ההדחה של גילי מוסינזון אמש מ"האח הגדול VIP", הייתה צפויה. בתקופה הקצרה שהוא שהה בבית האח, מלבד סיפורים על חיי המין העשירים והמגוונים שלו שאותם הוא מציג כאילו זה העיסוק העיקרי בחייו, הוא לא זכה ליותר מדקת חסד של זמן מסך, כך שהדרך החוצה נסללה לו על ידי ההפקה.
בימים האחרונים, נרי הייתה בטוחה שהיא תודח בגלל גילה והשקפת העולם הפוליטית שלה, והעובדה שהצופים השאירו אותה משקפת גישה בוגרת ואינטליגנטית, יותר מאשר צעקות של ילדים מתלהבים. בגלל שנינותה, טוב ליבה, חלקלקות לשונה המתובלת בפניני השפה ורגישותה המיוחדת גם כלפי עצמה וגם כלפי אחרים (כאשר בכתה, היא הוכיחה רגישות זו), אולי הניחה הפעם את אבן הדרך הראשונה בכל הקריירה של "האח הגדול", לאפשרות שגם מבוגרים יכולים להתקדם במשחק ואולי אפילו לנצח ולא משנה אם הם אוהבים את ביבי או לא.
יהיה מעניין לעקוב אחרי הישאם הערבי הישראלי שבא עם גישה מתונה ומכילה, בניגוד לשמס מהעונה הקודמת שהפגינה מיליטנטיות חסרת פשרות והודחה בשלב די מוקדם. הישאם חי בשלום עם כולם, אפילו עם עדי לאון שלא מתאמץ במיוחד להסתיר את "אהבתו" הגדולה לבני דודינו.
אין ספק, שהעונה הנוכחית עולה על העונה הקודמת שסבלה קשות מחוסר תכנים משווע ושכל מה שאזכור ממנה היו צעקות מחרישות אוזניים. בעונה זו, עברו הדיירים ממצב של לאבי דאבי בתחילת העונה, למצב של כבדהו וחשדהו והתכתשויות מילוליות יותר מהר מכפי שציפינו.
ייזקף לזכותו של עדי לאון שבעצם הוא אחראי למצב הזה והוא זה שעושה את העבודה בשביל האח. חוץ מאשר להתיישב ולכתוב את התסריט כולו, הוא עושה כמעט הכול ומושך בחוטים בכל הזדמנות ובכל פינה בבית. הוא מטיף מוסר, הוא מכוון מהלכים, מביע דעתו בקול רם וברהיטות והוא אחד הפרובוקטורים הכי גדולים שהיו אי פעם באח הגדול.
לאון עולה לדיירים על העצבים מבלי למצמץ ובעצם גורם להם להגיב באמוציונליות וסערת רגשות, מה שהופך אותם לרלוונטים, ועל כך הם צריכים להכיר לו תודה. הוא פגע קשות בנרי, אך בעצם הפגיעה הזאת הוא דחף אותה לקדמת הבמה ולא אתפלא שהרבה צופים הצביעו לה אחרי הפרק של אתמול. אפשר בהחלט להגיד שבלעדיו היה משעמם ואווירת הקרנבל והפרגונים ההדדיים שהייתה בתחילת התוכנית, הייתה ממשיכה עד עצם היום הזה.
הוא מתגרה, הוא מעליב, הוא עוקץ, הוא דורך על יבלות ואחרי שהצליח לגרות להם את בלוטות הכעס, אין לו כל בעיה לבוא להתנצל במין נונשלנטיות וקלילות דעת כאילו: מה בסך הכול אמרתי? את נרי הוא הביא לידי דמעות ולאחר מכן, התנצל גם כאשר היא סירבה לדבר איתו, אבל הוא המשיך בשלו ואמר שהוא מאוד אוהב אותה, עד שהיא וויתרה וסלחה לו, כי מי יכול לו לנודניק הזה, שמצד אחד סוטר ומצד שני מלטף ואין לו כל בעיה מה יחשבו עליו.
לאון עוד מעז להיקרע מצחוק אחרי כל תעלול שהוא יוזם. האמת היא שהוא מצחיק נורא, אפילו כאשר הוא עומד עטוף בטלית ומתפלל ונע קדימה ואחורה באופן כמעט גרוטסקי, ועל הדרך, אוסף את עדן תחת זרועו המחבקת ותחת טליתו ומברך אותה כאילו היה הבאבא סאלי. יותר מאוחר הוא יגדיל לעשות כאשר יחמיא לעצמו לפני כולם עד כמה הוא איש העולם הגדול שהוא מאמץ את עדן לליבו, למרות שלפי הדת היהודית היא נחשבת טאבו שיש להחרים. חיכיתי רק שיוסיף: "איפה הכפיים?".
ואיך אפשר בלי איזשהו סיפור אהבה באח הגדול והפעם אסף, "הילד" כפי שויקי מכנה אותו, הוא גיבור הרומן הרומנטי ששם עינו על נטלי והתחיל במסע חיזורים חינני וחביב. היא כביכול לא מעוניינת, אך נראה שהיא מאוד מוחמאת ולדעתי זה מתפתח לכיוון חיובי. אני אף צופה ששני היפיופים האלה ידגמנו ביחד אחרי התוכנית, בעיקר כשאסף הביא עימו סטייל חדש של טלית וציציות, תסרוקת גרנדיוזית שבולטת מעל קודקודו וגומות חן מגניבות.
אני רק מקווה שבהעמדות להדחה הבאות, לא נשמע יותר את המשפט המטופש: "אני ממש אוהב אותה, אבל אני מעמיד אותה להדחה" בגלל ש: בלה בלה בלה. או: "אני מעמיד אותה להדחה כי אני יודע שהיא חזקה בחוץ" (מאיפה אתה יודע?) ו"אני בטוח שתישאר". נו שוין.
