אחת הסצינות הדרמטיות והמרגשות בעונתה השנייה של סדרת הקאלט “המפקדת" מגלה הסמ"פית טולי (נועם לוגסי) כי סרטון אינטימי שלה מופץ שלא בידיעתה בקרב חיילי וחיילות הבסיס. כשהיא תופסת את החייל שחשוד בהפצת הסרטון, היא מתעמתת איתו אך נבלמת על ידי המב"סית. בשיחה עם המב"סית, זו טוענת שכל עוד אין לטולי הוכחה חותכת כי אותו חייל הוא שהפיץ את הסרטון – מוטב לה לשתוק ובכלל, היא ממליצה לה להשתיק את הנושא “לטובתה".
כששודרה הסצינה בנובמבר 2022, הופגזה נועם לוגסי בהודעות בהן פרגנו לה על הרגישות שבה נכנסה לסצינה, ובעיקר על חשיבות העלאת הנושא. “אני חייבת להיות כנה ולהגיד שהפרק הזה נגע באנשים הרבה יותר ממה שחשבתי", מספרת לוגסי. “הופתעתי לגלות שהנושא הזה חי ובועט הרבה יותר ממה שחשבתי, ושגם נשים שאוזרות אומץ ומדווחות ומתלוננות על פגיעה מינית לא תמיד מקבלות אוזן קשבת. באופן אישי זה פגש אותי במקום של תסכול כי זה לא פשוט להרים את הראש ולהתלונן, במיוחד במסגרת צבאית, אבל אני חושבת שבכל מסגרת, ואני שמחה שהבאנו את זה למסך ואני מקווה שזה עזר אפילו למישהי אחת להגיד שהיא הולכת להילחם את המלחמה הזו ולהתלונן למען הבחורה הבאה שזה עשוי לקרות לה. הנושא הזה דורש מהחברה שלנו טיפול אישי וכללי".
בעקבות המלחמה: זינוק של 25% בפניות למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בצפון
סגן טולי נכנסה בעונה השנייה של הסדרה, המתמקדת באתגרי הפיקוד על מחלקת טירונים מקא"ם ושמה את המפקדות והחיילות במרכז, כדי לקחת את מושכות הניהול, למורת רוחם של המ"מ נועה (אלונה סער) והמ"פ כפיר (דור הררי). טולי מטמיעה בקרב מחלקת הטירונים פיילוט למודל חדש בשם “טירונות 2025", דבר שגורר דילמות פיקודיות של עמידה במשימה והטמעת נהלים חדשים אל מול קרבות אגו בתוך הפלוגה.
לוגסי תכבוש שוב את המסך בעונתה השלישית והאחרונה של סדרת הלהיט בכאן 11, פרי יצירתם של ניר ברגר ועטרה פריש, שפרק הבכורה הכפול שלה ישודר ביום ראשון הקרוב, 8.9. “בלי לעשות ספוילרים, טולי עוברת העונה תהליך של התפתחות והתפכחות. החיים קורים לה", מגלה לוגסי. “מתחילות להתנפץ לה בעונה הנוכחית בועות ודברים שהיא לא העזה להתמודד איתם עד אותו רגע, ואני חושבת שזה משהו שכולנו חווים גם בפן האישי. גם אני, בתור נועם, בן אדם, שחקנית, זה משהו שחוויתי בחיי לא פעם ובמיוחד אחרי העונה השנייה של ‘המפקדת’ כשחוויתי פרידה ודיברתי על זה. זה היה להסכים לפגוש הרבה פצעים שניסיתי להסתיר ולחיות לידם והחיים מאלצים אותך לפגוש אותם ולעבור דרכם, והיום, בדיעבד, אני מברכת על הדברים האלה כי זה מחזק מאוד".
איך היה להיכנס לדמות של מפקדת, על אף שגילמת מפקדת גם בסדרה “זאת וזאתי"?
“ב’זאת וזאתי’ זו הייתה טעימה מעולם הפיקוד, מה שלא חוויתי בצבא, וטולי הייתה דריסת רגל רצינית בעולם הפיקוד והאחריות. באופן אישי אני מאוד מתחברת לזה, ויכול להיות שביקום מקביל הייתי בוחרת להיות בפיקוד בצבא. התוכניות שלי קצת השתבשו בצבא בגלל עניינים בריאותיים והשתחררתי תוך שנה אז לא הספקתי על אף שרציתי לצאת לקצונה, אז לקחת על הכתפיים שלי את התפקיד עם כל המונחים הפיקודיים, הפרצוף הרציני והדיסטנס זה משהו שמאוד נהניתי ממנו".
ספרי על צילומי הסדרה בצל המלחמה.
“התחלנו לצלם את העונה השלישית בשיא המלחמה. צילמנו בנובמבר האחרון וזה באמת פגש את כולנו: חלק גויסו למילואים ולחמו בחזית, חלק חיכו בבית לאהוביהם ואת חלק זה פגש באופן האישי ביותר של המשפחה. כולנו היינו מאוד חשופים בסט לכל מה שקורה, וכמובן לצלם בזמן אזעקות ולהיות בדרכים כשאתה מקווה שלא תתפוס אותך אזעקה זו חוויה מאוד מוזרה, אבל אני חושבת שזו הייתה מתנה בריאה בתקופה הזו. כולנו היינו זקוקים לדבר שאנחנו כל כך אוהבים ולהיאחז באנשים שאנחנו מכירים ואוהבים מאוד".
"כולנו בסכנת טביעה"
ה־7 באוקטובר תפס את לוגסי בביתה בגני תקווה, שעה שיצאה לטייל עם הכלבה שלה. “באותה שבת הייתי בבית עם חבר טוב וכשיצאנו החוצה שמענו בום מטורף, ובגלל שאני עם סוג של פוסט־טראומה מ’שומר החומות’, הבנתי ישר שמדובר ביירוט, ואז התחילה אזעקה", היא משחזרת. "רצנו לבניין שלי ואז התחיל כל הבלגן. ברחתי להורים שלי שגם גרים בגני תקווה והייתי שם כל החודש הראשון כשאני צופה 24/7 בהתפתחות כל האירוע ההזוי והנוראי הזה".
את מרגישה שמשהו השתנה בנו כחברה מאז ה־7 באוקטובר?
“אני משתדלת לשפוט לכף זכות. להיות נביאת זעם זה לא משהו שאני רוצה להחזיק על הכתפיים שלי. אני חושבת שיש שינוי גדול בהתקרבות של אנשים לאמונה, בזה שיש לנו משמעות כעם יהודי, בזה שיש לנו אחריות אחד כלפי השני. כולנו באנו מאותו מקום ונחזור לאותו מקום, וזה לא משנה אם אנחנו בעלי דעות פוליטיות שונות. בסוף אנחנו באותה ספינה וברגע שהספינה הזו מטולטלת – כולנו בסכנת טביעה. אני כן מקווה שלאורך זמן זה יחזיק מעמד ושנלמד מזה".
איך עוברים עלייך החודשים האחרונים?
“כמו כולם אני חווה את המלחמה ברקע והפחדים שמתלווים אליה, המועקה והאבן המאוד גדולה שיושבת על כל אחד בנוגע לחטופים שעדיין שם וחוסר הוודאות שמתלווה לכל הדבר הזה. יחד עם זאת, אני בתקופה של בלבול מאוד גדול בחיים האישיים שלי, בשיא הכנות. אני חווה סוג של משבר מיני. בגדול כל החיים הגדרתי את עצמי כמי שנמשכת גם לגברים וגם לנשים, והייתי במערכות יחסים גם עם גברים וגם עם נשים, ובחודשיים האחרונים אני חווה בלבול מאוד גדול בנוגע לזה. באופן כללי, מה שעוזר לי לשמור על שפיות בתקופה הזו הוא החברים, המשפחה והסוני. בגדול אני הרבה זמן עם חברים וגם עם עצמי אני מבלה ימים בבית. עשיתי לי ערבים של אוכל וגיימינג וזה עוזר לי המון".
“מרגישה שהמקצוע בחר בי"
לוגסי (28), ילידת פתח תקווה, פרצה לראשונה לתודעה בגיל 17 כשגילמה את גילי בסדרת הנוער “השמינייה – הדור הבא" ובהמשך כיכבה גם בסדרת הנוער “נעלמים". “לא הייתי מהילדות האלה שפנטזו להיות שחקניות כשיהיו גדולות", היא מגלה. “חלמתי להיות עורכת דין, שזה משחק אחר לגמרי, אבל תמיד עשיתי חיקויים וכן היה לי נוח בעולם הזה. תמיד הייתי המצחיקה בחבורה, וזה משפט נורא קלישאתי אבל אני באמת מרגישה שהמקצוע בחר בי.
"כשהייתי בת 16 והלכתי לעשות אודישן ראשון בחיים שלי והתקבלתי – לא חשבתי מה ההשלכות של זה לטוב ולרע. זה באמת היה לקפוץ לתוך המים העמוקים, ופתאום כולם מכירים אותך ועוצרים אותך ברחוב לתמונות. זה תהליך ולמדתי לחבק את זה ולתעל את ה’כוח’ שיש לנו כאנשים מוכרים למקום טוב כדי לגעת באנשים ולעזור להם דרך הסיפור האישי שלי".
לוגסי פילסה את דרכה ושיחקה בתפקידים ראשיים בסדרות הלהיט “בתולות", “הרמון", “פאנץ’" וכאמור “המפקדת", ובסרטים “פוקסטרוט" ו"הנשף". “אני מרגישה שיש תפקידים שאני כן רוצה לקחת ותפקידים שפחות, כדי לטעום כמה שיותר דמויות ולעשות כמה שיותר דברים רחוקים אחד מהשני, ואני חושבת שהאתגר שלנו כשחקנים הוא להיות כמה שיותר מגוונים", היא אומרת. “יש תפקידים שהיום בחיי הבוגרים אני רוצה יותר לגעת בהם, תפקידים יותר נשיים, תפקידים שהם הקיצון של מי שהייתי".
את שחקנית קומית ודרמטית. מה יותר קשה לך, להצחיק או להיות דרמטית?
“להצחיק ואני אסביר: אני יותר טובה באזורים הדרמטיים, זה משהו שבא לי די בקלות, ולהצחיק זה תמיד אתגר כי אתה שם על השולחן את הקלפים ואומר: ‘אני פה כדי להצחיק אתכם’. גם סטנדאפיסטים חווים את זה וגם קומיקאים. יש עליך את חובת ההוכחה אז זה תמיד יותר מאתגר, וזה גם משהו שלא מספיק נגעתי בו בחיי הבוגרים ואני מאוד רוצה. ‘ארץ נהדרת’ זו משבצת שתמיד אני חולמת להגיע אליה וזה לגמרי אתגר בשבילי, ואני מתפללת ומאחלת לעצמי להגיע לשם".
יש תפקידים שהם קו אדום מבחינתך?
“אני לא אוהבת להגדיר, אבל נכון לרגע שבו אנחנו מדברים, לא ארצה לעשות משהו שנוגד את ה’אני מאמין’ שלי, משהו שמזלזל בי כאדם יהודי מאמין. אני בתהליך של התקרבות לדת בשנתיים האחרונות ויש דברים שלא ארצה לעשות".
ההתחזקות היא חלק מתהליך ההתבגרות שאת עוברת עם עצמך, לא?
“לגמרי. זה נוגע בהרבה רבדים. פתאום להסתכל על החיים שלי קדימה ולהגיד שאני בשלה להיות אמא, בשלה לילדים, לבית, לחשוב שאני רוצה גבר לידי ולא אישה. זה פוגש אותי בכל מיני רבדים".
מה עם תיאטרון? לא מושך אותך?
“אני רוצה לשחק בתיאטרון, אבל כרגע זה מפחיד אותי בטירוף. כחלק מתהליך ההתבגרות שלי אני רוצה להתגבר על הפחדים ואני מאחלת לעצמי לנפץ את תקרת הזכוכית הזו. אני מאוד אוהבת לשיר ולשחק, וסירבתי בגלל הפחד הזה ללכת לאודישנים של מחזות זמר, אבל אני מקווה שבשנה הזו אהיה אמיצה מספיק כדי לעמוד על במה".
כשמזהים אותך ברחוב – מה הדמות שהכי מזכירים לך?
“זה מצחיק אבל הרבה זוכרים אותי מ’זאת וזאתי’ על אף שזה היה תפקיד קטן מאוד, מ’הרמון’ וכמובן מ’המפקדת’".
ב־26 ביוני 2016 דניאל, אחותה הבכורה של נועם, שמה קץ לחייה. בראיון סיפרה אמה של נועם, אורלי, העוסקת בייעוץ ובליווי אישי ועסקי בראייה הוליסטית, על הבחירה בחיים למרות האובדן, דבר שהנחילה גם לבנותיה נועם ואחותה המוזיקאית גל. “דניאל הייתה עוגן עבורי ועד היום היא מלווה אותי במחשבות ובדילמות. אני תמיד חושבת מה היא הייתה מייעצת לי", מספרת נועם. “למדתי ממנה להיות בלב פתוח ורחב לסביבה ולאנשים שסביבי, להיות בחמלה ולהסתכל אם יש מישהו לידי שזקוק לעזרה ולתמוך בו.
"אמא שלי היא הלביאה שלי, היא הכל עבורי, ובזכותה אני יושבת ומדברת איתך מהסלון בבית שלי. אמא שלי היא השראה והבחירה בחיים זה משהו שהוא לא מובן מאליו. אין כאב יותר קשה מהורה שמאבד ילד, זה נגד הטבע. המון משפחות הצטרפו בשנה האחרונה לשכול, ואני חושבת שיש לאמא שלי המון כוח ויכולת השפעה מאוד גדולה לעזור להורים שאיבדו ילדים ולאנשים שלא יודעים איך לראות את האור ואיך לבחור בחיים אחרי ה־7 באוקטובר עם החור הגדול שנפער. אחותי גל (לשעבר חברה בהרכב של עילי בוטנר וילדי החוץ) עוסקת היום בסאונדתרפיה, דבר שהיא התפתחה בו אחרי האובדן שחווינו, אז היא מטפלת דרך המוזיקה והצלילים באנשים, ועזרה גם לי בסדנאות שלה".
בדומה לאמה ולאחותה, גם לוגסי, מלבד היותה שחקנית מוערכת, בוחרת לתעל את פרסומה לעשייה חיובית למען הזולת. “בימים אלה אני מעבירה סדנאות אימפרוביזציה והרצאות על הסיפור האישי שלי ועל איך לשבור את תקרת הזכוכית", היא מספרת. “אני פוגשת הרבה בני נוער בצורה הזו וזה ממלא אותי כבן אדם. אני רוצה להראות לבני הנוער שמחוץ למסך אנחנו בני אדם וגם אנחנו חווים משברים בחיים, ואיך למרות הכל אנחנו ממשיכים לחיות ומנצחים את המשברים האלה".
עונתה השלישית והאחרונה של “המפקדת" תשודר החל מה־8 בספטמבר בכאן 11 בימים ראשון ושלישי מיד אחרי המהדורה.