שש שנים - לא פחות - אחרי ששודרה העונה הראשונה בארצות הברית, הפכה ללהיט וחודשה לחמש עונות נוספות, עושה “ילוסטון" עלייה ומגיעה גם לנטפליקס ישראל, לאחר שכבר שודרה בסלקום TV. נכתבו אצלנו כבר לא מעט פרשנויות בשאלה מדוע לקח לסדרה כל כך הרבה זמן להגיע, כי “ילוסטון" - אף שאיננה סדרת מופת - היא בהחלט סדרה טובה ששווה את הצפייה בה, וכותב שורות אלו מודיע בזאת שאין לו מושג למה. הוא - כלומר אני - לא מבין למה. כל כך הרבה סדרות שאינן שוות את מאמץ הלדים על המסך נשפכות אל שירותי הסטרימינג השונים והעובדה שדווקא דרכה של “ילוסטון" נחסמה מלהגיע אלינו, נראית פשוט כטעות של נטפליקס.

עלילת הסדרה מתרחשת במדינת מונטנה, הרביעית בגודלה בארצות הברית, והדלילה מאוד באוכלוסייה. הדמות המרכזית היא ג'ון דאטון - שאותו מגלם קווין קוסטנר, בעליה של חוות הבוקרים הענקית ילוסטון, החווה הגדולה ביותר במדינה כולה. לג'ון, שהתאלמן מאשתו, שלושה ילדים חיים - ג'יימי, עו"ד חלש אופי בעל שאיפות פוליטיות, בת', אישה מרירה ולא יציבה המתגוררת בדרך כלל ביוטה, וקייסי, השונא את אביו מסיבות שמתבררות במהלך הדרך, לוחם קומנדו (seal) לשעבר בצי האמריקאי, הנשוי כעת לאינדיאנית (ילידה אמריקאית בשפת הפוליטיקלי קורקט) וחי איתה בשטח השמורה האינדיאנית הצמודה. בחווה מתגורר גם ריפ, גבר שג'ון אסף אליו בנערותו, המנהל את צוות הבוקרים בחווה וגם מבצע עבור ג'ון את העבודות היותר מלוכלכות והפחות חוקיות שהבוס נזקק להן.

לג'ון יש צרות. קודם כל המשפחתולוגיה לא מתפקדת. ילדיו שונאים זה את זה. קייסי שונא פחות את אחיו ואחותו אבל שונא את אבא ג'ון. יש לג'ון צרות גדולות גם מעבר לגדרות החווה הענקית, השייכת למשפחתו כבר שישה דורות. יזמי בנייה מנסים להשתלט על אדמות החווה. הילידים האמריקאים מנסים לדחוק את רגליו במטרה להגדיל את שטח השמורה הצמוד. ולקינוח יש לג'ון סרטן במערכת העיכול ואולקוס. לא פלא, אם כן, שג'ון, הוא קווין קוסטנר, הולך כל הזמן עם האף באדמה. בעצם כל גיבורי הסדרה הולכים כל הזמן עם האף באדמה. עם כמות הצרות שנופלות עליהם כל הזמן, קשה לכל בנאדם מן היישוב, לא רק למשפחת דאטון, למצוא זמן לאיזה חיוך.

זהו האלמנט הבעייתי, ולפעמים מגיע עד כדי גיחוך בסדרה. הצרות. אחת לשלוש־ארבע דקות בערך איזה בן למשפחת דאטון מסתבך בצרה חדשה. קייסי הורג מישהו בטעות (יש לשובב הרבה טעויות מהסוג הספציפי הזה), ריפ יורה בדוב תוקפני - עבירה פדרלית חמורה, ואת ג'יימי פרקליט המשפחה בדיוק עכשיו לא ניתן להשיג כי סוף־סוף הרווק בן ה־36 עושה סקס. ג'ון עולה על מזימתם של היזמים ובשיא מחלתו צריך להילחם בהם פוליטית ובנשק חם, וכן הלאה וכן ככה. וכשכל צרה מביאה בעקבותיה מריבות, התדיינויות, דמעות וצער - הולכת ומתמלאת סאת היגון, ומקומו של האקשן נדחק, וכמה וכמה פעמים מזדרזת האצבע אל הפאסט פורוורד על השלט, לפני שנפרוץ גם אנחנו, הצופים, בבכי מר.

שיבתו של קווין קוסטנר ויציבת הראש המוטה מטה הולמת את קוסטנר. הוא לא מישיר מבט. הוא מחלק פקודות קצרות ותובע מכל סביבותיו ציות טוטאלי ומיידי. דמותו כפטריארך הדואג לעתיד משפחתו עשויה היטב והצופה מחבב אותו, גם כשהוא לא לגמרי מקפיד על החוק ושולח עובדים שלו לרצוח את מי שהוא חושב שראוי לסיים את חייו. הצופה סולח לו, כי הוא קוסטנר־דאטון, עושה זאת למען המשפוחע. זהו ההבדל העיקרי בין “ילוסטון" ל - נאמר - “דאלאס", שם כולם אוכלים אחד את השני החיים. אם כבר, “ילוסטון" מזכירה את “בוננזה", למי שחי בימים העתיקים ההם. המשפחה תמיד מעל הכל. בעצם כמעט תמיד, אם תשאלו את ג'יימי, רגע אחרי שאבא ג'ון מפרק לו את הצורה.