורבים פחות. אמנם לא היו שם כסאחים על ימין ועל שמאל, והרבה דיונים תמו בארוחות ערב חביבות מול הטלוויזיה (לא בזמן המונדיאל), ועדיין – ההיסוסים ההדדיים, בעיקר של משה, מהעתיד ומהפערים, גרמו לי לחשוב שהוא יגיד לא. אך השבוע וחצי האחרונים הותירו את רשמיהם, והמבט קדימה. בהצלחה למרות הכל, מי ייתן ותבנו בית משותף, גם אם לא ברינתיה.
אמנם יש את פרק החצי שנה שיטרוף את כל הקלפים, אבל אנצל את ההזדמנות להודות למי שבלעדיהם היינו סתם מציצנים נטולי חיים שצופים בזוגות אחרים במקום להיות בני זוג טובים יותר – המומחים. יעל, גלעד, ומעיין לסירוגין, תודה על הברקות במהלך הסשנים, על משפטים שנחקקו, על חיוכים מלאי מסתורין שגרמו לנו, הצופים, לצאת מגדרנו, ועל המון תובנות שהובילו הרבה ממעריציכם להיות סלחניים יותר כלפי עצמם, ובעיקר כלפי האופן בו הם מנהלים את חייהם הזוגיים. מחכים גם לכם בעונה הבאה.