"כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה?". כנראה שהרבה. מי מאיתנו לא חלם לעשות את זה בגדול? להביא את המכה עם איזה אמריקן צ'יז קייק? לרדת לארה"ב ולחזור מיליונרים? לספר שהתחלנו מעגלות והיום יש לנו סניפים על שמנו בכל מדינה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. גורי אלפי, בתוכנית "המסע המטורף של גורי לאמריקה" (קשת 12, 22:15) ששודרה אמש, מנגיש לנו את החלום והופך אותו למציאות. אלפי, במסעו בחוף המערבי של ארצות הברית, פוגש את הישראלים הכי מצליחים, האנשים הכי הזויים ומבקר במקומות הכי מטורפים שיש לחוף המערבי להציע.
 
גורי הוא כבר הרבה מעבר לסטנדאפיסט, שחקן, מגיש או חקיין. הוא בעצם לוקח את שלל הכישרונות המוצלח שלו ומעבד אותם לכדי ארבעים וחמש דקות של תוכנית קלילה, מצחיקה ומלאת עניין ותוכן. אתה יושב לאחר יום עבודה ארוך מול המסך, עייף אך מרותק.

הוא פותח את התוכנית עם נינט, אותה רוצה לפגוש ואצלה להתארח, אבל היא בעצם בישראל. מעין קומדיה של טעויות, שהיא אכן משעשעת. משם אלפי ממשיך את מסעו לחוף וניס, שבקליפורניה, פוגש ישראלים שמזהים אותו ומספרים לו כמה הם מצליחים (לא ניתן היה לחשוב אחרת, כאמור) ודן בלגליזציה של הגראס, שמכניסה אותנו כצופים לאווירת החופש והפאן, כשברקע הים המפתה, וקמצוץ בודהיזם של ארי קרישנה, כשאחד מעוברי האורח ממליץ עליו בחום (כמעט השתכנעתי).
 

משם עובר גורי לצד הקולינרי של פאפא חואנס, שעושה לך כצופה חשק עז להיות שם באותו רגע נתון, או לחלופין להסתער על מקרר ביתך, הלא מפתה בעליל.

לאחר מכן נפגש אלפי עם השחקן מארק איווניר, המוכר לנו מ"הומלנד" ו"מלהיות איתה" והוא מקבל תובנות על החיים כשחקן בשני העשורים האחרונים. השניים הולכים למקום שמרענן את העור ומחייה את מעיין הנעורים, כאשר השניים נכנסים למשך כשלוש דקות למינוס מאה מעלות. הם יוצאים קפואים, נטולי תחושת איברים, אך מרוצים.

בהמשך, גורי הולך לנסות על גופו ונפשו פעלולים של הוליווד. ובהחלט מוכיח יכולת עמידה פיזית באתגרים המצחיקים שניצבים בדרכו, בין היתר נפילה ממטוס והדיפה לקיר. 

כשהוא מרגיש מספיק מחושל פיזית ונפשית הוא פוגש את ליאור רז (יוצר ושחקן ב"פאודה") ומדבר איתו על מהו טעם החיים כשמתניידים בקורבט צנועה בבוורלי הילס והשניים הולכים לנסות לשחק בייסבול.

כשמתעורר אצלו (ואצלנו) שוב הרעב, גורי לא מאכזב ומנסה סנדוויץ' בגודל שלו ב"פאטסילס". משעשע לראותו נאבק באכילה, עם זאת ברור לנו, כי צוות הצילום המלווה עזר לו במשימה לא פשוטה זו.

לאחר ששבע, גורי ממשיך אל הגברת הראשונה הורודה של הוליווד מ-1980 והוא יוצא ממנה מגונדר כפלמנקו בתקופת הייחום. בעוד החיוך נסוך על פניי, גורי סוקר את מועדון ה"אימפרוב", היכל התהילה של הסטנדאפיסטים ופוגש את ג'ף גרלין (מהסדרה "תרגיע"). שם הוא זוכה לעצה מנצחת מגרלין: "תעשה רק אם אתה נהדר. טוב זה לא טוב מספיק" .גורי בעצמו עולה ל"קוויקי" קטן על הבמה ומוכיח שהוא מצחיק גם באנגלית.
 
סיום הפרק עם המגיש קונאן אובריאן הוא באווירה כיפית ושנונה. ניכר כי החברות ביניהם היא הרבה מעבר למסך. התוכנית הנה משעשעת עד מאוד ומציגה את האמת על התפוח הגדול, תוך התייחסות ל"פייק ניוז", שיש סביב הקסם האמריקאי.
 
הפרק רץ לי, בכל מובן. זו בעצם ההערה היחידה שלי: המעברים היו מעט אינטנסיביים מאירוע לאירוע. עוד לא הספקתי לחייך מהבדיחה בפריים הראשון - כבר הגעתי לפריים האחרון. אבל, איך אומרים אצלנו? "הזמן רץ כשנהנים". גורי. סקרנת. כבר שריינתי בלו"ז למחר ומחרתיים - זמן איכות איתך. שאפו.