המבצע הצבאי הנועז שבו חולצו ששת מגופות החטופים אתמול בעזרת מודיעין מדויק, היתה כמובן גולת הכותרת של מהדורת חדשות 12. אולם, מאותה כותרת, הסתעפו תתי כותרות אחרות שסיפקו חומר למחשבה.

אחת מהן הכי בולטת, היתה הפצצה שהטיל ניר דבורי כאשר הודיע ש"ההערכה בצבא שמרבית החטופים נהרגו באופן ישיר או עקיף מפעולות צה"ל, ורק מיעוטם, נרצחו בידי חמאס". והוסיף "עכשיו כשהגופות בישראל יהיו בדיקות שיוכלו לאשש את הדברים הללו על נסיבות מותם".

דיווח דרמטי: עסקת החטופים על סף קריסה - מבט למאחורי הקלעים
ליברמן מתפוצץ בשידור: רק כך נוכל להכריע את איראן וטבעת החנק שלה

עד אתמול, לא הביע צה"ל הערכה כזאת בטח לא בצורה כ"כ גלויה, וזוהי חתיכת פצצה, מכיוון שהיא מהווה מכה בבטן הרכה של משפחות החטופים שאם עד עכשיו חששו שהם מתים בשבי חמאס בגלל אכזריותו של ארגון הטרור, מעכשיו, הם מבינים, שצה"ל לא עושה מספיק, או לא נזהר מספיק, על מנת להגן על יקיריהם. וזוהי בהחלט פצצה שפוגעת גם במוניטין של צה"ל. לא רוצה לדמיין מה קורה לחטופים שנחשפים למידע הזה ומגלים שצה"ל, זה שאמור להציל אותם, הוא זה שגרם למותם של חטופים. 

עוד עסקו כמובן בציר פילדלפי שנתניהו כ"כ מתעקש לא להתגמש לגביו, התגמשות שיכלה להביא למימושה של עסקה וסיומה של המלחמה . דנה ויס סיכמה שנתניהו אומר: "אני מעדיף ציר פילדלפי, על פני חטופים". עכשיו יגידו הביביסטים שדנה שמה מילים בפיו של נתניהו, אך לא צריך פירוש רש"י, בשביל להבין שאם ציר פילדלפי נמצא בראש מעייניו, מן הסתם, הוא חשוב בעיניו יותר מהחטופים.

אולם פה, הייתי רוצה לעצור ולשאול את חדשות 12 למה אתם לא עוסקים בשיח ענייני, מעמיק ומנתח, לגבי אותו ציר ומה חשיבותו לביטחון ישראל? במקום לקשקש מה אמר נתניהו ולחטט בנבכי נפשו הסבוכים והכמוסים, על מנת לנחש אם יש לו כוונות זדוניות או לא והאם הוא בכלל רוצה שהחטופים יחזרו, למה לא תביאו לפאנל אנשי ביטחון מביני עניין שיספקו לציבור הצמא לדעת, הסברים ונימוקים מה יהיו ההשלכות, אם צה"ל יעזוב את ציר פילדלפי, ואז אולי נבין יותר את התעקשותו של נתניהו.

כותרת נוספת במהדורה, היתה דיווחה של מיכל פעילן שבזמנו, ישראל התעקשה שחמאס ישחרר נשים, וסירבה להצעתו לעבור לקטגוריית שחרור הגברים הקשישים. והתוצאה: לא רק שלא קיבלנו בחזרה את הנשים, אלא שבמקומן, קיבלנו גופות גברים. על כך הוריו של יגב בוכשטב שגופתו חולצה: אמרו אמש ליונית לוי: "זאת לא נחמה שהחזירו את יגב, הוא צריך היה לחזור חי".

גם ניר דבורי, שבצד הפרשנות הבטחונית שלו, לא נרתע מלהגיד את דעתו ולבקר את מדיניות הממשלה, התייחס לאירוע הטראגי של מציאת גופות החטופים, ואמר שאי אפשר שלא לדבר על ההחמצה שהיתה בשחרורם, כאשר נוהלו משאים ומתנים עם חמאס בעבר.

עוד הדגיש דבורי, שחשוב להזכיר את ההחמצה הזאת דווקא היום, על רקע העסקה שאולי מתגבשת ותוחמץ אף היא. במילים אחרות: אם גם הפעם נפספס את ההזדמנות שרבים טוענים שהיא האחרונה (בעיקר האמריקאים), אזי נמשיך לקבל גופות במקום חטופים חיים ויתרה מכך גם נסתכן במלחמה אזורית.

אפילו יונית לוי שאתמול הגישה את המהדורה, ובדרך כלל מאד נזהרת מלהשחיל בין השורות דעה פוליטית, כפי שעושים מגישי חדשות אחרים, ובפנים לפעמים חתומות, ולפעמים מיוסרות בהתאם למצב, ועם אנחות ייאוש הבוקעות מגרונה מדי פעם, הוסיפה אינפוט משלה, שהסיפור של אותם חטופים שמצאו מותם בשבי חמאס, יכול היה וצריך היה להסתיים אחרת. אמנם, אינפוט חיוור ורפה, אך גם המעט הזה מרמז על תחושותיה.

אם התכוונה לכך או לא, יונית לוי עקצה בעקיפין את ההתייחסות האדישה של הממשלה והעומד בראשה, למשפחות החטופים כאשר שאלה את הוריו של יגב בוכשטב "מישהו הסביר לכם את ההגיון מאחורי העובדה שזה לא קורה"? דהיינו: החזרת החטופים לא מתממשת?

התשובה של ההורים השכולים כמובן היתה צפויה: "לא עד הסוף אנחנו מבינים". הייתי מוסיפה לדבריהם: גם הציבור בישראל לא עד הסוף מבין, כי נציגי ההנהגה, במקום להופיע בפניו ולספק הסברים מפורטים לקהל שבוחר בהם ומשלם מכיסו לפרנסתם, נעלמו ונאלמו ועקבותיהם אבדו, אי שם, בפגרת קיץ ממושכת, בעוד חטופים נמקים ונחנקים במנהרות חמאס.

כותרת נוספת במהדורה שהצליחה לבלבל אותי, היא ההודעה של עינב צנגאוקר, אמו של מתן החטוף בעזה, שסיפרה שראש המוסד דדי ברנע אמר לה ש'בקונסטלציה הפוליטית הקיימת', לא תיתכן עסקה לשחרור החטופים".

המוסד הכחיש את הדברים. אז למי להאמין? אני נוטה להאמין לאמא הלביאה והאמיצה הזאת, שלא חוסכת במילים ולא מפחדת להגיד את דעתה גם אם היא פוגעת בעור התוף של נתניהו וחבר מרעיו שלא מתענגים על דבריה החדים והנוקבים. אני אף נוטה להאמין, שגם אם ראש המוסד לא בדיוק התנסח באילו המילים כפי שעינב מתארת, הוא כנראה רמז שכך הם פני הדברים, בעיקר אחרי ששוב ושוב מדווחים בחדשות שכל ראשי מערכת הביטחון תומכים בקידום העסקה גם במחיר ציר פילדלפי שתמיד אפשר יהיה לחזור אליו כאשר המצב יחייב.

פעילות צהל להשמדת תת קרקע בחאן יונס חרבות ברזל (צילום :דובר צה"ל)

ושוב אני חוזרת לנושא ציר פילדלפי ואני פונה למהדורות החדשות, לא הגיע הזמן שבמקום לפרשן את עצמכם לדעת ולטחון לנו את המוח על מי אמר מה ולמה, כמו חתול שמסתובב סביב הזנב של עצמו, תתחילו לספק מידע ענייני באמצעות מומחים שתזמינו לאולפן, שיסבירו מדוע ציר פילדלפי או כל נושא בטחוני אחר, עלול להוות מכשול לעסקה? למה הוא כ"כ חשוב, מה המשמעויות שלו ומה המחיר שנשלם אילו נוותר על הסעיף תמורת השבת חטופים.