אחרי שהשף חיים כהן טעם את מנת הסופלקי שהכינו המתמודדים הראשונים, הוא קבע בנחרצות שהוא אוהב מנות פשוטות, בניגוד למסעדנית, רותי ברודו, שחיפשה את התחכום והטעם החדש במנה הספציפית הזו ובקולינריה הישראלית בכלל. אך פרק הבכורה של "MKR - המטבח המנצח" לא סיפק פשטות ולא תחכום.
ההשוואה המתבקשת עלולה לעשות עוול בעיני כל אחד מיוצרי התוכניות, אך בתזמון אקראי, כשבוע לאחר שהגיחה לעולם העונה השלישית של "בואו לאכול איתי", שמשודרת בכאן 11, נחת בקשת 12 הפורמט האוסטרלי המתקדם שלה, "MKR - המטבח המנצח" שעושה את המעבר בין בשלנים חובבים שרוצים לזכות בטיסה לחו"ל לכאלה שרוצים להפוך למקצוענים. במן מהלך אבולוציוני, שנפרד מחובבנותם של הבשלנים המארחים ובעיקר מהכיף והקריינות של שי אביבי, MKR הוסיפה שני שופטים מהשורה הראשונה של המטבח הישראלי, שאמורים לפקח על האלמנטים הקולינריים ולמתן באיזון מקצועי את חלוקת הציונים האסטרטגית מצד שאר המתמודדים.
המטרה הסופית של התוכנית היא למצוא מתוך חמישה זוגות את הזוג שיזכה בתואר המטבח המנצח. וכן, בסכום כספי שיעזור להגשים את חלומם לפתוח מסעדה. בכל סבב, יארח כל זוג את שאר ארבעת הזוגות והשופטים ובתוך שלוש שעות, עליהם להגיש שלוש מנות: ראשונה, עיקרית וקינוח. בסוף כל ארוחה ידרגו כלל הסועדים את הזוג המבשל. בנוסף לרמת האוכל, הציון יורכב גם מבחירת הסרוויס ועיצוב המסעדה הארעית שמוקמת בין לילה בחצר בית המארחים. בסוף כל סבב, יודח הזוג שקיבל את הציון הנמוך ביותר.
הפרומואים הבטיחו המון ופרק ההיכרות דיבר גבוהה גבוהה, אך בסופו של יום קיבלנו פלטת טעימות בינונית ומטה הכוללת: דיאלוגים נרגשים לקראת התחרות עצמה, סבב היכרות קצר לכל זוג בשלנים, עיצוב המסעדה א-לה "בא לחדש לכם" של מושיק גלאמין, הצצה לתפריטים, בישול המנות בזמן מוקצב שאמור להוסיף ניחוח של לחץ ובעיקר סבב ביקורת סועדים. המתאבן לא עשה בדיוק את העבודה.
לפחות בפרק הראשון. חיים כהן, בתפקיד השוטר הטוב, נראה משתדל אך גם איטי ועייף בין הקאטים והקצב המהיר של התוכנית. גם שותפתו רותי ברודו, בעלת ארשת הפנים הקפואות, בתפקיד השוטרת הרעה, לא הצליחה להביא לתוכנית את ההבטחה ויראת הכבוד שבה נעטפה. היא בעיקר סיפקה משפטים כלליים על איכות וחדשנות בלי להיכנס יותר מדי לעומק. יעני, לא שמעתי צלצולים באוזניים.
קשה מאוד לראות איך לקראת הפרקים הבאים, יצליחו בקשת להרים את העניין סביב התוכנית עם הליהוק הקיים. אולי ממתמודדים כמו עידן, לבנה וחי, אפשר עוד לגרד קצת עניין, אך בתוכנית תחרותית שבה טמונה הרבה אסטרטגיה, לא מספיקים רק שופטים מנוסים, פוטנציאל ופרזנטציה, אלא גם טאלנטים שיודעים כיצד להציג את הסיפור.