"אני אנדרו טייט", יס דוקו
אנדרו טייט הוא יבלת. הוא מיגרנה. הוא תוצר פגום שהזמן הטכנולוגי הזה גרמו. טייט בן ה־37 היה קיקבוקסר עד שהחליט שהוא מעוניין במקצוע שסופגים בו פחות מכות. הוא הסתכל לצדדים ואז קפץ לו הרעיון למכור לאנשים חטיפי פורנו בלייב. אונליפאנס היה עדיין רעיון רחוק כשטייט יצא לדרכו החדשה. הוא שכר דירות, ריהט אותן בעוד ועוד חדרי שינה, הציב בכל החדרים מצלמות רשת, הביא לחדרים נשים צעירות שהיו מוכנות להציג את גופן בפני גברים, לימד אותן למשוך את הזמן כדי לחלוב מהצרכנים עוד ועוד כסף, ולבסוף העביר להן חלק קטן מהתשלום ואת הרוב שמר לעצמו.
והעסק שגשג. רק השד יודע איזו הנאה יכול להפיק אדם מכך שהוא נדרש לשלם כסף עבור, נגיד, מראה חזה נשי על מסך המחשב ונערה שחופרת לו באריכות כדי לקבל עוד פיסה מכרטיס האשראי שלו, אבל כאמור, הביזנס עבד. הכסף זרם לכיסיו של טייט, הוא קנה דירות נוספות, כל מיני מכוניות למבורגיני, ועל הדרך, כפי שטוענות נשים שעבדו אצלו, גם אנס כמה מהן.
אולי משום שהאדמה החלה לבעור תחת רגליו, עבר טייט לאירופה והקים ברומניה מחדש את העסק שלו, שהמשיך להכניס לו כספים רבים. הוא החל להתראיין באמצעי מדיה שונים, ביטא דעות מיזוגיניות קיצוניות על תפקיד הגבר בעולם הזה, על תפקיד האישה כמשרתת הגבר, עצבן רבים ורבות ומשך תוך כדי כך תשומת לב רבה. בעיקר התחברו אליו צופים ומאזינים בגילי 12־24.
בשנת 2022 פנה טייט, שמעולם לא חסר מנה מכובדת של אגו, למפיק דן ריד ולבמאית מגי גאודין כדי ליצור סרט תיעודי על סיפור חייו האמיתי. אלה הסכימו בתנאי שתהיה להם שליטה מוחלטת על הסרט, וטייט הסכים. בדיוק יום אחד לאחר מכן נעצר טייט בידי משטרת רומניה בחשד לביצוע מעשי אונס ואלימות קשה כלפי נשים. הוא ישב חודשיים במעצר, שוחרר עד למשפטו וחזר ל"עבודתו".
הסרט “אני אנדרו טייט" נעשה בסופו של דבר בזמן מעצרו, בעזרת חומרי ארכיון שהעמיד לרשות ההפקה, וממילא גם המפגש הישיר עם טייט עצמו לא מעורר תיאבון, גם בשל עיסוק הסרסרות שבחר לעצמו, וגם בשל השעמום שמפילה עליך אינטראקציה עם אדם שאוצר המילים שלו מסתכם בעיקר ב"אני, אני ואני". מי שבוחר לצפות בסרט הבלתי חשוב והבלתי מעניין הזה שיביא זאת בחשבון. פורנו, אם הוא מחפש, לא ימצא שם. אגו משתולל יש בשפע.