הראיון המקורי עם סיון כהן סבן היה אמור להתפרסם כמה ימים אחרי 7 באוקטובר והיה מוכן עוד קודם לכן. הראיון נערך, הטקסט כבר נכתב, והסיבה למפגש הנעים־תמיד איתה - ואנחנו מכירות זה שנים, היה בעקבות תפנית מקצועית שלקחה על עצמה: שאחרי קריירה בת יותר מ־20 שנה בתחום התקשורת, הפכה למנכ"לית של מיזם פורץ דרך וחדשני בתחום הסייבר וה־AI.

אלא שלחיים יש לוח זמנים אחר, ובמקום להיכנס למשרה החדשה ב־8.10, מצאה את עצמה כהן סבן בסרט שונה לגמרי. כמי שמתחזקת ברשתות החברתיות קרוב ל־ 600 אלף עוקבים וחשיפה של יותר מערוץ טלוויזיה ממוצע, היא ישבה בשעות בוקר מוקדמות מול הטלפון, מנסה לסייע לתושבי בארי שפנו אליה בתחנונים בעיצומו של הטבח הנורא.

"זה התחיל בבוקר כמו אצל כולנו, אני רואה פושים שמתחילים להגיע על אזעקות ומבינה מניסיון העבר שהנה מתחיל עוד צוק איתן או עופרת יצוקה. אני גרה בהרצליה אז אני אפילו לא מעירה את הילדים, אבל מסתגרת בחדר, מתחילה להבין לאט־לאט עם הדיווחים שמגיעים שאנחנו באירוע אחר לחלוטין. תמיר סטיינמן עולה לשידור ומבשר על חדירת מחבלים ושאין מספיק כוחות באזור. אני מצייצת את זה בטוויטר, וחמש דקות אחר כך ההודעות מבארי מתחילות להגיע גם אליי".

חמ"ל באוטומט

תושבים מיואשים פנו לעיתונאים רבים וכהן סבן ביניהם, והמתינו לסיוע לשווא. "זה הולך ומתגבר, ולצד קריאות של אנשים במצוקה, אני מקבלת מבול של בקשות לאיתור נעדרים ממשפחות וחברים של אנשים שהיו במסיבה. הייתי באותו הרגע בעולם אחר, חמ"ל שעובד על אוטומט. עד היום אני לא זוכרת המון דברים שקרו באותה שבת. הדחקתי".

היא שולחת את בעלה והילדים ומסתגרת בחדר ופונה לכל מי שאפשר. "מכתבים צבאיים, למפקדי צבא שאני מכירה. את רובם לא הצלחנו להציל. לשמחתי, הצלנו אישה מבארי שכרעה ללדת ושהתה שעות בממ"ד. התחננתי לאלי בין שיסייע. הצבא עצר אותם, ובסוף צוות אמיץ במיוחד חילץ אותה לבית החולים".

מאז אותה שבת גלגל העשייה שלה לא עצר. וכהן סבן, במקביל לניסיונות הסיוע המרובים שלה עבור כל מי שזקוק ברשתות החברתיות - "הפלטפורמות הדיגיטליות שלי הופכות למקום לאיתור מידע. עד היום אני לא יכולה למחוק את התמונות של הנעדרים שחיפשו מהטלפון" - בין אם בסיוע לחיילים, איתור נעדרים וסיוע למפונים, חברה גם למטה החטופים ומאז היא איתם. היא פנתה לרונן צור בשאלה כיצד תוכל לסייע והצטרפה לצוות כבר יומיים לאחר מכן, מנחה את העצרות בכל שבוע, ועד לפני שבוע גם את מהדורת החטופים ששודרה בערוץ וואלה+. "המטה הזה עושה עבודת קודש, במקום שבו לקח למדינה הרבה זמן להתאפס".

שידרת כבר במצבים קשים, ועדיין האירוע הזה הוא בסדר גודל אחר. איך מצליחים להכיל את כל הסיפורים שמגיעים אלייך ישירות בזמן אמת - ואת לא יכולה לעזור?
"זה לא פשוט. בחודש הראשון למשל לא ראו אותי בבית. זה היה קשה מאוד, אבל את לא חושבת על זה בכלל. ידעתי שצריכים אותי. המנגנון האנושי שלנו עובד ככה כנראה ובגלל זה גם ההדחקות הן רבות, אני עדיין לא זוכרת הרבה דברים מאותו היום, וגם אין לי כל כך אומץ לחזור ולקרוא את ההודעות מאז. אני לא יודעת אם אני בפוסט־טראומה או עוד בטראומה עצמה, אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי עוד מתמודדת עם פחדים. זה לא מרפה".

בעניין החטופים אומרת כהן סבן שזה צריך להיות בראש מעיינינו. "אני מתביישת להסתכל להם בעיניים. אני יודעת שהחזרתם היא ערך עליון. אנשים נחטפו מהמיטות שלהם. ולכל המשסים והמתנגדים אני רוצה לומר: לא עושים את זה, איבדתם את זה. אם לא תחזירו אותם לא נתאושש. תחשבי איזה פצע זה רון ארד כל כך הרבה שנים. המדינה הפקירה אותם והיא חייבת להחזיר אותם. לא יכול להיות שהאירוע הזה יתנהל על גבם של אנשים שלא בחרו בשום שלב להיות חלק ממנו".

אל הנגב

ובינתיים כשנדמה ששגרת מלחמה שורה על מדינת ישראל, לצד העשייה ההתנדבותית שלה, דווקא השיפט המקצועי שלקחה על עצמה מקבל חשיבות יתרה. המיזם שכהן סבן עומדת כמנכ"לית שלו נמצא בבנייה ממש בימים אלה על אף ולמרות המצב. מדובר במיזם סייבר AI פורץ דרך שמעורבים בו אנשי העסקים והיזמים דובי פרנסס, שלו חוליו, חברת מיקרוסופט, ואוניברסיטת בן־גוריון.

"החבירה יחד היא מתוך רצון להפוך לחוד החנית בזירה העולמית, בתחום של סייבר AI. הבינה המלאכותית הולכת לשנות את העולם בעשור הקרוב, מתקפות הסייבר בעידן ה־AI הפכו לאתגר משמעותי בכל חברה מסחרית ובוודאי בכל הנוגע להגנה על מערכות ממשלתיות. לתוך העולם הזה אנחנו נכנסים. אני מאוד מאמינה בדובי שהגה את הרעיון, רתם את השותפים ומוביל את זה יחד עם תוכניות השקעות ה־AI שלו, וכמובן בשותפים האחרים, שכל אחד מביא סט כלים מוביל לתוך המיזם הזה. מדובר באנשים מהשורה הראשונה בעולם בתחום, וכבר עכשיו רואים בקרב השותפים חיבור חזק ושלם בבניית החזון והמטרות".

המטרה היא להקים אקסלרטור בתחום הבינה המלאכותית, של יזמות צעירה, פיתוח סטארט־אפים, ובעתיד להתרחב גם לתוכניות לימודים, תוכניות מנהלים עם שיתופי פעולה גלובליים עם החברות הגדולות בעולם, כשהמרכז כמובן בנגב. "יש פה המון ערכים, וציונות, ופרויקט שאומנם הוא בעל אוריינטציה עסקית, אבל כולם רואים גם את החשיבות העצומה שלו מעבר. זה חשוב למדינה, חשוב לדרום ואנחנו מביטים על היום שאחרי".

השותפות עם אוניברסיטת בן־גוריון שבנגב נרקמה עוד לפני 7.10, וצירוף המקרים די מצמרר. "בבן־גוריון איבדו חלק ניכר מהעובדים שהיו תושבי העוטף, סטודנטים של בן־גוריון נחטפו ונרצחו. גם האוניברסיטה מתאוששת מהשכול הגדול. ודווקא עכשיו מתחדדת החשיבות, להביא אל הנגב עם שותפים גדולים במטרה ליצור פה תקומה מחודשת, להחזיר את העשייה והכסף".

למי שתוהה, התפנית המפתיעה בקריירה של כהן סבן לא הגיעה בריק מוחלט. היא עמדה לפני חתימה על חידוש חוזה הטאלנט שלה ברשת 13, אחרי שתוכניתה "רגע האמת" ששודרה בשנה שעברה ועסקה באחד מפרקיה בפרשת הפדופילים, גרפה הצלחה רבה. "יכולנו להמשיך, אבל הרגשתי שזה הזמן עבורי לעבור לשלב הבא. הגשמתי את כל החלומות שלי בטלוויזיה, עשיתי כל מה שרציתי - פריים טיים, רצועה יומית - ושאלתי את עצמי, אז מה הדבר הבא? לא רציתי להמשיך ולהרגיש שאני לאט־לאט מתנוונת בתוך זה".

התוכנית "הכל כלול" היא אולי המותג המזוהה ביותר עמה, שנולד תחת שרביטה ובהפקתה מתוך רצון לסייע ולתת מענה לזקוקים לכך, כגון קרן שהיא מפעילה מתחת לרדאר למען נשים חד־הוריות. "'הכל כלול' היתה הבייבי שלי ומאוד אהבתי אותה, חצבנו אותה באבן מאפס, זו היתה רצועה מתה מבחינת שידורים וישבתי עם טבלאות הרייטינג והבנו שיש פה משהו שיכול לפרוח", היא מספרת, "אבל כשעזבתי התחלתי לתרגם מודל דומה שמבוסס רשתות חברתיות. אז גם היום אני מתעסקת בלעזור ולתת מענה, כמובן שזה לא בהיקפים של תוכנית יומית. אני מאוד גאה במה שעשינו, זו חלקת האלוהים הקטנה שלי שאני יכולה להציף עוולות ולעשות קלוז'רים".

אני מניחה שיהיו מי שיאמרו, מה לה ולסטארט־אפ?
"האמת שיש פה מפגש של תהליך שהחל אצלי לפני חמש שנים בערך. זה היה תור הזהב של ההייטק והסטארט־אפים, וכבר אז מאוד התעניינתי בטכנולוגיה. את מבינה שהעולם משתנה ואת רוצה לעלות על הרכבת שמשנה אותו, וגם ילדתי בתקופה הזאת. בשנים ההן בעיקר למדתי את התחום הזה מרחוק ולא מהמעגל הראשון. לפני שנה וחצי היה לי רעיון לסטארט־אפ שהתחיל להתגלגל, אבל היו כל מיני מכשולים בדרך, ושוב זה כנראה היה לא. לפעמים צריך לא רק לעשות דברים פורצי דרך אלא צריך גם שהכוכבים יסתדרו".

משנה מציאות

לכהן סבן אומנם אין השכלה בתחום הטכנולוגיה והסייבר, אבל היא לא תהיה המנכ"לית היחידה בחברות בינלאומיות מובילות בתחום שלקחו אנשים מדיסציפלינות שונות, אלא כחלק ממה שנראית כמגמה עולמית. "כשהייתי באבחון כחלק מתהליך הקבלה לעבודה, פגשתי פסיכולוג מדהים בשם שי צפוני שעושה אבחון לבכירים. הדבר הראשון אמרתי לו היה שאף פעם לא עשיתי כזה דבר. הוא מאוד מאמין בגיוון בעולם הזה, ובסופו של דבר זו היתה שעה וחצי מאוד מרתקת עבורי.

"בשנים בתקשורת את צוברת הרבה ניסיון בכל מיני תחומים, גם להקים את 'הכל כלול' מאפס, לנהל צוות, לטפל במשברים. כשהתחלנו את 'הכל כלול' לא היה כמעט אקטיביזם חברתי בתוכניות טלוויזיה, צחקו עליי כשהייתי מבקשת מאנשים לשלוח סרטונים והיינו פותרים בעיות, לגלגו על זה. זו הייתה התוכנית של המסכנים, והיום כולם עובדים ככה. אז נכון, יש הבדל גדול מאוד בתחומים, אבל הכלים האנושיים שלך מתחדדים והם זיהו את המקום הזה".

עוד לפני השבת השחורה, דיברנו על הרלוונטיות או אי־הרלוונטיות של התקשורת בעידן הנוכחי, ועד כמה לפלטפורמות הדיגיטליות יש כוח עצום, לפעמים הרבה יותר. השתנה משהו בתפיסה שלך מאז 7.10?
"זה חידד לי יותר את המשמעות והחשיבות של מה שאני עושה. היה מאוד נעים ונכון בתקשורת, ואני לא סוגרת שום דלת מאחוריי. יש לי תוכנית רדיו ב־103, שאני מאוד אוהבת והכל בסדר. אבל התעורר בי הרצון לשנות מציאות בצורה אחרת. ב'הכל כלול' זה היה מיזם חברתי דרך התקשורת, ועכשיו מבחינתי זה לחבור לשותפים המדהימים ביותר שאפשר היה למצוא, ולעשות שינוי עבור המדינה, והאנשים הנפלאים בה שכל כך מגיע להם".

במקביל, אי אפשר להתעלם ממה שנדמה כחרם אקדמי, אנטישמיות, יכול להיות שהשקעות עתידיות ייפגעו, איך זה ישפיע לדעתך על העשייה?
"קודם כל צריך לומר ביושר שהאקדמיה הייתה אנטישמית מאז ומתמיד, ומוסר כפול הוא לא משהו חדש בטח לא ב־20 השנים האחרונות. דני חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן־גוריון, סיפר שכשהיה סטודנט בארה"ב בתחילת שנות ה־80, חווה בעצמו אנטישמיות, ולא קיבל מענה כשפנה בעניין. אז צריך להציף את זה.

"בסופו של דבר כסף מניע את העולם, תראי מה הקטארים עשו בזכות הכסף שלהם. ואנחנו יודעים מהו הכוח הכלכלי היהודי. לכן אני חושבת שלמרות מה שקרה, אסור לזלזל בנו, יש להייטק הישראלי המון כוח, ואנחנו נוכל להסתדר. צריך להביא לפה צמיחה, לזכור מה היה כאן לפני, לשנס מותניים, לקחת את כל היהלומים שיש לנו, להשביח אותם, ללטש אותם ובעיקר לא לזרוק אותם לפח, בטח שלא עבור פוליטיקה".

אפרופו פוליטיקה, מתי יגיע הזמן לשאול מי אשם?
"לא כרגע. מחדל לא מתחיל לתאר את מה שקרה - ובשש אחרי המלחמה צריכה לקום פה ועדת חקירה ממלכתית והרבה יותר מזה, יותר ממה שהיה פה אחרי יום כיפור. אבל הבעיה היא שמתעסקים פה בפוליטיקה כל הזמן ועל מי להפיל את התיק מהיום הראשון וזה מה שכל כך כואב. כי מגיע לנו משהו אחר. אני רואה את הטוב במדינה הזו ואת האנשים הנפלאים: מהרגע הראשון, מכל מי שפניתי אליו לסיוע - איש לא אמר לי לא. את הרעל את רואה בעיקר ברשתות, כי במילואים ובעזה ובכלל בחוץ הכל נראה אחרת, אנחנו צריכים ללמוד ממה שקורה שם. אז די עם השיח המסית והמפלג הזה, אנחנו בימים שבהם כל אחד צריך לחשוב קודם כל מה הוא עושה ואיך הוא תורם מיכולותיו לטובת המדינה הזו".