שוב הגענו ליום שישי. שוב ממתינים לתקיפה של איראן וחיזבאללה, ויותר חשוב – מחכים לאיזשהי פריצת דרך בפסגה בדוחא, בתקווה שתוביל לעסקת חטופים ונוכל לראות את כולם בבית. בינתיים, תרשו לעצמכם לעשות הפסקה יזומה מהדאגה, ולצפות במשהו. מצאתי לנו כמה רעיונות.
כיסופים | Kissufim
המילה 'כיסופים' מעוררת בנו לא מעט מבוקר השבת השחורה ב־7 באוקטובר. קשה להבין שבאמת עברה כמעט שנה מהסיוט שנכנסנו אליו, גם אם הדבר היחיד שחווינו במירכאות הוא לשמוע על בוקר הזוועות מבלי להיות חשופים אליו בעצמנו ממעגל ראשון או שני.
"החפרפרת": לא עבד בארץ, זהב בגרסה האמריקאית | ביקורת נטפליקס
"לא שותקת": סדרה קשה וכואבת, אך הכרחית | ביקורת נטפליקס
זו בדיוק הסיבה שאתם חייבים לצפות ב'כיסופים', המגולל את ימיו המוקדמים של הקיבוץ בשנת 1977, כשבני ובנות גרעין הנח"ל בקיבוץ מתחילים להבין באמת מהו העולם המחכה להם בחוץ, על שלל מורכבויותיו.
העיתוי לא מקרי - נאלצנו לדעת כמה קשה לחיות צעד מהגבול, ולצערנו הרב גילינו שלא לעולם חוסן, גם שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים שטרפה את הקלפים. תצוגת משחק מופלאה של סוול אריאל אור שפגשנו ב'מלכת היופי של ירושלים', יהונתן וילוז'ני, אדם גבאי, ליר כץ ועוד רבים וטובים באמת. הסרט מעניק כבוד רב לקיבוץ ולמורשת שלו, והמעט שעלינו לעשות הוא לצלול למורשת המפוארת של חבריו.
ג'ונגל בחצר האחורית | Backyard Wilderness
גילוי נאות: הסרטים התיעודיים של נטפליקס על בעלי חיים הם כמו אי של שקט במים סוערים מאין כמותם. בייחוד בימים אלה כמו שאהבו לומר בפרסומות ומשום מה חדלו מכך. מעניין למה.
ב'ג'ונגל בחצר האחורית' אנחנו זוכים להצצה כמעט חד פעמית לפלאי הטבע, לחי ולצומח, באמצעות ילדה חמודה שמסיירת ביער הקרוב לביתה. איכות הצילום כרגיל מעוררת פליאה, וההנאה, כמתבקש, מובטחת.