"כשאתה עובד כבמאי עם אמנים, עליך לדעת שלכל האמנים בעולם יש אגו-טריפ, לא משנה אם מדובר בשחקן, ברקדן, או בזמר. בלי זה הם לא יכולים להצליח. כשהם רואים שהבמאי יודע מה הוא רוצה ולא סתם מקשקש, הם נשמעים לו. במאי צריך להפגין מנהיגות לא רק כלפי האמנים, אלא גם כלפי כל הצוות הטכני, כשעל פיו יישק כל דבר".
הטנק ירה פגז והפעיל את מערכת החבלה: פרטים חדשים על האסון באל-בורייג'
בלינקן: "נתניהו הבטיח שישראל לא תעודד יישוב פלסטינים מחוץ לעזה"
כך הגדיר בראיון לפני ארבע שנים וחצי המוזיקאי והבוהמיין הירושלמי דן בירון - שהלך אתמול לעולמו בגיל 84 - את עיסוקו כמי שהיה בעיקר במאי של תוכניות תרבות בערוץ הראשון, שלמרות דימויו הזרוק הקפיד לפעול על פי צו מצפונו. "כל תוכניות הריאליטי הן לצנינים לעיניי עם הרכילות הזולה והמציצנות שיש בהן. הן ותוכניות הבידור האחרות שואפות לרייטינג, שכדי להשיג אותו יורדות ברמה וגורמות לעם לצרוך שטויות וזבל".
בירון, הגם שהיה טיפוס לא ממסדי בעליל, פרש לגמלאות בול בגיל 67 "כשהרגשתי שכבר לא היה לי שם אתגר בתור במאי" ופתח במדרחוב הירושלמי את "בירמן", ביסטרו-פאב מוזיקלי, לא הרחק מאולפני קול ישראל, שבהם פצח לפני שנים בקריירה הממושכת שלו ברשות השידור. בבואנו אליו, בירון, מי ששלט ביד רמה בהפקות טלוויזיה רבות משתתפים, נראה כאריה בחורף, בודד בתקופת דמדומים לפני סגירה במקום הבילוי שיצר. "בינתיים אני ממשיך לעבוד ולנהל לבד את העסק הזה", אמר ממרום שני המטר שלו ובקולו העמוק הטיפוס הססגוני, בעל רעמת שיער כסוף ומתולתל אדירה, שהגיע לגבורות. "80 או לא 80, כל יום אני הולך לשוק ומביא סחורה טרייה", העיר.
שורשיו היו באוקראינה ובגרמניה. כילד ירושלמי שובב, שגדל בתקופת המנדט, הוא כיוון מעשי קונדס כלפי "הכלניות", חיילי צבא הוד מלכותו וחווה את המצור על ירושלים. בגלל תעלוליו הוא סולק משני בתי-ספר תיכוניים. כחובב מוזיקה, הכינור היה הכלי הראשון שלו ו"מגיל 16 אני עם האקורדיון ועם להקת הסטודנטים ש"אותה אני מלווה כל השנים".
רבקה מיכאלי הייתה שושבינת התחברותו לרשות השידור. "זה תפור עליך", היא אמרה לו במפגש אקראי ברחוב שבו היא שלחה אותו להציע את עצמו כעורך מוזיקלי במקום חברתה שיצאה לחופשת לידה. בירון בא ונשאר, גם הכיר ברדיו את האישה של חייו, שרי רז, מי שהייתה שנים רבות התרבות של הטלוויזיה, שאליה עבר מהרדיו והיה מחלוציה, לאחר קורס באולפני הטלוויזיה החינוכית, "שם לימדו אותנו לגרד את הפילם כדי לערוך".
הוא ביים את "12 טון", תוכנית הבידור הראשונה של הטלוויזיה ובין שלל התוכניות שביים בהמשך היו "עוד להיט", "שקט, משדרים", "ארץ טרופית יפה", "עמק הנהר האדום", "שמיניות באוויר" וב"ניקוי ראש" הוא ביים את קטעי הפילם ו"כשהיו צריכים שם דמות של חלוץ עם אקורדיון, הייתי עובר לפרונט". דומה ששום דבר לא עצר אותו שם. כך, בצילומי אחת מהתוכניות המוזיקליות הוא הנציח ממרומי סולם רכב מכבי-אש את התזמורת הפילהרמונית בתוך שדה חרציות "כדי להימנע מלדרוס את הפרחים".
בירון הפגין לא אחת מנהיגות גם מחוץ לרשות השידור. כך שימש במשך תקופה כיו"ר אגודת העיתונאים בירושלים. כשצריך היה להילחם, בירון ידע עם חזותו הבוהמית לעלות על מתרסים, כפי שהיה בשביתה הגדולה שארגן והנהיג בטלוויזיה ב-80', "כשסירבו לכבד את ההסכם הקיבוצי שחתמו איתנו".
"בהשקפות שלי, כמי ששונא את הדת, אני הכי קרוב למרצ", הצהיר והתגלגל לשוליים ההזויים של רשימות הפיראטים ו"עלה ירוק". "למעשה, רצתי בבחירות לעיריית ירושלים כמחאה - ברקת, פורוש וגאידמק - שיחקו פוקר על העיר הזאת", הסביר. "לו הייתי נבחר, הייתי משקיע הרבה יותר בניקיון העיר ובתרבות שבה".
דן בירון הלך עד הסוף בדרכו ותרם את גופו למדע. טיפוס, כבר אמרנו.