אני נשבעת שזה מרגיש כמו שידור חוזר. ב־14 באפריל, אי שם לפני מספר חודשים, מצאנו את עצמנו ממתינים לתקיפה איראנית בישראל, בעודנו מבינים שאין לנו מושג למה לצפות. שוב. וגם עכשיו, עת כתיבת מילים אלה, אנחנו מסתכלים בחשש באפליקציות ההתרעות למיניהן, בודקים איפה הכפכפים כדי לרוץ למקלט, ומאבזרים את הבית במלא דברים שלא נצטרך, וביין שנצטרך במיוחד.
אני מניחה שאתם מחפשים מה לעשות עכשיו. הרי לא באמת בא לנו לצאת מהבית ביממות מתוחות אלה, אין לנו חשק להיתפס עם אזעקה בנסיעה ואף בפקק (קשה לדעת מה יותר גרוע), וגם אם כן רציתם לקפוץ לבילוי קצר, הרחובות הריקים מזכירים לנו שפחות. אם כן, הפתרון שאני תמיד מקפידה להציע הוא בינג' קצר ולא מחייב. רצוי בנטפליקס. לשם כך התכנסנו.
השמיעו ציוץ: המתקפות של השר כ"ץ שיגעו את הטורקים - כך הם הגיבו
דיווח: בישראל התקבלה החלטה לגבי התגובה לאיראן וחיזבאללה
והיום, ברוח התקופה המתוחה ממילא, מצאתי לנו סרט מתח שיתחרה בלחץ הכללי – 'החלון ממול' (Watcher), על ג'וליה, אמריקאית שעוברת עם בעלה לבוקרשט בעקבות עבודתו. הקרבה, אין ספק. כמו בכל מותחן טוב, ג'וליה הולכת להרגיש בודדה מאוד במקום החדש, מה שיגרום לה לחשוד שמישהו עוקב אחריה. במקרה הזה, יכול להיות שהיא צודקת. או לא. תגלו בעצמכם.
בשורה התחתונה, מדובר ב־96 דקות של אסקפיזם מוחלט והתעסקות בצרות של אחרים, וכידוע זה הוכח כמאוד אפקטיבי. עלילה מעניינת, קצת ישחק לכם בראש, חוץ מזה מדובר בבילוי נהדר לשעות אחר הצהריים המאוחרות.