סוף מאי, הקיץ בפתח ועונת תוכניות הריאליטי נפתחת לשידור. אתמול (רביעי) עלתה העונה החדשה של ״רוקדים עם כוכבים״ בקשת 12 והצליחה לעורר עניין רב על רקע המלחמה. לתכנית עמוסת הסלבס היה קשה להתעלם מכך שמדובר בפיסת בידור אסקפיסטית שאמורה להשכיח דבר מה גדול יותר. רגע לפני שהכל התחיל, הרקדנים ביצעו גרסה משלהם לריקוד של הוריקן של עדן גולן, שהפכה בעצמה לסממן לאומי בחודש האחרון.
מיד אחר כך נכנסה המנחה לוסי איוב. באלגנטיות וחינניות שלעיתים זלגה למחוזות הקרינג׳, הצליחה איוב לסגור את הפינה שקשורה למלחמה, כשפתחה בנאום שמדבר על החיים שלנו שהשתנו מאז השבעה באוקטובר ושאינם יחזרו להיות אותו דבר עד החזרת החטופים. איוב סיימה בכך שהתכנית היא סך הכל פיסת בידור שמגישה לכם זוהר ואנרגיות טובות. אבל לא מדובר כאן בעונה שהיא לחלוטין קלילה וזוהרת.
״רוקדים עם כוכבים״ זה לא ״מאסטר שף״ או ״המטבח המנצח״ שבה אנחנו מריירים על האוכל ומרחמים על המתמודדים, לא מדובר בטראש של ״האח הגדול״ או ״הישרדות״ שלפעמים ערוך בצורה כל כך מגמתית ולא נעימה. יש כאן משהו אחר שמצליח למשוך אש בצורה אותנטית אל תכנית הריקודים. הסיבה הראשונה? כולנו אוהבים לראות התנהגויות אישיות של מפורסמים, בייחוד כשהם מנסים דבר חדש, לראות אותם נכשלים או מצליחים. הסיבה השנייה? מדובר בתכנית סקסית למות.
אין כמו לראות אנרגיה חיה ובועטת של אנשים שרוצים לנצח בכל מחיר. ידוע שמדובר בתכנית אסתטית, יפה, מעט מינית לעיתים בריקודים מסוימים, מורכבת מאאוטפיטים מרשימים בעיצוב אישי וגוף חשוף. אז מה לא אסקפיטי בכל הזימה לעיניים הזאת? לכל אחד מהמתמודדים יש סיפור שקשור למלחמה, לשבעה באוקטובר ולתקופה האחרונה שעברה עלינו כעם במדינה הזו.
בעונה מתמודדים 21 זוגות שמורכבים מכוכבים זוהרים במיוחד: מריאנו אידלמן, נטע ברזילי, אורי ששון, גאולה אבן, אבי אבורומי, יאנה יוסף, ואלרי חמאתי, שלומי טפיארו, מאיה קיי, חזי דין, דניאל גל, לירז צ׳רכי, דור הררי, דנית גרינברג, אלישע בנאי, ירדן ג׳רבי, און רפאלי, רומי פרנקל, טל מורד, לינוי אשרם ויזהר כהן.
השנה הנבחרת לא תתחלק ל-2 קבוצות, אלא ל-3 קבוצות. בפרק הפתיחה הקבוצה הראשונה הייתה מורכבת משבעה זוגות: לירז צ׳רכי והרקדן ארטיום ליאסקובסקי, לינוי אשרם והרקדן רפאל פליישמן, דנית גרינברג והרקדן עידן אטיאסף, ואלרי חמאתי והרקדן רוי גורביץ', דור הררי והרקדנית ג'וליה שחר, חזי דין והרקדנית ענבר לובלסקי ומריאנו אידלמן והרקדנית רומי נוף.
לא היה קל לעבור בין סיפורי המוות על האחיין של המנטליסט דין לזכרונות הלחימה בעזה של השחקן הררי, שנלחם במילואים במקום להיות בחזרות יחד עם כולם. תחושת העצב אופפת את כולנו ובום שנייה אחר כך מתחיל ריקוד עז שמבטא דבר מה עמוק יותר. בבת אחת הכל משתנה והעיניים שוב רוצות לראות עוד.
זה קרה אחרי שהררי הצליח להדהים את כולם והגיע למקום השני מתוך השבעה. מי שהגיעה למקום הראשון היא האלופה האולימפית - לינוי אשרם, שעליה למשל השופט הקשוח דוד דביר אמר בהתרגשות: ״אם את לא יודעת לרקוד, אז מי כן?״. לרגע חשבנו שמדובר בשינוי אופי, אבל תהיו בטוחים שעם האחרים דביר היה קשוח ומעליב כפי שהיינו רוצים ומצפים.
מה שעוד היה קצת שונה בנוף היה ללא ספק התוספת החדשה לנבחרת השופטים: הרקדנית הבינלאומית לאה ינאי. ינאי מצטרפת לאנה ארונוב, אלי מזרחי ודוד דביר הותיקים. דביר עשה את שלו וניסה לתקוף את ינאי כשאמר לה: ״לאה נמרה מבחוץ, מבפנים שפן״. החדשה לא נשארה חייבת וענתה לו ש״מבאר שבע לא יוצאים שפנים״. כבר אהבנו את ההתחלה העוקצנית. גם אצל ינאי יש תוספת שמתחברת באופן קלאסי למלחמה, כשהיא חושפת שאחותה, מורן סטלה ינאי, נחטפה לעזה בשבעה באוקטובר והוחזרה בעסקת החטופים.
המעבר בין אבק הכוכבים לבין הסיפורים הכואבים של כל אחד ממשתתפי התוכנית הוא לא פשוט. קשת 12 מנסה לייצר אסקפיזם זוהר אבל לא שוכחת שאי אפשר לברוח מהמציאות לחלוטין. כך גם אנחנו, מנסים להנות מהרגעים הבודדים של צפייה בתכנית בידור קלילה, בידיעה ששום דבר לא בסדר כרגע.
