אחרי שידור תחקיר "המקור" המטלטל של העדה במשפט נתניהו הדס קליין, אמש (חמישי) בערוץ 13, עלה רביב דרוקר לתוכנית הצינור של גיא לרר והטיל את הפצצה האמיתית. התחקיר ששודר חשף את הניצול המכוער של בעלי ההון, השחיתות, המינויים הלא עניינים, עבירות על חוקי מכרזי המדינה, חוסר ערכים ובעיקר חוסר הבושה של בני הזוג נתניהו והכל בשם תאוות הבצע והכסף.
העיתונאי, אם במתכוון ואם לא, הרים לראש הממשלה נתניהו את המניות כשאמר "יש מי שגדול מהשיטה, יכול להיות שנתניהו גדול מזה, אין ספק שהוא פירק את השיטה".
ייאמר לזכותו של נתניהו שאם הוא הצליח להערים על מערכת המשפט, הרי שהוא מספיק מוצלח להערים גם על יריבינו. וברור שהוא יהיה גדול מהשיטה, הייתי מופתעת אילולא לא היה, אחרי הכהונה הנצחית שלו והכרת המערכת מכל הזוויות, על כל חולשותיה.
ואז הוסיף דרוקר והפיל את הפצצה האמיתית "אם הייתי יודע בתחילת הדרך ואתה לוקח אותי במנהרת הזמן, הייתי אומר 'אל תלכו לתיקים האלו'. זה לא היה שווה את המחיר שמדינת ישראל שילמה בשביל התיקים האלה". בום.
הרצתי לאחור שוב ושוב לנתח כל מילה שנשמעה מדרוקר לוודא שלא פספסתי והבנתי היטב.
דרוקר מכה על חטא, וכיום, במבט לאחור, מתוודה שהתיקים נגד ראש הממשלה, עד כמה שהם נכונים וחשובים, היו טעות אחת גדולה. המחיר שלהם לא היה שווה כי הם הובילו לשרשרת אירועים הרת אסון למדינה. מהפיכה משפטית, מדינה משוסעת, הפגנות בקפלן, השבעה באוקטובר והמלחמה שנמשכת כבר למעלה משנה בזירות רבות, שלא ברור האם נמשכת משיקולים עניינים או שמא מעניינים המשרתים את כיסאו של נתניהו ודחיית משפטו.
ראש הממשלה ניסה בכל דרך למנוע את שידור הכתבה ואחרי הצפייה בה אפשר לגמרי להבין למה. היא מציגה את הצד המכוער ביותר שלו, ובעיקר של רעייתו, שרה נתניהו.
חקירות עדת המפתח הדס קליין חושפות מסמך מצמרר שמצייר קווים לדמותם של הזוג נתניהו, קווים מביכים ביותר ופרטים מעוררי פלצות על התנהלותם. דרוקר הבטיח בתחילת התכנית "אתם תשמעו הרבה יותר ממה ששמעו החוקרים" כשהוא מציג רשימת הטבות ארוכה והזויה שקיבלו בני הזוג ולא צוינו בכתב האישום.
דרוקר שאל את קליין איך ייתכן שכל ההטבות והמתנות שהיא הזכירה (מתנות שלפי החוק אסור לעובד ציבור לקבל) לא הוזכרו בכתב האישום, היא הגיבה שנתניהו פשוט זכה מן ההפקר בגלל השכחה.
מודה שעד אותה חשיפה אמש של דרוקר, תהיתי במרוצת השנים לא פעם אם אולי זו הגזמה פרועה וההר הוליד עכבר. אולם, הסיפורים או ה"רכילויות" כפי שיהיו כאלה שיגדירו אותם, רק גרמו לי לחוש בושה עבור הזוג נתניהו שעל פי הדס, בושה היא הדבר האחרון שנמצא בקריטריונים שלהם.
דרוקר, מבלי להניד עפעף, כינה את ארנון מילצ'ן "שוגר דדי" שסיפק לנתניהו ורעייתו את כל אשר חפץ ליבם. נתניהו ביקש מהטייקון לרכוש לו חולצות לבנות של "בריוני" שעולות מאות סטרלינג כל אחת. הגברת נתניהו ביקשה מהדס קליין לרכוש לה שוב טבעת שמילצ'ן פעם קנה לה כי היא איבדה אותה.
ביבי ביקש ממילצ'ן לתת לשרה סכום כסף שיספיק לה לחלק טיפים לכל מיני אנשים בטבריה, לשם עמדה לנסוע עם אשתו של מילצ'ן. השפית של ג'יימס פאקר, התבקשה לאסוף את שיירי השמפניה שנשארו מארוחת הבוקר שאותה שתתה רעיית ראש הממשלה ("למוות"), לתוך מימייה, כמין "טייק אוויי" כאשר הזוג חזר לביתו, הסמוך לביתו של הטייקון בקיסריה, אחרי שראש הממשלה השתכשך בבריכה של פארקר ודרש לאכול דג לארוחת הבוקר.
מילצ'ן מימן את הטסתו ואת שהייתו היקרות של כותב נאומים ידוע מארה"ב עבור נתניהו. הזוג נתניהו, עמד ליד המכונית שעליה הועמסו קרטונים של סיגרים באלפי שקלים ובקבוקי שמפניות שמילצ'ן סיפק לזוג על פי דרישתם, וזאת לאחר שנתניהו עצמו אמר בחקירתו שהוא לא ידע על כל השמפניות שאשתו קיבלה.
הגברת נתניהו שלחה להדס קליין קופסא עם שעונים של בעלה שהרצועות שלהם היו "מרוטות" על מנת להחליפן ברצועות חדשות. נתניהו עקף את חוקי חובת המכרז במציאת קבלן לשיפוץ הוילה בקיסריה. ועוד כהנה וכהנה אפיזודות מוטרפות, לא חוקיות, ובעיקר בהמתיות שמתארות זוג עלוקות חמדן, קמצן ונצלן שרוצה שהכל ישולם עבורם מכספם של אחרים ולא על חשבונם שלהם.
בין אם היה או לא היה, מעבר לענייני הסיגרים, השמפניות, החולצות, התכשיטים ורצועות השעון, עולה מהתחקיר שאלה חשובה ומסוכנת למדינת ישראל: איך אפשר לעבור לסדר היום כאשר בנוסף לכל ההטבות, נתניהו ממנה אנשים לתפקידים משמעותיים בגלל שיקולים אישיים ולא עניינים ומקצועיים?
כך לדוגמה על פי הדס, מונה יוסי כהן, לתפקיד הכי רגיש במדינה - ראש המוסד, בגלל שקיבל הצעת עבודה אצל פארקר בסך עשרה מיליון דולר, ובני הזוג התפוצצו מקנאה - למה הוא ולא הם?
זה לא מעיד על חוסר התאמתו של כהן לתפקיד, אלא מצביע על קבלת החלטות לא עניינית של נתניהו בכל הנוגע למינויים. זה לוקח אותי ישר למינוי של ישראל כ"ץ שעולה בימים אלה לסדר היום לתפקיד שר הבטחון בעקבות הרצון של נתניהו להדיח את יואב גלנט, יחיד הסגולה בממשלה שעושה עבודה מקצועית וניתן לסמוך על קבלת ההחלטות שלו. היחיד שלא חושש ולא תוחב את לשונו עמוק בגרונה של שרה נתניהו כדי לרצות את השייח', אלא עובד בנאמנות למען המדינה ולא למען בני הזוג.
אין לדעת אם כל השמועות והסיפורים של הנהג הפרטי, או השפית, או העוזרת של מילצ'ן, או כל פרסונה אחרת שהייתה מצויה בסוד העניינים של הזוג נתניהו ומקורבת להם, היוו או יהוו עדות מרשיעה במשפטו של ראש הממשלה. כלומר, מה שיקבע בסופו של יום, הוא מה שמתרחש בבית המשפט ומה שהשופטים יחליטו. הרי בבית משפט צריך להוכיח עבירה שהיא מעל לכל ספק סביר.
ומה איתנו, הציבור? הציבור הערכי והישר, שנלחם למען עתידה של המדינה ומשלם מחירים יקרים ואבדות קשות. לא מגיע לנו אדם יותר נקי כפיים וראוי שינהיג לנו את המדינה? כזה שנסמוך על כל השיקולים שלו שהם נטו מקצועיים, שלא יחפש איך לשנורר מאיתנו, האזרחים הפשוטים משלמי המיסים, עוד כספים ושלא יקבל החלטות בנוגע למלחמה וימשיך אותה רק כדי לדחות עוד ועוד את המשפט או לשמור על כיסאו.
בעניין מילצ'ן, עד כמה שעדותה של הדס קליין נשמעת אמינה ומבוססת על עובדות שהיא חזתה במו עיניה ושמעה במו אוזניה, משהו בהסבר שהיא סיפקה לדרוקר שפשוט "לא היה נעים" למילצ'ן לסרב לבקשותיו ולציפיותיו של נתניהו בענייני ההטבות והמתנות - זה הסבר די עקום. כמו שאומרים אצלנו בשכונה: "לא נעים מת".
אם לא היה לו, למילצ'ן, נעים לסרב או להפסיק את שפע המתנות שהרעיף על הזוג, ומטבעו הוא אדם שאוהב לרצות ולשאת חן (בעיקר בעיני פוליטיקאים וראשי ממשלה, כפי שתיאר אותו דרוקר), אז הוא יכול לבוא בטענות רק אל עצמו. איך אמרו הסבתות שלנו? כשנותנים לך, תיקח.
מילצ'ן נתן, ובני הזוג נתניהו לקחו. ורק בית המשפט יפסוק אם זה היה חוקי.
האם זה היה ראוי ומכובד, מצד הזוג המלכותי שאמור לשמש דוגמה להתנהגות צנועה ולא רברבנית ונצלנית? כמובן שלא. הציבור ישפוט מי הם המנהיגים הראויים בעיניו להיבחר, על פי אופיים והתנהגותם. כרגע, על פי איך שנושבת הרוח, נראה כי הציבור מעדיף שחיתות על יושרה.