אתמול באולפן שישי בחדשות 12 לא שכחו להזכיר את התמונה המנותקת של נתניהו שגרמה לסערה ברשת, שבה נראה ראש הממשלה באחד הימים הקשים למדינת ישראל, בחיוך מאוזן לאוזן, זחוח מתמיד, מיד אחרי שעבר חוק ההשתמטות. גיא פלג, בדרכו השנונה והצינית, ציין שאנחנו עושים לו עוול שמבקרים ושופטים אותו, ובעצם רצה לומר, שאולי בכלל צריך לחמול על נתניהו, כי הוא מנותק לגמרי מהמציאות. פלג הוסיף צידוקים וחיזוקים מגורמים בממשלה שבטוחים שנתניהו מנותק מהמצב.
אין מוסר בכליות: החיוך של נתניהו ייזכר לדיראון עולם | בן כספית
ארה"ב ממתינה לסיום הפעולה ברפיח כדי לקדם את המו"מ?
לי החיוכים שפיזר נתניהו לכל עבר ולכל הלקקנים שבאו ללחוץ את ידו על "ההצלחה" הכבירה בהעברת החוק המביש, דווקא הזכירו חיוכים תמהוניים ולא רצוניים של אנשים שנמצאים במצוקה נפשית קשה, ואינם יודעים אנה הם באים. ואני תוהה, אם לא נדרשת כאן בדיקת כשירותו של מי שמנהיג את המדינה בתקופה אפלה זו. בדיקה נפשית מקיפה של מיטב המוחות בתחום.
נהוג לומר שבזמן מלחמה, כאשר התותחים רועמים, המוזות שותקות. ובכן, זה לא המצב בערוץ 12, שבכל ערב שישי משכיל להנפיק מהדורת חדשות ערוכה ומתוסרטת בכישרון ויצירתיות. דוגמה מופלאה היא העקיצה הנוקבת שנשלחה לינון מגל, שחובש את הכובע המגוחך הנושא את הכתובת: "ניצחון מוחלט" בתוכניתו: "הפטריוטים" בערוץ 14, ונראה יותר ויותר כמו כובע מוקיון של דמויות בקומדיה דל-ארטה.
אתמול, הכובע עם הסלוגן שהטמיע נתניהו, כיכב בחדשות כאילו היה מוצג בתערוכת האיוולת. לצד אותו כובע, עורך המהדורה חמד לו לצון, ובקריצה הומוריסטית הציג את כובע השטריימל של החרדים, שגם עליו התנוסס הכיתוב: "ניצחון מוחלט". שמו של מגל לא הוזכר אבל לא צריך להיות גאון כדי להבין למי נשלחה העקיצה של קושמרו, אם לא לינון מגל וחבר מרעיו בערוץ 14 שחותרים לניצחון מוחלט, תוך שהם מעניקים ניצחון מוחלט לציבור המשתמטים שקיבלו את מבוקשם ופטורים מגיוס.
אותם משתמטים השיגו ניצחון על חשבונם ועל גבם של הפראיירים שכן מתגייסים. אוי לנו שזה ה"ימין על מלא" שמגל וחבורת הליצנים שלו בערוץ 14 מייצגים. מהדורת ערוץ 12 המתחרה, הרימה אמש להנחתה את נושא הניצחון המפוקפק. זה בהחלט היה רגע טלוויזיוני גאוני מבחינת ההפקה, בעזרת שני כובעים שמציגים את המצב במלוא אבסורדיותו.
דני קושמרו חשף אמש כישרון משחק בקריאת הטקסט שיועד לו וקרא אותו בהטעמה ובאינטונציה הנכונה, כשפנה לאישים מהליכוד יוצאי צבא בדרגות בכירות, שלא נכחו באולפן ושאל כל אחד מהם איך היד לא רעדה להם כאשר הצביעו בעד חוק ההשתמטות השערורייתי והמקומם.
קושמרו הפנה את השאלה לקיש, ברקת ודיכטר, כולם קצינים בצה"ל בעבר. לא יכולתי שלא להיקרע מצחוק כאשר הגיעה תורה של מירי רגב. קושמרו עמד לשאול גם אותה "איך", (איך יכלה להצביע כך), ואז וויתר ופלט: "טוב, נעזוב", כאילו רצה לומר שממילא אין לצפות ממנה לתגובה ראויה, מה שנשמע כלעג וזלזול כלפיה - יחס שזכתה לו ביושר רב, בעיקר אחרי חשיפת "המקור", הנחקרת עכשיו במשטרה.
ובעוד קושמרו מדבר, המהדורה, תחת הכותרת המוצלחת: "נקמת הארכיון", שלפה ציטוטים מאותם אישים בעבר שאז אמרו דבר אחד, והיום עושים דבר אחר לגמרי. קיש צוטט כשאמר בזמנו, בלהט ובפתוס בנאום שנשא בפני קהל, שאסור להבדיל בין דם לדם ושכולם צריכים להתגייס. אך כמובן שהשבוע הצביע בעד חוק ההשתמטות.
הס מלהזכיר, לא רק את ההצבעה הלא שפויה בעד חוק האפליה, בחדשות דווח אמש שהממשלה מתכוונת להכות שוק על ירך את משרתי הצבא הנאמנים, כאילו לא הוכו מספיק אחרי חודשים ארוכים של לחימה. בשבוע הקרוב יוחלט להאריך את משך שירותם של הסדירים והמילואימניקים, בעוד ציבור עצום פטור משירות והחוק לא חל עליו.
ציטוט אחר דיבר מגרונו של ישראל כ"ץ והציגו במלוא גיחוכו, כמי שהיה אף הוא שבוי בקונספציה ואמר באחד הראיונות, שהחמאס לא מעוניין להיכנס לאירוע מלחמתי, אז למה שאנחנו נכניס אותו בכוח לאירוע? ומיותר אפילו לציין את השטויות שפלט בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, כאשר התמנה לתפקיד שר האוצר וחי לו בלה לה לנד, שהוא ידאג שהכלכלה בארץ תפרח ותשגשג.
ואני שואלת, מה היינו עושים בלי הארכיון המצוין הזה שמתעד את האישים שאוחזים בהגה היום וחושף אותם בשקריהם, במלוא קטנותם ושפלות קומתם.
מאידך, למותר לציין, שהמהדורה גילתה יושרה מקצועית, כאשר לא פסחה על ציטוט של גדי אייזנקוט שאמר ממש לאחרונה בראיון עם אילנה דיין, שכוחות הביטחון לא יוכלו לשחרר חטופים ונדרש פתרון מדיני, וטעה, כי עובדה שכוחות הימ"מ, חילצו ארבעה חטופים בשבת האחרונה.
אני לא מעלה בדעתי שערוץ 14 היה משדר ציטוט שיבזה או חלילה יטיל ספק באמינותו של מישהו מהימין. ובעוד "הפטריוטים" המפוקפקים, כמו הכובעים שהם חובשים, מוחאים כפיים לראש הממשלה ומשת"פיו, גם כשהם מפשלים, ובניצוחו של מגל שחושב שאדונו הוא מלך המשיח, ערוץ 12 אובייקטיבי ולא חושש להציג אמירות מוטעות, גם של אישים בהם הוא מאמין ותומך.
כמו בכל שבוע, הוצגו תוצאות מעניינות של סקר, המצביע על מגמה בקרב הליכודניקים שמעוניינים בבחירות, ורואים ביוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, מועמד מתאים להחליף את ראש הממשלה. השר יואב גלנט מקבל אצלם עדיפות במקום שני - נקודה מפתיעה במיוחד, נוכח העובדה שגלנט מייצג גישה לעומתית מול נתניהו, והיה היחידי שלא רעדו לו אשכיו, כאשר החליט להפר משמעת סיעתית, ולהצביע נגד חוק ההשתמטות, במהלך שביזה ובייש את שותפיו לקואליציה.
עוד באותו סקר, נפתלי בנט זוכה לפופולריות שהולכת וגדלה מיום ליום, המצביעה על הצתה מאוחרת של הציבור שסופסוף מתחיל להכיר בערכו של האיש שכראש הממשלה לשעבר, עשה עבודתו נאמנה והגיע להישגים לא מבוטלים בעזרת שותפיו, כמו בעזרת ליברמן כשר אוצר, שהשאיר רזרבות יפות בקופה הציבורית, שהיום לצערנו מתרוקנת.
מעניין להסב את תשומת הלב לכך שראש הממשלה בנימין נתניהו לא הוזכר בסקר כלל, כמי שגורלו כבר נחרץ וממילא ייאלץ להתפטר. והשאלה: האם זה הסוף של מי שהנהיג את המדינה במשך שנים רבות?