אם לא מוכר לכם השם ברנאר טאפי, אתם עשויים לקבל רושם - מצפייה בסדרה - שמדובר בעוד בחור שעשה את זה. מין בעל חלומות בלתי נלאה, עקשן שאינו מוותר, אבל נחמד. מאוד נחמד. עם לב גדול. כזה שמתאהב, שלבו נקרע בין אשת חיקו ואם ילדתו, למזכירה יפהפייה בעבודה, והפרידה מאשתו בעצם נכפית עליו. לך תדע, אם לא הבוס הרשע שהלשין, ברנאר היה גובר על יצרו ונשאר בבית.
תכבוש גם את האמריקאים? זו סדרת הנוער שמועמדת לפרס האמי הבינלאומי
כוכב סדרת המשטרה המצליחה דיוויד מקאלום הלך לעולמו בגיל 90
אז הנה בקצרה הסיפור המדויק יותר על מי היה ברנאר טאפי: טאפי היה פרא אדם. הוא נהג להציג את עצמו כמי שבא מרקע צנוע ביותר והפך בזכות כישרונותיו לאיש מצליח מאוד. האמת הייתה שאת כספו עשה דרך השתלטויות מפוקפקות על חברות כושלות. הוא הסתבך בשחיתויות ובהונאות מס וגם ישב בכלא הצרפתי.
הוא היה טיפוס ראוותני, ניסה את מזלו כלא פחות מזמר, מנחה תוכניות רדיו וטלוויזיה, והשתלט על מספר עיתונים. גם מהפוליטיקה לא משך את ידיו. רכישתו המפורסמת ביותר הייתה קבוצת הכדורגל מארסיי, שעליה שילם פרנק אחד בלבד, הביא אותה לזכיות במספר תארים, עד שהסתבך בהטיית משחק, מארסיי הורדה לליגה השנייה, וטאפי נשלח לכלא פעם נוספת. טאפי נפטר מסרטן לפני שנתיים, בגיל 78.
על הסדרה "טאפי: איש אשכולות" רובץ משום מה פיהוק כבד. מסיבה לא מובנת, יוצריה אינם עושים מאמץ להציג אותו כפרא שהיה. הוא בלתי מעניין לגמרי, חסר כריזמה, מבזבז פרארי אדומה בנהיגה מאופקת. גם סביבותיו אינן מעוררות תיאבון וכמותו מדרבנות את הצופה לשקוע בשינה מתוקה. רק בדקת הסיום של הפרק הראשון מציצה איזו דרמה ראשונה לאלה שנשארו ערים עד כה. ברנאר טאפי, על בטוח, לא היה אוהב את הסדרה הזאת.
לראות או לוותר: אין צורך לראות. באמת.