נתניהו בקולות תשואה ומחיאות כפיים סוערות השמיע נאום חוצב להבות בקונגרס האמריקאי, ובכל זאת התאכזבתי. ולא מנאומו, שהיה מבריק לכל הדעות, ואם מבקריו נהגו ללעוג לו שהוא חושב שהוא צ'רצ'יל, אני חושבת שהוא אף התעלה עליו. זה היה נאום שהיה בו הכל מהכל, מבחירת חומרי תוכן שקלעו ישר למהותם האמיתית של האירועים והעובדות בשטח, ועד לליהוק קולע של אנשים המתאימים להצטרף לפמלייתו ולהופעתו בקונגרס. כמו אנשי צבא שנלחמו כאריות בעזה, ונותרו בלי גפיים, להם הריע הקהל בהתלהבות אחרי שנתניהו פרש בפניו את סיפורי הגבורה וההקרבה שלהם, או נועה ארגמני שהיוותה שובר שיוויון כשהביא אס מנצח לקונגרס על אף כל המצקצקים, במעמד בו כותרת הערב היא המלחמה בעזה וזוועות חמאס.
נתניהו היה התסריטאי, הבימאי והפרפורמר הכי מוצלח שיכלה ישראל לאחל לעצמה כשהיא מיוצגת מעל בימה בינלאומית שכל העולם נושא אליה עיניים וצמא לשמוע מה יש לה להגיד להגנתה. האינטונציה ושפת הגוף של נתניהו באומרו דברים נוקבים ועוצמתיים, לא יכלו להשאיר את שומעיו אדישים והצליחו לזעזע את אמות הסיפים של בית הנבחרים של ארה"ב, כשסחפו את הקהל למחיאות כפיים סוערות בעומדו על רגליו שוב ושוב.
נתניהו בנאומו סוף סוף, אחרי שתיקה ארוכה, נתן בראש לבית הדין בהאג שהצליח להרתיח מכעס כל בר דעת בישראל, על החלטותיו המוטות, המשוחדות והלא מאוזנות. נתניהו סוף סוף נתן בראש למנהלי האוניברסיטאות והמכללות בארה"ב, שלא עצרו את האנטישמיות המשתוללת נגד סטודנטים יהודים ועוררו בכולנו שאט נפש וגועל מפחדנותם. הוא גם ידע למצוא אינטרסים משותפים עם ארהב מול האויב איראן, ולדבר על דגל ארה"ב , הדבר הקרוב ביותר לליבם של האמריקאים, שהושחת על ידי מפגינים פרו פלסטינים כדי ליצור הזדהות ואמפתיה. ואם הייתה בנאומו ביקורת סמויה על קמלה האריס, המועמדת של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות במקום ביידן, שלא טרחה בכלל להגיע, וכבר השמיעה בעבר אמירות נגד ישראל, הביקורת של נתניהו הייתה במקום, ויסלחו לי כל מי שנעלב עבורה בארץ, מבין המקטרגים על נתניהו. לבי ממש לא יצא אליה. היא כפי הנראה, תצחק את צחוקה הגדול על נאום ראש הממשלה ותתגלגל מצחוק אף יותר, כל הדרך אל הקמפיין כנגד יריבה דונאלד טראמפ לקראת הבחירות הקרובות.
לא ראתה את זה בא: כשנתניהו עקץ בשידור חי את קמלה האריס
שחקן הוליוודי: נתניהו הגיש לארה״ב סרט עם קלישאות שהם צמאים לשמוע
תשאלו אם כך, ממה בכל זאת התאכזבתי? התאכזבתי ממהדורת חדשות 12, הערוץ שאני צופה בו באדיקות רבה יותר מכל ערוץ אחר, כי בעיניי הוא אמין ואובייקטיבי ולא שליח פוליטי של אף גוף או מממן ולא חוסך שבטו מהממשלה וראשה כשהדבר נדרש ומתבקש, ומביע דעתו באומץ ובגלוי מבלי להתנצל או לגמגם . אולם אתמול נפל דבר, האמון שלי בערוץ התערער, כאשר מגישי החדשות והפרשנים שנתנו את משנתם לנאום, לא מצאו לנכון להגיד מספיק מילים טובות על הנאום הטוב ביותר שידעה מדינת ישראל, מלבד פה ושם כמה התבטאויות רפות שהנאום היה מצוין (ירון אברהם), או שהיה זה נאום רהוט מנואם רהוט (יונית לוי). אולם, גם כשנאמרו מילים מחמיאות שהרימו לנתניהו מחד, מיד צצו באותה נשימה, הערות ועקיצות שהורידו לו מאידך.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
כמו למשל, כשיונית לוי חזרה והדגישה שהרבה כיסאות באולם נשארו ריקים כי מאה מחברי הקונגרס מהמפלגה הדמוקרטית החליטו לא לכבד בנוכחותם את המעמד. כמו גם שני האירועים החריגים של חברת בית נבחרים שהחזיקה שלט שנתניהו פושע מלחמה, או חטופים שחשפו חולצות לעסקה עכשיו והוצאו מהאולם. איך אפשר גם שלא להזכיר את ההפגנות בחוץ נגד נתניהו, האם הן נגד נתניהו או נגד ישראל כולה? כמו למשל לא לשכוח חלילה מלתת תזכורת קטנה, שנתניהו הוחרם מזה זמן רב על ידי הממשל האמריקאי, וזו הפעם הראשונה שהוא ייפגש עם ביידן מאז שנכנס לתפקידו, שזו מין מכה מתחת לחגורה.
גם כשראש הממשלה התקבל במחיאות כפיים סוערות שלא מביישות אף אומן הוליוודי שעולה למה דאגה יונית לוי להנמיך להבות והסבירה כי נתניהו מקפיד על שימור יחסים עם כל אחד ואחד מהקונגרס . או כפי ששרקי אמר, שדווקא בגלל שנתניהו יודע לדבר, הפער בין הדיבורים למעשים מתחדד אף יותר ודוקר, שזו אמירה לכשעצמה מעניינת ביותר, אבל למה לעשות נאחס, כשאנחנו גומעים בשקיקה כל משפט בנאומו ונהנים מהרטוריקה שכ"כ היינו זקוקים לה.
ירון אברהם מוושינגטון סיכם שאין פה כותרות דרמטיות ויונה לייבזון הוסיפה תבלין משלה, שמשפחות החטופים לא קיבלו שום בשורה כמו שציפו.
יונית לוי הסבירה כי לא נאמרה השורה התחתונה בעניין החטופים והזכירה למי ששכח, שנתניהו דחה את היציאה של צוות המו"מ לקטאר בשבוע, כלומר דחה לבינתיים את קידום העסקה. תודה לעמית סגל שהציל את המצב ואמר שזה הנאום הטוב ביותר של נתניהו בקונגרס מתוך הארבעה שהיו לו.
אבל אז עופר חדד הצטרף למנמיכים כשאמר שעכשיו ברור למה נתניהו כל כך רצה לנאום, כי זה הכי פוטוגני שהוא יכול היה לבקש לעצמו, בעוד הוא יודע שהמדינה מפולגת, אבל בראייתו, הנאום הזה מרים אותו למעמד שבו הוא ליגה מעל כולם, ועכשיו הוא מוכן לבחירות. מכה נוספת מתחת לחגורה.
ואם כל זה לא הספיק כדי להפנים שבנאום היו כשלים, נצא בזום אאוט מחוץ לכותלי האולפן, להפגנות שנערכו אמש בשגרירות ארה"ב בתל אביב, שם יולן הסבירה שהתחושות מאוד קשות אצל משפחות החטופים. במקום להעריך ולשבח, כאשר האיש שלו מיועדים דברי השבח, היה הפעם ראוי להם, גם אם בנאומו הוא עדיין לא הצליח לקדם עסקת חטופים, וגם אם דיבורים יפים לא מספיקים אם הם לא מלווים במעשים. כאילו שאם נתניהו לא היה נושא נאום בקונגרס, חמאס היה ממהר להחזיר את החטופים, נו שוין.
מהדורת חדשות 12 לא מפסיקים לפמפם השכם והערב את המנטרה שנתניהו מונע אך ורק ממניעים פוליטיים, אם אנשיו אמש ניסו בכל מחיר להעכיר את אווירת האמפטיה הגדולה לה זכה ראש הממשלה מצד מארחיו, ולחפש סדקים וקלקולים בנאום שלכל הדעות היה אחד הטובים ביותר שנשמעו אי פעם בכל פרלמנט באשר הוא. הרי ברור לכולם שלא כולם בחדשות 12 מחסידי נתניהו, ואם למרות נאומו המצוין, הערוץ ואנשיו לא יכלו לפרגן פירגון מלא ואמיתי, אזי אמש הם חטאו באותו החטא שבו הם מאשימים את נתניהו.