הסרט הזה הוא כמו טירונות. שעה ו־40 דקות, מתחיל בעשר בלילה, ואף על פי כן אסור להחמיץ דקה ממנו. הוא חושף בפני הצופים - גם המתוחכמים בעיני עצמם, כאלה שמעורים בסביבתם, שצורכים תקשורת באופן סדיר - את הכוחות הפועלים מתחת לפני השטח, אלה שבאמת מנהלים את העניינים, ואשר אף לא אחת ממטרותיהם - כך מתברר - מועילה וטובה לכלל העולם.
תשכחו מדאע"ש. אפילו מזבובים דוגמת נסראללה וחמאס ושאר ארגוני גרילה רצחניים ברחבי העולם. אפילו מרוחאני וחמנאי וקים ושאר התועבות שחולמות להשתלט על העולם או להלביש אותו בבורקה. האיש הרע של הפלנטה - על פי הסרט - הוא פוטין. ולדימיר פוטין. שלוש דקות מתחילת "צעדים אקטיביים: טראמפ והמזימה הרוסית" כבר מתברר שלא מדובר כאן בעוד סרט חלבי, עם ספקולציות של "חוקר" במכון בדי־סי וחשיפונת או שתיים - זהו כתב אשמה ישיר, שלא מהסס להטיח ולהצביע, לא חושש מתביעות דיבה, בלי לכאורה ועל פי מקורות - זה ישר בפרצוף: ולדימיר פוטין מטלטל והורג והופך כל פינה בדרך למטרתו - להחזיר את רוסיה למה שהייתה לפני "הטרגדיה" - פירוק ברית המועצות. אחר כך נראה.
ומכיוון שאין לו המשאבים לצאת למלחמות הישנות, הקונבנציונליות, הוא עושה זאת בדרך של חדירה דרך סדקי הדמוקרטיות שאותן הוא מעוניין לתקוף. הוא קונה אישים שמקימים בארצות השונות מפלגות פרו־רוסיות, משתלט בכוח על התקשורת, רוצח יריבים פוליטיים ומטה תוצאות של בחירות.
אמריקאי מוכר שפוטין קנה אותו עוד לפני שנים רבות, לפי הסרט, הוא אחד, דונלד טראמפ. טראמפ היה בדיוק אחרי פשיטת רגל. איש לא היה מוכן לעשות איתו עסקים. הבנקים ברחבי העולם הפנו לו גב. הוא היה גמור, מחוסל כלכלית, עד שבנק גרמני אחד פתח בפניו את השערים. בעלי הבנק, סורפרייז סורפרייז, היה מקורב לפוטין. טראמפ היה בדיוק הטיפוס שפוטין מחפש: גמור כלכלית, מה שנקרא "גמיש" מבחינה מוסרית ובעל שאיפות פוליטיות. לפתע החלו אנשי מאפיה רוסית לרכוש דירות בבנייני טראמפ במחירים מופרזים. אחוזה של טראמפ נמכרה במחיר כפול משוויה, לאזרח רוסי כמובן, מקורב לפוטין כמובן. התחרות הבאה של מיס תבל, שהייתה בבעלותו של טראמפ, התקיימה, איך לא, ברוסיה, שם נפגשו צמד החברים החדשים, טראמפ ופוטין, לשיחה, ושם, כך סיפר טראמפ בראיונות מאוחרים יותר "התרשם מאוד ממה שפוטין עושה ברוסיה".
ואז באו הבחירות בארצות הברית. בדייקנות מקפיאת דם משרטט הסרט את שיטות העבודה של מערכת הסייבר שפעלה לטובת דונלד טראמפ, אם בהפצצה שיטתית של הרשתות החברתיות במסרים חיוביים, ואם בהפצה של אגדות שליליות על מתחריו. בוטים, טרולים, כל השמות הללו, גויסו לקרב כדי להושיב את טראמפ אסיר התודה, ולפחות בעל החוב לפוטין, בחדר הסגלגל בבית הלבן, והתשלום כמעט לא איחר לבוא. כבר בשבועות הראשונים לכהונתו כנשיא ניסה טראמפ, בניגוד לדעת יועציו, להסיר את הסנקציות שהטיל קודמו אובמה על רוסיה, אך לבסוף נאלץ שלא לעשות זאת.
כך או אחרת, המחשבה על נשיא אמריקאי בבית הלבן הפועל על פי רצונותיו של דיקטטור רוסי רצחני וחסר מעצורים, יכולה וצריכה להדיר שינה מעיניהן של ארצות המערב. העולם, כפי שהוא משתקף מהסרט, מצוי במלחמה, ורובו לא יודע את זה. שיטות המלחמה השתנו. הטנקים כבר אינם דוהרים בשטח אלא ברשתות החברתיות. טכניקות המלחמה החדשה משתפרות מיום ליום. כבר לא די בפריצות לנקודות האסטרטגיות, תחנות כוח, שירותי גז, משרדי ממשלה וכיו"ב. הפריצה העכשווית מכוונת לתודעת האנשים. לפחדיהם. כבר אין צורך לחשוף את אישיותו או מעשיו של המתחרה. ממציאים במקומו דמון דמיוני. גולדשטיין של אורוול ב"1984". סורוס בהונגריה. הערבים נוהרים לקלפיות. קוראים לזה ניו מדיה, אבל במציאות זה: הפחד את ההמון ונווט אותו לכיוון הרצוי לך. וזה עובד. עובדה - טראמפ בבית הלבן. אגב, די לצפות בהילרי קלינטון בסרט במספר הדקות המצומצם שניתן לה כדי לגלות איזו אישיות הפסידה אמריקה והפסיד העולם, וקיבל את דונלד טראמפ. פחד. פוטין תוקף, והטובים ישנים. פחד.
"צעדים אקטיביים: טראמפ והמזימה הרוסית", יום א', 10.2, 22:00, יס דוקו ו־STING TV