אם אי פעם חשבתי שתוכנית ריאליטי מוזיקה היא זירה לגלות את הזמר הבא של ישראל – טעיתי. אמש קיבלנו עוד פרק שהיה פחות תחרות ויותר שעשועון עם קצת מוזיקה ברקע. אי אפשר שלא להתעלם מקטעי המעבר של אסי עזר ורותם סלע, שלפעמים מצליח להם יותר ולפעמים פחות.
הפרק התחיל בהפתעה מעניינת – דבי בג’יימס, זמרת הליווי של אנריקה איגלסיאס (!), מגיעה לאודישן. זמרת ליווי של כוכב בינלאומי בתחרות מקומית? מודה, הסתקרנתי.
אבל ההפתעה האמיתית הייתה דווקא איתי לוי. עם כל הרזומה המרשים של המתמודדת, באופן פלא ברחה האמת שלו והוא החליט להטיל פצצה: אדום. כן, בדיוק כך, ישר בפתיחה של הפרק עצמו. מסתבר שהוא גם יודע להחליק את האצבע למקום אחר שהוא לא כחול.
ואז הגיע אודי שניידר, בן 21, אחיין של מריאנו (כן, זה מה שהיה חשוב לציין). הבחור שר את “Bad Romance” של ליידי גאגא, וכל מה שזכור לי הוא השיחה בינו לבין איתי לוי על גובהי קול שאין לו. גם אם היה שם רגע של כישרון, הוא טבע ברעש של אסי ורותם, שלא הפסיקו לצחוק ולגנוב את ההצגה, הפעם על חשבונה של השופטת קרן פלס. גניבת הטלפון שלה והחיפוש אחר רמזים רומנטיים אולי שעשעו את הקהל והצופים והם אכן שעשעו, אבל לא הוסיפו הרבה לערב שהבטיח מוזיקה ולא קיבל אותה.
אז מה היה בפרק הזה? רסיסים של רגעים, מבולגנים ומנותקים. מרגיש כאילו נחתכו קטעים משמעותיים בעריכה כדי לדחוס פרק שנדחף לשידור באיחור. אם התחרות עצמה נראית מבולבלת, איך אנחנו כצופים אמורים להבין מה רוצים מאיתנו?
לראשונה, אפשר היה להרגיש ניצנים של צדק – כמה מתמודדים שלא יצליחו למלא במה בתחרות בינלאומית לא עברו את השלב הבא. אבל מצד שני, כבר שבעה פרקים מאחורינו ואנחנו רחוקים שנות אור מלראות מתמודד שיש לו את כל החבילה. לא ברור עם איזו נבחרת השופטים רוצים לעבוד ולא ברור מה הם מחפשים – אייקון מוזיקלי, שואו, או סתם מישהו שיספק תוכן לפרומואים? התוצאה: הבטחות גדולות שלא מתממשות.
אם יש מסקנה אחת ברורה מהפרק הזה, נראה ש”הכוכב הבא” הפכה מזמן ממבחן כישרונות למסיבת שעשועים טלוויזיונית. במקום לקבל אודישנים שמציגים את הכישרון האמיתי שיכול לייצג אותנו על הבמות הגדולות, אנחנו מקבלים פרקים מבולגנים שמתרכזים בבדיחות פנימיות וצחוקי שופטים. וזה עוד אחרי שהפרק המקורי כביכול נגנז והוחלט לשדר את התוצאה הזו.
כפרק עצמו, יש להם מזל שאסי ורותם בתמונה – הם הצליחו, כמו תמיד, להציל את הפרק ולתת קומדיה שבאמת מצחיקה, אבל גם זה לא מספיק כשמדובר בתוכנית שאמורה להכתיר את הזמר שייצג אותנו באירוויזיון. אם ככה נראית התנהלות ההפקה, ואם זה מה שהם בוחרים להציג לצופים, אולי כדאי שנשאל את עצמנו ברצינות: האם אנחנו באמת מוכנים לשלוח זמר מתאים? כי כרגע זה נראה רחוק מהסטנדרט הבינלאומי.
שורה תחתונה: אם המטרה היא לגלות את הזמר הבא, כדאי שהשופטים וההפקה יתחילו לעבוד על זה. בינתיים, זה מרגיש כמו מסיבת קריוקי שנמרחה יותר מדי.