לא רק באמריקה הפוליטיקאים מספקים לציבור הצופים את ההצגה הכי טובה בעיר, כמו העימות המתוקשר בין ביידן וטראמפ. גם אצלנו, באולפני החדשות יש הצגה לא פחות טובה. מי צריך לרכוש מנוי לתיאטרון, כאשר המסך מייצר סיטואציות תיאטרליות, אבסורדיות ומפתיעות.
ואמש באולפן שישי, לא האמנתי למשמע אוזניי, כאשר אמנון אברמוביץ' שהוא אחד המבקרים היותר חריפים של נתניהו, הפציע עם אמירה שהחמיאה לנתניהו והציגה את איכויותיו.

"את בקבוק גזים": לוינסון וטלי גוטליב התעמתו בשידור חי - כך זה הסתיים | צפו
קובי אוז על אבישי בן חיים: "תיאוריה שגויה, בגללו קראו לי עבד"

ומעשה שהיה כך היה. גיא פלג השווה בין נתניהו וטראמפ ואמר על האחרון שהוא שקרן פתולוגי ומניפולטיבי ולכן אל לנו למהר ולשמוח, שבעימות, הוא גבר על יריבו ביידן. פלג המשיך וסיפר שכאשר צפה בעימות ובדבריו של טראמפ, המחשבה הראשונה שעלתה במוחו היתה שגם לנו, "יש מן הסחורה הזאת" ומיד מצא קווי אופי דומים, בין טרמאפ לנתניהו וכך אמר "שניהם מאוד כריזמטיים, לשניהם עניין עם האיפור והשיער, שניהם מקפידים שלא לומר אמת, שניהם מואשמים בפלילים ויש עוד נקודות השקה בין השניים.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

הכוכב טלוויזיה שלנו תראה לאן הוא הוביל אותנו, ולכל הצוהלים לחזרתו של טראמפ צריכים לבדוק לא מי כוכב טלוויזיה אלא מי ינהל טוב את המדינה. טראמפ הוא צרה לארה"ב ולעולם" . פלג לא הפתיע כי הוא לא מחמיץ אף הזדמנות לקטול את נתניהו, אולם מי שהפתיע היה אברמוביץ', שהתנגד לפלג ואמר שאין מקום להשוואה, כי נתניהו אחרי הכל הוא איש תרבות ומשכיל, בקיא בהווית העולם והמרחב. לשמע הדברים האלה, נראה שפלג לא  הרגיש בנוח להיות מי שאחראי להשוואה לא הוגנת כזאת בין שני מנהיגים, בעיקר שאחד מהם הוא משלנו, וקפץ באמצע דבריו של אברמוביץ' וביקש להוסיף שנתניהו הוא לא גס רוח כמו טראמפ.

העימות בין ג'ו ביידן לדונלד טראמפ (צילום: REUTERS/Brian Snyder)
העימות בין ג'ו ביידן לדונלד טראמפ (צילום: REUTERS/Brian Snyder)

לגמרי הסכמתי עם אברמוביץ', כי גם בעיני, ההשוואה בינו ובין טראמפ לא מדויקת בכלל. אחרי הכל, טראמפ הוא שחצן, נהנתן ופושטק מצוי, שלא בוחל במילים ואלוף בלטעון לגופו של אדם במקום לגופו של עניין, כפי שנראה אמש בעימות שולח מבטים נלעגים לעבר יריבו ולא מהסס לרמוז  שהאיש סנילי ולא יודע על מה הוא מדבר. טראמפ הוא לא סמל הממלכתיות, ואילו נתניהו יודע לשמור על פאסון ועל פיו, כאשר המצב מחייב.

אממה? הסיטואציה הזאת שבה אברמוביץ' המבקר האולטימטיבי של נתניהו, מוכן להגן עליו, ואז מבקר חריף אף יותר של ראש הממשלה, כמו גיא פלג, זורק מכיוונו גם מילה טובה על נתניהו, כדי לא להישמע אנטיפט מובהק שרק מחפש לשנוא את המנהיג הנערץ על ידי כל, די הצחיקה אותי, והזכירה לי את תסמונת שטוקהולם. ומכיוון שהמדינה היום שבויה בידי ממשלה קיצונית משיחית, וראש ממשלה תומך ונתמך על ידי אותם גורמים קיצוניים משיחיים בממשלתו, הוא לא ראוי שיקשרו לו כתרים. כאשר לפתע מאי שם מגיח אברמוביץ' ובכל זאת מנסה להצביע על צדדיו היפים, של מי שלאורך כל תקופת המלחמה, אברמוביץ' חבט בו מילולית מכל כיוון אפשרי, הרי לכם סימנים ראשונים של אותה תסמונת.

במילים אחרות, לא ירחק היום שמרוב שנתרגל להיות תקועים בבוץ ולא ימצא אף מושיע פוטנציאלי באופק שיחלץ אותנו, בסוף עוד ניאלץ להתאהב באותה דמות שהביאה אותנו למצב העגום בו אנחנו נמצאים, או לפחות נסלח לה בעל כורחנו. ואמנם פסיכולוגים מסבירים שהסיבה לאותה תסמונת היא, שמדובר במנגנון הגנה נפשית שנועד לעזור לקרבן להתמודד עם הסיטואציה של השבי, הכוללת מתח וחוסר אונים, ואותו מנגנון מורה לו להתחיל לאט לאט ולהזדהות עם השובה.

נתניהו (צילום: הדס פרוש)
נתניהו (צילום: הדס פרוש)

במילים אחרות: החטוף מרגיש שהוא מאבד שליטה על חייו וכדי להתמודד, הוא מפתח מנגנון הגנה פרדוקסלי לגמרי. כלומר, אנחנו השבויים בידי ממשלה מטורללת, לבסוף, עוד עלולים למצוא את עצמנו מזדהים איתה והעומד בראשה בלית ברירה.

יחד עם זאת, אולפן שישי לא מוכן לעשות הנחות לראש הממשלה. הוא פשוט אוהב לשנוא אותו, ואם מישהו כמו אברמוביץ' קופץ להגנתו של ראש הממשלה, מיד בעיתוי הזה מגיע הסקר של אתמול, שבכוונתו לנתץ את הדימוי של נתניהו כאיש ממלכתי, משכיל ותרבותי ואיש של ספר, כפי שתיאר אותו אברמוביץ', ומראה נתונים של ירידה בסקרים של הממשלה והעומד בראשה, בכל הפרמטרים. על פי אותו סקר, כמעט 40 אחוזים, אפילו מבין מצביעי גוש הליכוד, חושבים שראש הממשלה צריך לפרוש.  

אולם אם יש משהו מן האמת בתסמונת שטוקהולם, ואם לראש הממשלה יש מספיק סבלנות ואורך רוח, הוא בסוף עוד עלול למצוא את עצמו לשמחתו, מוחמא ומתחיל להתחבב לא רק על אברמוביץ' שהפעם יצא מעורו להחמיא לו, אלא על ידי הרבה אברמוביצ'ים, גם אם המצב של המדינה תחת המשמרת שלו, ימשיך להיות בקאנטים.

הבעיה טמונה בהשלמה עם היעלמות האלטרנטיבה היכולה להציג שינוי. גנץ ולפיד עייפים ושקועים באגו. בנט הססן כדרכו. ליברמן אינו ממריא ותנועת המחאה השתעבדה להפגנה שבועית חסרת תוחלת בקפלן. ובהיעדר תקוה ואפשרויות אתה מתחיל לראות צדדים טובים בחוטף. זה מקור התסמונת.