אם קווין קוסטנר לא היה רץ לבזבז את עשרות המיליונים שלו על סדרת בוקרים כושלת משלו, אפשר היה להכריז על “טריטוריה" כעל עונה נוספת של “ילוסטון". הדמיון בין הסדרות הוא כמעט אחד לאחד: חוות מריאן בצפון אוסטרליה היא חוות הבקר הגדולה בעולם. בעליה, קולין המזדקן, גבר עיקש ולפעמים מרושע.
דניאל בנו הבכור, הבוקר שמנהל את החווה, נהרג באופן שמתברר בהמשך הסדרה ומתפתח קרב ירושה בין היורשים האחרים ובין גורמים חיצוניים המעוניינים בנתח מהחווה העצומה. בתפקיד האינדיאנים שנדחקו מאדמתם באמריקה משחקים הילידים האבוריג'ינים.
כמו ב"ילוסטון", החוק כאן הוא רק בגדר המלצה. בסכסוכים, קטנים וגדולים, מאיימים בנשק. כשצריך גם משתמשים בו. בניגוד ל"ילוסטון", שעלילתה מתרחשת במונטנה שופעת הירוק בקיץ, “טריטוריה", המתרחשת באוסטרליה, היא חומה.
האבק החום מכסה את הכל - את השטח, המכוניות, האנשים. תחושת מילואים משתלטת על הצופה, אבל אינה פוגמת באיכות הסדרה. הסביבה הנוקשה, התככים, היריבויות בין הדמויות עושים את “טריטוריה" לסדרה שבהחלט שווה לצפות בה.